אמצעי המניעה שיפתיע אתכן

לא גלולות שחייבים לקחת מדי יום, לא מדבקה שצריך להחליף כל 3 שבועות, לא נובה רינג או דיאפרגמה שהורגות את הספונטניות. יש רק אמצעי מניעה אחד שאפשר להשתמש ולשכוח בו זמנית – ההתקן התוך רחמי וכעת הוא מותאם לנערות

18/05/2016
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

הגיע הזמן להתחיל את המהפכה בשימוש באמצעי מניעה: מיני התקן תוך רחמי שמתאים לנערות צעירות.

לא גלולות, שחייבים לקחת מדי יום,  לא מדבקה שצריך להחליף כל 3 שבועות, לא נובה רינג או דיאפרגמה, שצריך "להתעסק" בהן ושהורגות את הספונטניות. יש רק אמצעי מניעה אחד שאפשר להשתמש ולשכוח בו זמנית – ההתקן התוך רחמי. אלא שעד לאחרונה, רופאים בישראל הציעו אותו רק לנשים שכבר ילדו בעבר.

בכנס שנערך לאחרונה בתל-אביב, מטעם החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, נדונו החידושים אחרונים בנושא אמצעי מניעה והפסקות היריון. אורחת הכבוד של המפגש הייתה פרופ' קריסטינה גמזל דניאלסון, מנהלת מחלקת הנשים והיולדות של מכון "קרולינסקה" היוקרתי, שבשטוקהולם שבדיה, והנשיאה היוצאת של החברה האירופאית לאמצעי מניעה.

זוג מתנשק

פרופ' גמזל דניאלסון הציגה בפני משתתפי הכנס את תוצאות מחקרה האחרון, הגדול ביותר מסוגו, שמוכיח שביעות רצון מצד מתבגרות ושיעורי הצלחה גבוהים (מעל 99%) בשימוש בהתקן תוך רחמי חדש.

"מסורתית, עד היום היתה התנגדות מצידם של רופאי נשים רבים בישראל להחדיר התקן תוך רחמי בנשים צעירות שטרם ילדו. החשש היה שצוואר הרחם של צעירות שעדיין לא ילדו יהיה צר, קשה יהיה להחדיר את ההתקן וההחדרה תהיה כרוכה בכאב ובדימומים. חשש נוסף היה שההתקן עלול לפגוע בפוריות, והרופא יתבע על רשלנות רפואית", מסביר פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית. "גם מצד נשים הובעו חששות. בעיקר מכיוונן של מתבגרות וצעירות, שאימותיהן השתמשו בגלולות ונטו להמליץ על כך לבנותיהן".

ואולם בצפון אירופה ובעיקר במדינות סקנדינביה, החששות הללו מעולם לא היו קיימים.

"בשבדיה למשל, הגישה הפוכה: החששות שישראלים נחשבים שם לפרימיטיביים והתפיסה שלהם היא שהתקן תוך רחמי הוא אמצעי המניעה האידיאלי לנערות ולצעירות. צעירות רבות אינן מסתדרות עם הגלולות, שוכחות לקחת או מתנגדות לשימוש בהורמונים, נערות רבות נוטות כיום לטבעונות והשימוש בהורמונים מנוגד לתפיסת עולמן. אחרות לא יכולות לקחת גלולות בגלל שהן מעשנות ויש חשש לעלייה בקרישיות הדם ולקרישי דם, שיכולים להיות מסוכנים. התוצאה, כמובן, יכולה להיות הריונות בלתי רצויים. מבחינות אלה, שימוש התקן תוך רחמי הוא רעיון מעולה".

צעירים

ההתקן החדש, ששיווקו הוחל לאחרונה גם בישראל, קטן יותר מההתקן המקורי והוא מכיל כמות קטנה יותר של ההורמון פרוגסטרון. ניתן להשתמש בו עד 3 שנים. "ההתקן החדש מעיד שבחברת התרופות מבינים את הטרנד החדש, ושיש דרישה ונכונות, מצד רופאים ונשים כאחד, לנסות שיטה אחרת והבנה שהגישה הישנה מתבססת על חששות ועל מיתוסים לא מוכחים", מעיד פרופ' זיידמן.

במחקר השבדי השתתפו 304 נערות, גילאי 12-17, כולן עסקו בפעילות מינית וקיבלו ווסת בצורה סדירה. "שיעורי הצלחת המחקר הם גבוהים מאד. רק במקרה אחד לא הצליחו להחדיר את ההתקן לאחת הנערות. כישלון אחד מתוך 304 ניסיונות. המחקר ארך כשנה במהלכו אף אחת מהנערות לא הרתה או לקתה בזיהום באגן. הדברים מדברים בעד עצמם", מוסיף פרופ' זיידמן.

זוג בלבן

בצפון אירופה הבחירה בהתקן תוך רחמי לנערות היא במקום הראשון. החשיבה היא שעדיף לא לתת הורמונים לנערות שגופן והמערכת ההורמונלית שלהן עדיין מתפתחת, שכן ישנן עדויות ממחקרים שונים כי מתן הורמונים בגיל צעיר עלול להעלות את הסיכון לסרטן השד. "אני, כרופא וכאב לבת 15,  עדיין מעדיף להציע גלולות למניעת הריון, מעדיף שבתי תיקח גלולות על פני הסיכונים שיש בהריון לא רצוי בגיל צעיר. אבל צעירות רבות מתעלמות מהצורך באמצעי מניעה, לא תמיד מסתדרות עם הגלולות, וההורים, בעיקר האמהות, לא מעודדות זאת מתוך הכחשה לכך שהבנות כבר מקיימות יחסי מין", מדגיש פרופ' זיידמן.

בנוסף, למרות הסיכונים, פרופ' זיידמן מדגיש את היתרונות נוספים שיש בגלולות, כמו הפחתת הדימום הוסתי ויכולת  לשלוט בתזמון הוסת. "אבל אם באה נערה שלא רוצה או לא יכולה ליטול גלולות, אציע לה התקן תוך רחמי בעדיפות השנייה. מתחולל פה שינוי בחשיבה  של רופאים ומטופלות, שביחד עם ממצאי המחקר והניסיון המצטבר בצפון אירופה עשוי להיות אחת האופציות הטובות ביותר עבור צעירות", מסכם פרופ' זיידמן.

צילום: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה