תנו להם להשתעמם

אין מילה שיותר מפחידה הורים מ''שעמום'', אבל הפסיכולוגים דווקא מאוד ממליצים לתת לילדים קצת זמן חופשי בלי שום אטרקציה או פעילות. כן, גם בחופש הגדול

21/06/2016
רוני זליכוב לסרי קבלו עדכונים מרוני
  • RSS

תנו להם להשתעמם. צילום: שאטרסטוק

לפני מספר ימים צדה את עיני כותרת מסקרנת, לא שגרתית במיוחד, של מאמר מקצועי מתוך כתב עת אנגלי. בתרגום חופשי, דבר הכותרת הייתה: "פסיכולוגים ממליצים – תנו לילדים להשתעמם בחופשת הקיץ".

מפתיע? מעורר חרדה קלה, חוסר שקט? ברור. זמן פנוי עבור ילדים וגם עבור ההורים שלהם הוא בגדר מצרך נדיר היום, מצרך שלא כל כך בטוח שכולם מעוניינים לצרוך אותו. המושג שעמום כבר מזמן הפך לטאבו.

בדור הזה, החל מהרגע בו הפעוט נכנס למסגרת, הוא למעשה רגיל להיות מופעל משעות הבוקר המוקדמות על ידי צוות האמון על מילוי צרכיו כשהוא מועסק ומשועשע בדרכים שונות ומגוונות (מפגש, ציור למתקדמים, חוג חי גן, מוסי-כיף, התעמלוטף ועוד ועוד), דרך (לרוב ללא הפסקת קפה/בקבוק) בילוי אינטנסיבי בשעות אחה"צ בחוגים לא מעטים, מפגש חברתי יום אחר יום (ביליתם שמונה שעות רצופות יחד, בטוח שבא לכם עכשיו לשחק שוב?) פעילות מעשירה, עיסוי, יוגה וכלה באפליקציות לקראת ערב ללימוד אותיות, מספרים, לופ של תכניות ביו טיוב שיהיה ארוך מספיק – מספיק כדי להכיל את כל העסק הזה, אז איך אפשר לצפות שהמילה שעמום לא תעורר בנו אי נחת קל ותוציא אותנו משלוותנו. מה שמפתיע עוד יותר, הוא איך עם כל העיסוקים האינטנסיביים האלה, עוד לא יצאנו מדעתנו.

אז לא מפליא שהנה דקה לפני שחופשת הקיץ הגדולה (והמאיימת לחלקנו, יש להוסיף) עומדת להיפתח בקול תרועה רמה, אנחנו מבוהלים.

איך לעזאזל מעסיקים אותם עכשיו?

אז אם להפריד לרגע את הדיון (החשוב מאין כמותו) בנוגע למציאות הכלכלית המורכבת שהרבה הורים חיים בתוכה, כזו שדורשת להמשיך ולנהל שגרת עבודה רגילה לחלוטין בחודשי יולי-אוגוסט, פלוס הרצון לכלכל ולהחזיק את הילדים ואת עצמנו בכבוד ולהצליח לקנות להם מספיק קרטיבים, ציוד חדש כזה שנעים להתחיל איתו את השנה וקייטנה כדי שיהיה לנו את הזמן לכך, הרי שניתן להסתכל על חודשי הקיץ הלחים והחמים גם קצת אחרת.

המושג שעמום כפי שהוא מובא במאמר על ידי המומחים (נכון, קל להם לדבר, למומחים כשאין ילד קטן, או גדול או כמה, שכרוך להם על הרגל ומבקש עוד ארטיק ועוד אייפד ע-כ-ש-י-ו!) לוקח את ההגדרה כמה צעדים קדימה ומנסה להסתכל עליה מכיוונים קצת אחרים.

ניקח לרגע דוגמא להמחשה. אז מתי נתגלו הגילויים הגדולים בהיסטוריה? המיתוס מספר שניוטון הצעיר גילה את כוח הכבידה בעודו יושב אחה"צ אחד, בנחת, בוהה ומהורהר תחת עץ בחצר ביתו. מה הסיכוי שניוטון היה יכול להיות מודע כל כך לטבע שסביבו ולעובדת היות התפוח הנופל, אם באותו רגע מכונן היה רק חולף על פני העץ בדרך מחוג אחד למשנהו בעוד אמו מזרזת אותו כי מאחרים, או בעוד ראשו שקוע בשיח רעים בסנאפצ'ט? (נכון, הוא היה מרוכז בתפוח אכול אחר, אבל נניח לזה כרגע).

מה שאני מנסה לומר הוא, שגם לזמן בהייה (לא רק, כן?) יש ערך, הוא חשוב להם ולנו.

כמונו כמוהם – גם הם זקוקים לעיתים לקצת אוויר, לזמן בהייה, לשקט, לחופש אמיתי.

צריך להבין שהימצאות הילדים במערכת יום אחרי יום אחרי יום במשך 10 חודשים היא לא תמיד פשוטה. היא שוחקת, היא מאתגרת מאד. ובסך הכל הם עומדים בזה יפה, אפילו יפה מאד. עם יד על הלב – כמה מאיתנו היו מסוגלים לשבת היום 6/7 שעות ברצף בהרצאות או במפגשים תכופים, באינטראקציות חברתיות מורכבות בדרישות ובמשימות אחרי העבודה עד הערב?

בניגוד לרצון ההורי החזק, והמובן יש לומר, לוודא שהילד יהיה מועסק 24/7 בדרכים שונות ומגוונות, צריך אולי לנסות לראות קצת אחרת את הדברים.

אם לחזור למאמר (ולניוטון הנער) השעמום מובא בו במובנו המפרה, המפתח, המשחרר מעט. כזה הנותן מקום לאוויר, לדמיון ויצירתיות, למחשבה ומקום לילד לנסות ליזום קצת מעצמו וזמן לבחון ולמצוא מה הם באמת תחומי העניין שלו ולא רק אלו שמכתיבים עבורו. אנחנו כל כך חרדים מהשקט הזה כי גם אנחנו כבר לא מורגלים לזה, כשבכל רגע נתון, אצבע אחת תמיד יכולה להחליק על המסך ולהרגיע את המחשבות. במקום לשרוף אנרגיות על להסיע ולקחת ולהחזיר ולשנע ולתקתק, לתקתק עוד ועוד משימות בצ'קליסט המעייף שנדרש מההורות העכשווית - כי זו הנורמה, כי כולם, כי צריך לאתגר אותם, כי אמרו, כי יעצו, כי צריך לקדם אותם שיהיו הכי מקובלים, הכי חכמים, הכי מתקדמים, הכי פחות משועממים – אולי כדאי לעצור דקה.

תחשבו כמה הוא יוכל ללמוד על החיים מזמן איכותי, משפחתי ופרטי עם עצמו ואתכם. לעשות כמה ימים (לא אומרת חודשיים, בואו נהיה ריאליים) קאט, אבל אמיתי כזה, להתבונן בהם בלי הפרעות,בלי הסחות דעת, קצת כמו פעם אז חופש גדול היה באמת חופש ובאמת גדול.

כמה תוכלו אתם, לא רק הם, להרוויח מללכת יד ביד עם הילד למכולת, או לכל מקום אחר, שגם עבורכם הוא נעים ומהנה ולא עול גדול שרק צריך לסיים איתו כבר, שיבחר לו משהו אחד, שתבחרו גם אתם לעצמכם משהו שיעשה לכם טוב לגוף, ללב ולנפש, כמה הוא ירוויח אם לרגע קל יוכל להרהר ולחשוב על השנה שחלפה ועל מה עושה לו טוב באמת וכמה יהיה לו נעים לשמוע מכם בלי הפרעות כמה הוא גדל והתבגר ואיזה כיף לכם איתו. ויאללה בוא נשתעמם קצת ביחד, עד לשנה הבאה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה