איך זוגיות ופרידה משפיעות על גופינו?

אהבה זה כואב - אבל עד כמה? מה בדיוק קורה לנו בגוף כשאנחנו מתאהבים או כאשר אנחנו נפרדים? אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית ורפואית, מסבירה לנו בדיוק ומזכירה לנו ש"לפעמים לב שבור רגשית עשוי להתפתח לתסמינים פסיכולוגיים של מחלת לב או להתקף לב ממשי" אז אל תקחו שום דבר ללב

06/06/2016
אילנה ארד לוין קבלו עדכונים מאילנה
  • RSS

בכתבה הנוכחית נבחן את הקשר בין חיים זוגיים לעומת פרידה זוגית והשפעתם על מצבינו הנפשי והגופני בשני המצבים. לפי מרבית התיאוריות הפסיכולוגיות הדינאמיות אהבה היא סם החיים. פרויד קשישא כינה זאת ליבידו (מהמילה love) ולא הבחין במדויק ,ובצדק, בין אנרגיית החיים הנפשית ובין אנרגיית החיים הפיזית. פרויד ראה אותם כמשולבים זה בזה והוא היה בין הראשונים בתרבות המערב להצביע על קשר בין נפש – גוף, תוך מתן דוגמאות ממטופליו.

בתיאוריות הרפואה הסינית גם אין מפרידים בין הנפשי לגופני ומכנים זאת בשם צ'י. הסינים דוקרים במחטים כדי להניע את אנרגיית החיים והנפש בגוף. בתרבות המערב, הטיפול בנפש נעשה באמצעות דיבור (אין כאן התייחסות גם למתן תרופות לשיפור מצב הרוח). הדיבור מתקיים או בישיבה מול המטפל או בשכיבה על ספה תוך מתן דגש על הרגשות בכל רגע ורגע וכנ"ל על תחושות הגוף.

ההבנה שפסיכולוגיית גוף נפש היא שכל מחשבה וכל רגש מעוגנים ונשמרים לעד ברקמות הגוף לפיכך מטרת הפסיכולוגיה הדינאמית, לרפא מחלות גופניות או להקל עליהן דרך השינוי הנפשי באדם.

הכל מתחיל מאהבת אם לתינוק

האהבה הראשונית, בלעדיה לא יתכנו חיים בכלל או חיים סבירים, היא אהבת אם-תינוק. מחקריו של ד"ר שפיץ במהלך מלחה"ע השנייה חשפו כי תינוקות יתומים שגדלו בבתי יתומים תוך טיפול רפואי, פיזי והגייני נאות אך ללא מגע הולם וללא אהבת דמות אם, מתו מצער ומדיכאון בהמוניהם-33%.

כבר בשנת חייהם הראשונה ללא סיבה רפואית גלויה. אותם ששרדו פיזית לקו בעיכוב התפתחותי בכל התחומים, שכלי רגשי ומוטורי. רתיעה מקשר מהסביבה נטייה לחולי אפאתיה ודיכאון. בבגרותם נשארו רובם לוקים בדיכאון עמוק ובתפקוד כללי ירוד ביותר.  כיום ברור שבלי דמות אם טובה דיה היוצרת קשר רציף מכיל, אוהב, מחבק, נוגע, מתייחס ודואג לצרכים פיסיים ורגשיים, פשוט אי אפשר לתינוק לחיות או בכלל או באופן סביר.

אהבה, הן ביחסי אם-ילד ובשחזור שהיא עוברת ביחסי הזוגיות, הינה מקור לביטחון קיומי, כוח נפשי , אמון, קשיחות, מוטיבציה חיובית, שמחה, אושר ורצון להפיק מהחיים את כל מה שניתן ואפשרי. בתצלומי הדמיה של מרכזי המוח השונים מתבטאת האהבה כשינוי והגברה של מרכזי ההנאה במוח ומרכזי החיזוק החיובי, תוך הגברה חיובית ורצויה של המוח.

חשוב לציין כי לכל רגש ומחשבה יש את המקבילה הביוכימית- פיזיולוגית וחשמלית במוחנו בכל מערכת העצבים ובכל הפרשת הבלוטות ההורמונאליות.

אחת מגדולות המחקר בתחום הייתה פרופ' קנדס פרט (נפטרה לפני כשלוש שנים). שבהשכלתה המקצועית הייתה פרופ' מחקר בתחומי הנוירופיסיולוגיה וביוכימיה. עבודת הדוקטורט שלה, הייתה בתחום הפרמקולוגיה אודות השפעת הקולטן האופיאטי שבמוח,הקולט את המורפיום ויוצר רגשות הנאה עזה במוח.

אהבה זוגית

אהבה היא סם המורפיום הנצחי

לאורך הקריירה המקצועית שלה, עסקה פרט בהדגשת הקשר של גוף נפש בצורה דו צדדית וסימטרית כשאחד משפיע ישירות על האחר. הרגשות והמחשבות משפיעים על החומר הגופני ולהיפך. לדעתה, כמו גם לדעת הרבה פסיכולוגים קליניים רפואיים, מרבית המחלות הן פסיכוסומאטיות כלומר מחלה, פירושו כי מחלה פיזית אמיתית מוחשית וגופנית (לא העמדת פנים), נוצרת כאשר במרב המקרים, הרקע לה הוא טראומה נפשית פתאומית או טראומה רציפה ונמשכת.

כלומר מהלך יחסים שליליים רצופים ונמשכים מבחינה נפשית. לפני שנמשיך לעסוק באהבה ובאובדן האהבה, זוגיות ופרידה. חובה ,לדעתי,  להזכיר את פרופ' האנס  סיליה שכבר ב1936 תבע את מושג הסטרס=דחק. מילה בה אנו מרבים כ"כ להשתמש. במקצועו היה ביוכימאי ואנדוקרינולוג ומחקריו ארוכי השנים הראו במובהק כיצד במצבי תסמונת חירום, משתבשת פעילות מערכות העצבים השונות, המודעת והלא מודעת, כולל שינויים מרחיקי לכת בכל המערכת ההורמונאלית.

מצבי דחק רגשי המשכי ורציף הינם בעלי השלכות פיזיולוגיות: הם יוצרים מנגנונים פתולוגים בתאי הגוף ומביאים לדיכוי המערכת החיסונית. התוצאה היא היווצרות מחלות שונות החל ממחלות עור ושיער, ליקויי תפקוד מיני, ליקויי פריון ועד למחלות לב וסרטן. בתוך חווית האהבה הזוגית, בני אדם מעדיפים להיות בקרבה פיזית לאהוביהם. לפעול איתם ,לחוות איתם, לקיים איתם יחסי מין ולישון בסמוך אליהם. בלעדי נוכחות האהוב/אהובה, הם עשויים לחוש בדידות ,חרדה, ותחושת חסר עמוקה.

פרויד קשישא טען, כי מטרת חיי האדם , היא להינות ככל יכולתו בכפוף לעקרון המציאות, כלומר בהתאם לנורמות החברתיות והתרבותיות. יש כאן הדגשה של הצד המוסרי ושלילה של הנאות בלתי מוסריות כגון פשע ,סמים או הנאה מאלימות.

שורה תחתונה: הרגשה אישית טובה וחיים של הנאה מתבטאים ביכולת האדם לאהוב את בן זוגו, לחוות מיניות אורגזמית ולהיות יעיל בעבודתו. כל כך בסיסי ופשוט.

זוג רוכב

מה עושה לנו התאהבות?

תחילתו של רומן חדש נחווית בד"כ שטריפ של התמכרות דמוי סם ולעיתים התהליך מכונה "שיגעון האהבה". קיים הצורך ל"ביחד" מתמיד סביב השעון והתשוקה המינית היא סוחפת, ובשיאה. כל בני האדם עוברים למצב קיומי "תקני" תוך חצי שנה עד שנה מתחילת הרומן הסוער. במקרים הטובים טירוף האהבה והתשוקה נרגע , והופך כאשר הסיפור הוא טוב, לקשר אהבה , הזדהות הדדית, דאגה הדדית, אכפתיות, חברות עמוקה, ופתיחות נפשית הדדית.

ההתייצבות באהבה, מאפשרת לשני בני הזוג לחזור ולהשתלב הן בעבודתם בצורה נאותה וכללית לשוב ולהתחבר לשאר העולם שנזנח בתקופת הרומן הסוער. דרכו של עולם היא שאהבה זוגית טובה וארוכת טווח, דורשת הרבה "עבודה". השקעה רגשית ותפקודית, שיחות נפש הדדיות, והתמודדות עם קונפליקטים בצורה בונה ולא משפילה או מעליבה.

בשל העומס הרגשי הנדרש לשמור על זוגיות טובה, לא תמיד היא צולחת, זו עובדה. התוצאה היא, זוגיות ההולכת ונסדקת יוצרת צלקות עובש וחלודה. התוצאה היא עלייה של רגשות שליליים, ניכור, כעס, תסכול , אלימות ,השפלה , התחשבנות, נקמנות, ריחוק ואובדן תחושת ה"ביחד".

האהבה לא בהכרח מתנפצת יום בהיר אחר עקב גילוי של בגידה או שקר. על פי רוב זהו תהליך שקיעה הדרגתי, היוצר אצל כל צד כאב, מרירות, אכזבה, חרדה, ייאוש, ושקילת אפשרות להפסקת הקשר הזוגי או הנישואים. במהלך השהייה בזוגיות שלילית, עלולים לצוץ סימפטומים גופניים של חרדה ,דיכאון , יתר לחץ דם, מועקה בחזה, קשיי עיכול, תשישות, שיבוש ראייה והרשימה עוד ארוכה.

זוג הפוך

מה עושה לנו פרידה?

הרבה פעמים זוהי החלטה אמיצה המעידה על העצמה של אחד הצדדים או שניהם. לעיתים זו הקלה עצומה ותחושת שחרור וזאת במקרים שהבחירות הראשוניות להיווצרות הקשר לא היו נכונות ברמות הנפשיות הנכונות והביאו לפיכך לעכירות ביחסים. יש הנישאים "כי צריך", "כי הגיל לוחץ והשעון הביולוגי מתקתק", "כי ההורים לוחצים", וכל סיבה שהיא כולל הרצון להיות כלה מדהימה בטקס מפואר.

בתוך מערכת זוגית ארוכה עולים כל הזמן רבדים חדשים לטוב ולרע, שלא היו מוכרים קודם. מכאן השיבוש מיחסים טובים ויחסים של השפלה, הפחדה הדדית, מאסר הדדי ומעיכת זהות הדדית. במקרים אלו לאחר שיקול ובירור מעמיק כדאי לצאת ולעזוב. מומלץ כמובן לעשות זאת על ידי הצד היותר רך ופחות לוחמני.

אין נוסחה או תבנית קבועה לפיהם מגיבים אישה או גבר שנפרדו או שהתגרשו מבני זוגם. תגובה ראשונית היא על פי רוב של דיכאון וחרדה או שחרור והקלה, תלוי מהו השלב בו התרחשה הפרידה. לעיתים, הגירושין כרוכים בירידה במצב הכלכלי, שינוי סטאטוס חברתי או באבדן חברים משותפים. לוקח זמן עד שמתחזקים ומפתחים חברויות חדשות ותחומי עניין חדשים.

חשוב לזכור כי פרידה אינה סוף העולם. גם אם כלפי חוץ נדמה שצד אחד הוא זה שלחץ להיפרד או שהוא היוזם של הפרידה, חשוב להבין כי ברמה פסיכולוגית עמוקה, המשאלה לפרידה משותפת לשני הצדדים. הפתרון ה"לבד" החדש, אינו טמון בריצת חרדה לחפש נואשות פרטנר/ית חדש/ה. קודם יש להירגע ולהגיע לאיזון חדש במצב הנוכחי.

רצוי שהאדם יפנה מבטו פנימה וינסה להבין מה הניע את כל הסיפור? הן מצד המשיכה והאהבה והן את הצד של תהליכי פירוק הזוגיות. מומלץ שהזעזוע והכאב שבפרידה יתועלו לתהליך של צמיחה אישית והעצמה, שבו בחירה חדשה תהיה ממקום נכון יותר. אין טעם להתגעגע שנים לאהבה שהתנפצה. אם התנפצה סימן שלא הייתה התאמה יסודית. זה עשוי לכאוב אבל אם הזמן, פחות.

לאחר הפרידה חשוב להגדיר מחדש את תחומי הזהות האישית הנפרדת. בזוגיות למדנו לאמץ לעצמינו הרגלים דפוסי חשיבה דפוסי רגש, דעות ועמדות של בן הזוג. כעת יש לברר מה מתאים לנו להשאיר לעצמינו ומה להשליך מאיתנו והלאה. חשוב לדאוג ששלב המעבר של רחמים עצמיים או מרירות לא ישתלט עלינו. לפעמים לב שבור רגשית עשוי להתפתח לתסמינים פסיכולוגיים של מחלת לב או אף למחלת לב גופנית או להתקף לב ממשי. לנפרדים למיניהם, הממשיכים לחיות כדאי ורצוי להישאר עם המנטרה לדבוק בחיים ולשאוף להנאה ואם יש צורך להיעזר באיש מקצוע לשם כך. ובאשר לשם הכתבה , ימצא כל אחד לעצמו את התשובה האם יש חיים טובים גם אחרי הזוגיות .

** הכותבת היא אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית ורפואית וסקסולוגית מוסמכת ויועצת נישואין

צילום: גטי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה