''מרבד קרפדות'' - יומן חלומות

אור ארנסט כותבת לנו מה עומד מאחורי הפרוייקט "מרבד קרפדות - יומן חלומות'', ספר איורים קסום המיועד לכל החולמות והחולמים הצעירים. "היום אני יכולה לומר בוודאות שחינוך ילדים נמצא ברווח בין עקרונות למציאות". אתן מוזמנות לתמוך בה ב"הדסטארט" ולהגשים את חלומה

29/05/2016
אור ארנסט קבלו עדכונים מאור
  • RSS

כשחברה שלי שאלה אותי פעם מה הדבר שהכי חשוב לדעתי בחינוך ילדים, לא הייתי צריכה לחשוב הרבה כשהשבתי לה - " לא לפחד מהם". בשעתו, היא הייתה בהריון הראשון שלה ולי היו ילדים בני 2 ו-5, ונראיתי לה חכמה כמו גורו שזכה בהארה. חסרת צניעות שכמותי מיד עטיתי את הגלימה המפוארת הזו והמשכתי להסביר ש… כשבדיוק בן השנתיים שלי פרץ בבכי היסטרי כשהתעקש לטעום מהקפה שלי - בבית קפה מול אנשים שעיקמו אף (בצדק). מיד הראיתי לו ציפור, אבל כל הורה יודע שזה אף פעם לא מסיח אותם ממה שהם רוצים, אז הגשתי לו בכפית מעט קפה. הוא עיקם את הפרצוף והשתתק. מיד עדכנתי את משנתי החינוכית: "וצריך לדעת לזרום עד כמה שאפשר". היום, ממרום גיל 18 ו-21 של שני בניי, אני יכולה לומר בוודאות שחינוך ילדים נמצא ברווח - בין עקרונות למציאות. אבל מה שאמרתי אז באופן אינסטינקטיבי כמעט, הוא שהוביל אותי כל השנים. לא לפחד ועם זאת להשתדל לבוא לקראתם - במילים אחרות: לסמוך עליהם. אם זה להציב גבולות ולומר "לא", בלי לפחד שיהיו מריבות והתנגדויות, ואם לחשוף אותם לתערוכות, ספרי איכות, מוזיקה ושירים שלא במובהק ״של ילדים״, מאכלים ועוד. רוצות לתמוך בפרוייקט? לחצו כאן מרבד קרפדות   בשני המצבים אני מסמנת להם שהם מספיק חכמים וחזקים ואני סומכת עליהם שהם מבינים, גם אם חלקית. היו מקרים, ואני בטוחה שכל הורה נתקל בהם, שהילדים שלי ביקשו דברים שראו אצל אחרים, שלתפיסתי היו מוגזמים. לא חשבתי שהם מסכנים שאין להם את זה, ולא דאגתי שמצבם החברתי יתערער עקב זה, כשאמרתי "לא". פשוט הסברתי שאנחנו לא יכולים כל הזמן להשוות את עצמנו לאחרים. ככה אני נוהגת בחיי המבוגרים ואין סיבה שהילדים לא ינהגו כך. הם יקטרו יומיים-שבוע, ובסוף יתרגלו לרעיון. או לדוגמה, כשבסביבתנו החלו מסיבות יום הולדת ראוותניות וגדולות, עתירות כסף והפעלות, מצאתי דרך ביניים - שנה אחת חוגגים יום הולדת צנוע, שנה אחת יום הולדת מהחלומות. לא פחדתי שאני מחסירה מאושרם. ובאמת שלא קרה כלום לילדים, נהפוך הוא הם הפכו את זה למעין טקס משפחתי ייחודי. מרבד הקרפדות או כשהבנים פתחו במרד על שעת ההשכבה המוקדמת (לדעתם), ולמרות שהסכמתי שיקראו ספרים ויעשו מה שהם רוצים במיטה עד שתיפול תנומה על עפעפיהם היקרים, החלטתי שננסח חוזה. כתבנו יחד מכתב ואמרנו שנפתח אותו רק כשהבכור יגיע לגיל 30 - ובו כתבנו שאם הם עדיין ימשיכו לחשוב שאימא טעתה כשהתעקשה על שעת ההשכבה מתוך אמונה שבריא לילדים לישון 8 שעות (וגם משום שאימא מתה מעייפות ואין לה כוח לילדים בשעה זו, אבל את זה לא כללנו במכתב) - הרי שאפצה אותם בסכום של 5000 שקל (הם חשבו שיקנו בזה דירה), ואם הם, בגילם המופלג יבינו סופסוף שאימא צדקה, הם יזמינו אותה לסופשבוע באיזה צימר לבחירתי. חתמנו. נראה לי עסק טוב, מה גם שמאז הם הקפידו על שעת ההשכבה. מרבד הקרפדות אם לסכם, לא חייבים להיות נוקשים, אבל חייבים להיות ברורים וכל הדרך יצירתיים. להסביר את גישתכם ולהציב גבול. הם זקוקים לכך הרבה יותר מאיתנו, הם רוצים לדעת שיש שם מישהו שיודע מה נכון ומה לא. אנחנו כהורים מגלמים סדר בתוך עולם עתיר גירויים, זמין ומבלבל - אנחנו הורים, במובן של להורות את הדרך, להצביע עליה, ועדיף שתהיה זו דרך ברורה, כך שאם יצעדו בנתיב זה ואם יבחרו שלא לצעוד בו, הם לפחות יודעים שיש דרך, והם יודעים לחזור אליה.

מרבד קרפדות

בימים אלה אני מוציאה לאור את ״מרבד קרפדות, יומן חלומות״ - ספר ילדים מאויר שכולו בנושא חלומות. מתוך אמונה שגם לילדים יש דמיון ויצירתיות, כללתי בתוכו יומן חלומות אישי שבו הם יכתבו או יציירו את חלומותיהם. יש שם שאלונים כמו ״מה החלום הכי מצחיק שהיה לך״, ״מה החיה הכי מוזרה שרדפה אחריך בחלום״, ועוד דברים שיעודדו אותם ליצור. במשך הזמן יהפוך הספר למזכרת חלומית מתקופת ילדותם. הספר כרגע נמצא ב״הדסטארט״ - מוזמנים לתמוך בהוצאתו לאור ולהזמין לכם עותק. אייר אורי טור ועיצבה נעם חן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה