ביטול חזקת הגיל הרך – מישהו שכח את טובת הילד

חזקת הגיל הרך אמנם שוב עולה לכותרות, והיא אכן מעוררת שאלות עקרוניות וחשובות, אך האם אנו שואלים את השאלות הנכונות?

13/06/2016
עו''ד אמיר שי קבלו עדכונים מעו''ד אמיר
  • RSS

חזקת הגיל הרך קבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית. החוק אומר שטובתם של ילדים עד גיל 6 להיות אצל אמם. בהתאם לכך, כשירותה של האם אינה נבחנת ואינה רלוונטית, המשמורת ניתנת לה באופן אוטומטי בעוד שכשירות האב עומדת למבחן בתהליך שאורך כשנתיים.

כל המחקרים מראים כי ככל שיש לילדים יותר זמני-שהות אצל האב כך מצבם, מכל הבחינות, משתפר באופן מובהק. אין ולו גם מחקר אחד המראה כי חזקת הגיל הרך היא שיטת משפט המועילה לילדים מבחינה כלשהי.

אם נפשט את הדברים- אין דבר כזה יותר מדי זמן עם אבא.

לסיטואציה הזו, נכנסים ארגונים שונים, אשר מציעים, כאלטרנטיבה לביטול החוק את המרת "חזקת האם" ל-"חזקת המטפל העיקרי". בפועל, מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. היא לא פותרת את הבעיות הקשות הפוגעות בילדי הגירושין: התפרקות התא המשפחתי וככורח המציאות- דחיקת האבות החוצה ממרכז חייהם של הילדים, בעיקר בשנתיים הראשונות מרגע פרוץ הסכסוך. החוקים והמערכות בישראל מחלישים את החוליה המקשרת בין הילדים לבין האבות, ומתירים את הילדים ללא אב משמעותי ומתפקד. אימוץ "חזקת המטפל העיקרי" לא תשנה זאת.

במציאות הקיימת, מרגע שבני הזוג נפרדים, ממודר האב מחיי ילדיו וההחלטה על זמניי הראייה שלו את ילדיו נתונה בידיהם של בתי המשפט ופקידות הסעד. לרוב, בחודשים הראשונים, יקבעו זמני הראייה של האב בהתאם לתכתיביה של האם וכמובן שללא הסדרי לינה. בשלב הבא, יבוצעו בדיקות ע"י פקידת הסעד בתהליך שאורך מספר חודשים, רק אז תיבחן האפשרות להרחבת זמני הראייה של הילדים את אביהם. המלצותיה כמובן יידונו בבית המשפט ולאם הזדמנות להגיב על המלצות אלו, רק אז יחליט בית המשפט האם לאמץ אותן. אז יתחיל השלב בו האב מקבל בהדרגה ובזהירות אפשרות לשהות זמן רב יותר עם ילדיו, ורק בחלוף 7-8 חודשים נוספים תיבחן האפשרות להרחבה נוספת. כך עובד בישראל מנגנון שמדיר את האב מחיי ילדיו למשך כשנתיים.

החלפת חזקת הגיל הרך בחזקת המטפל העיקרי תשמר מצב אבסורדי זה.

לעומתה החלפת חזקת הגיל הרך בחזקת המשמורת המשותפת היא שתעמיד את הילד במרכז. כאשר לילד שני הורים מתפקדים, הרוצים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידולו, אין כל היגיון בהרחקתו של אחד מהם מחייו. חזקת המשמורת המשותפת תגרום גם בלי כל ספק לחיזוק בכוחם של האבות לדרוש ולקבל זמני שהות משמעותיים עם הילדים כבר בסמוך לפירוד הראשוני, דבר הכרחי לטובת הילד בסיטואציות אלה.

חוקים נועדו בין היתר לכוון התנהגות חברתית לכיוונים נכונים. לצערי חזקת הגיל הרך משרישה את המצב כי חובת הטיפול בילדים מוטלת על האימהות ולא על האבות . זוהי חזקה שוביניסטית מובהקת, בעוד שהאבות הם שמנהלים מערכה פמיניסטית הקוראת לשוויון מגדרי.

.

** הכותב הוא בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, חבר בלשכת עורכי הדין משנת 1997, בעל משרד עצמאי לעריכת דין משנת 1999. מומחה ייחודי בישראל בתחום המשמורת המשותפת על ילדים לאחר פירוד או גירושין. האתר של עו"ד אמיר שי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה