איך תראה האחדות – ומה בין ביבי לבוגי

• נתניהו: נועז בפוליטיקה והססן במדיני/בטחוני • האם הח״כים של העבודה יהיו פטורים ממשמעת סיעתית בממשלה הרחבה • היום (ג׳) פגישת נתניהו והרצוג •

17/05/2016
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

שנים של מעקב אחר ראש הממשלה נתניהו מלמדות שהוא הססן, איטי, אפילו פחדן כשמדובר במהלכים מדיניים, בטחוניים או צבאיים. מנגד, כאשר מונחת לפתחו הזדמנות פוליטית, נתניהו הוא נועז, טייס קמיקזה, נוטל סיכונים אמיץ. שבע וחצי שנים של מהלכים מדיניים קלושים, מינימום נטילת סיכונים, מערכות צבאיות מדודות. ומולן, מראה הפוכה כאשר זה מגיע לפעלתנות הפוליטית שלו. נדמה שהוא מלא אדרנלין ממשחקי הכסאות המוזיקליים. כמה שיותר להזיז אנשים, לשחק איתם, להמר על העתיד הפוליטי ולנצח בגדול. אין דבר שמסב יותר הנאה משורה של תמרונים. ומנגד: המחשבה על האו״ם, אבו מאזן, עזה, יחסי החוץ של ישראל – מעוררת דיכאון.

במסגרת ההנאה הברורה מעיסוק בפוליטיקת הביצה, החליט השבוע נתניהו לגרום ליעלון להזיע קצת, שיתגרד לו שר הבטחון. מיד לאחר סבב ההצקות, שב למשחק ההשפלה הקבוע והמתמשך של הרצוג. אם אפשר אז למה לא? היוזמה הצרפתית והפלסטינים יכולים לחכות. ואם הרצוג כשר החוץ יגרום לפרנסואה הולנד וג׳ון קרי לחכות עוד קצת, פעמיים כי טוב.

מהלכיו הפוליטיים הגדולים של נתניהו בשנים האחרונות היו מפתיעים: צירוף באישון לילה של מופזפירוק תוך זמן קצר. אחדות שורות מפתיעה עם ליברמןפיטורים לא צפויים של יאיר לפיד וציפי לבני.

זו הסיבה שחשבתי לתומי אתמול (ב׳) בבוקר שמדינת ישראל עשויה לקום עם שר בטחון חדש (בינתיים נדמה שזה לא עומד לקרות).

זו גם הסיבה שנדמה שהיום בבוקר (ג׳) נתעורר עם ממשלה רחבה פלוס פלוס. אמנם הפעם לא מדובר בהפתעה גדולה, כי השיח על זחילת הרצוג לממשלה נמצא באויר מזה כחודש. מצד שני, אם לא היה נחשף דבר החקירה הפלילית נגד הרצוג – יתכן שגם המגעים הללו היו נותרים עמומים.

הרצוג צבר שעות נתניהו בחודשים האחרונים. במהלך חודש מארס היתה פגישה אחת ממושכת במיוחד. הוא ממשיך להסתיר פגישות נוספות. על פגישה מליל א׳ דווח אתמול בלילה בערוץ 2 (עמית סגל).

לי נודע שגם היום (ג׳) צפויה פגישה נוספת בבלפור.

==============================================================

איך תחיה הממשלה הרחבה עם מפלגת העבודה שתחזיק רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ?

מתוך שורה של שיחות (עבודה וליכוד) שקיימתי בימים האחרונים מצטיירת התמונה הבאה: הרצוג בעל כוח משמעותי בועידה. כה גדול הוא כוחו, שאפילו ח״כ דוד ביטן ידע להסביר בשיחת רדיו השבוע (רשת ב׳) שהרצוג ביצע את הצירופים של הצירים לועידה, כהכנה להעברת ההחלטה על כניסה לממשלה. הוא הכין את הכל מראש.

צילום מסך מטוויטר

 

אם כך, את אישור ועידת העבודה –  הרצוג ישיג.

אבל מה עם כל הח״כים המתנגדים בתוקף לכניסה? הרי אי אפשר לכפות עליהם להצביע בעד הממשלה.

דגמתי חלק מציוצי ההתנגדות –

צילום מסך מטוויטר

צילום מסך מטוויטר

 

 

צילום מסך מטוויטר

 

 

צילום מסך מטוויטר

 

צילום מסך מטוויטר

 

מה יקרה אם ועידת העבודה תצביע בעד הכניסה לממשלה אך חברי הכנסת של העבודה ימשיכו להתנגד? ובכן, הדעה הרווחת היא כי ח״כים נאלצים להתיישר עם קול ההמון, כלומר עם בוחריהם ויותר מזה: עליהם לרצות אותם. האם הח״כים יתיישרו לפי הצבעת ועידת המפלגה? לפי קולות ההתנגדות נדמה שחלקם מתכננים את צמיחתם הפוליטית על בסיס הממשלה הרחבה. כלומר, הועידה תצביע בעד, הרצוג יכנס עם מפלגה מפוצלת וח״כיו ימשיכו להתנגד ולהצביע נגד הממשלה.

למעשה, נודע לי שנתניהו ביקש מהרצוג תמיכה של כ 10-12 ח״כים (בהצבעות שונות, במהלכים). כלומר, בליכוד מוכנים לבלוע את הבלגנים של מפלגת העבודה ובלבד שבכל הזדמנות יהיו להם כתריסר משתתפים נוספים. הרווח יהיה כפול: כל המהלכים של הליכוד יעברו חלק וההרס הפנימי במפלגת העבודה יהיה חסר תקדים.

ומה יהיה על המשמעת הסיעתית בהתאם לתכתיבי הקואליציה? לא תהיה.

איש הישר בעיניו יעשה (בימים ההם אין מלך בישראל).




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה