הפיגוע באורלנדו והבחירות לנשיאות: פלורידה על הכוונת

אף אחד לא ציפה שהמועמדים דונלד טראמפ והילרי קלינטון יפגינו אחדות פוליטית אחרי רצח ההמונים והאסון הכבד, אך הניצול הפוליטי המהיר קשה לעיכול

13/06/2016
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

קמפיין רווי שנאה ואלימות מילולית הפך מאתמול בלילה לקטלני עוד יותר. אף אחד לא ציפה שהמועמדים דונלד טראמפ והילרי קלינטון יפגינו אחדות פוליטית אחרי רצח ההמונים והאסון הכבד, אך הניצול הפוליטי המהיר קשה לעיכול. בפלורידה עוד מנסים להבין, האם שנאה לקהיליה הלהט״בית הניעה את הטבח או שזה היה אקט של תומך דאעש, כפי העדות החזקה : טלפון שלו ל 911 לפני הרצח בו הוא נשבע אמונים לדאעש והודעה של ארגון הטרור שזו היתה התקפת טרור ״של אחד מלוחמיהם״.

טראמפ מיהר לצייץ: ״מעריך את הברכות על כך שדייקתי (~צדקתי) בנוגע לטרור האיסלמי. אני לא רוצה ברכות, אני רוצה קשיחות וערנות. עלינו להיות נבונים״

צילום מסך מהטוויטר של דונלד טראמפ

קלינטון לעומתו, הדהדה את המסרים של הנשיא אובמה: ״זה היה אקט של טרור.. וגם אקט של שנאה״ (בציוץ מוקדם יותר) ולאחר מכן פנתה אל הנושא הפוליטי המבדיל בין דמוקרטים לרפובליקנים מזה שנים ארוכות – ״עלינו להוציא את הנשקים, כמו אלה שבהם השתמשו אתמול, מידיהם של טרוריסטים ופושעים אלימים״.

צילום מסך מהטוויטר של הילרי קלינטון

בעוד האחריות הישירה והטיפול בהשלכות של הרצח היא של הנשיא ברק אובמה, טראמפ וקלינטון מדברים ישירות לציבור באורלנדו ובפלורידה, מדינה שהיא מתנדנדת (מדינת מפתח) העשויה להכריע את הבחירות הבאות. 29 צירים יש לפלורידה בבחירות הכלליות בשיטה בה, המנצח לוקח הכל (אנחנו כבר בשלב הבחירות הכלליות, תשכחו את מה שהיה בפריימריס) ומי שינצח בפלורידה עשוי להיות הנשיא הבא.

כל מילה, כל ציוץ, כל ביקור וכל החלטה של השניים מהיום ועד 8 בנובמבר עשויה להשפיע על הבוחרים בפלורידה לכאן או לכאן. סקרי דעת הקהל שנערכו עד היום, בפלורידה (לא הסקרים הכלליים) הצביעו על פער קל לטובתה, אך בתחום סטיית התקן.

מה יהיה באמריקה? אמריקה שרבים בישראל אוהבים ומעריכים. אמריקה שגם אני חייתי בה שנים ארוכות ותחושת השייכות והאהבה אליהם נותרה בעינה. ראינו אצלנו אירוע טרור קשה לפני כמה ימים והנה גם שם, הציבור החופשי, צעירים שיוצאים לבלות, חברי קהיליה לטה״בית- נמצאים תחת מתקפה רצחנית. מן העיניים שלנו מכאן, נדמה שבאמריקה הכל בגדול. עשרות נרצחים, השלכות עצומות. ואצלנו: תחושה חמוצה וקשה שמדובר בפיגוע אחד בסדרה, אחד מתוך שורה של אירועים אינסופיים.

האמת היא שעל אף תחושות הבטן, לא ניתן להשוות. האמריקאים, לבטח אינם משווים עצמם אלינו. הם יצטרכו לשאול ולבדוק, כיצד יתכן שאדם שנחקר על ידי ה FBI שלוש פעמים, לא נבדק לעומק על ידי מעסיקתו, 4GS אחת מחברות האבטחה הגדולות בעולם. ההודעה המידית של 4GS היתה שהם משתפים פעולה עם החקירה.

בהמשך לפוליטיזיציה של האסון, גם הדרישה של טראמפ, בנוגע לאיסור כניסת מוסלמים לארה״ב נראית מגוחכת. הרוצח היה בן למהגרים מאפגניסטן ואזרח אמריקאי, לא מוסלמי שנכנס לארה״ב בעשורים האחרונים. מאות מן המעורבים והמרצחים בדאעש הם אזרחים בריטים ואחרים. רצח ההמונים בסאנדי הוק, קונקטיקט בבית הספר (2012) בו נרצחו 21 ילדים ומורים, כולל אמו של הרוצח – בוצע על ידי אזרח אמריקאי, אדם לנזה. התקפת הטרור בפריז בנובמבר 2015 היתה אירוע משולב של ארגון דאעש, אך הרצח ההמוני בנורווגיה ב 2011, בו נרצחו 69 בני נוער בוצע על ידי אדם אחד, אזרח נורווגי.

אז מה הקשר בין המוצא לבין הרצחנות? לטראמפ נוח ללכת לכיוון הזה מטעמיו הפופוליסטיים. העמדה שלו בנושא הזכות לאחזקת נשק היא כללית ואתמול הוא חידש את הקריאה לאסור כניסת מוסלמים לארה״ב והעדיף שלא לעסוק בנושא המורכב של פיקוח על אחזקת נשק פרטי. הציבור רוצה תשובות מידיות, וטראמפ מוכן לאתגר של באמצעות ציוצים נחרצים. אף מילה של נחמה, מטעמו, לקהיליה הלטה״בית – היעד הברור של הרוצח, אף מילה על קורבנות נשק בארה״ב.

צילום מסך מהטוויטר של דונלד טראמפ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה