למה אין הרבה סטנדאפיסטיות בישראל?

בארץ ישנם כל כך הרבה סטנדאפיסטים גברים אבל לא תראו הרבה נשים מצחיקות על הבמה. למה? ישנן בחורות שקורעות מצחוק. הקומיקאית מיטל אבני מנסה להסביר והיא עושה זאת בהומור גדול

05/05/2016
מיטל אבני קבלו עדכונים ממיטל
  • RSS

"אני רוצה פעם אחת להוריד את התחתונים שלי ושזה לא יראה כאילו קינחתי בהם את האף" (איימי שומר).

 עד כמה אתם מזועזעים עכשיו מהבדיחה הזו?

בעיני היא מבריקה ומדויקת, אבל בתור סטנדאפיסטית ישראלית אני יודעת שאם מישהי הייתה מעזה לספר אותה כאן, הקהל, ברוב המקרים, היה מגיב בזעזוע. כבר ראיתי את זה קורה לא פעם: שמעתי סטנדאפיסטיות מספרות בדיחות על גילוי עריות (במיוחד לאה לב הנהדרת), על איבר המין שלהן ואומרות דברים שלא נאמרים בדרך כלל. הקהל יכול לצחוק, אבל חלקו תמיד ימלמל אחר כך שזה היה גס ובוטה מדי. למה? כי אישה אמרה  את זה. גבר, לעומת זאת, יכול לעמוד על במה ולספר בפרטי פרטים כמה זמן בילה אתמול בתוך הוואגינה של חברה שלו - והקהל יתפוצץ מצחוק. לגברים מותר להגיד הכל.

אני עושה סטנדאפ כבר שנתיים ומספר הפעמים שבהן שמעתי את המשפט "נשים לא מצחיקות" שווה רק לכמות הפעמים שקיבלתי "לא" באודישן, כשחקנית. משפט שחוק, מעייף ובעיקר לא תואם את המציאות. כן, נשים הן מצחיקות וכן, מותר לנו לדבר על מה שמתחשק לנו. כל מה שמתחשק לנו. בדיוק כמו החברות שלנו מעבר לים – איימי שומר, איימי פולהר, מינדי קלינג ועוד רבות וטובות, שהשתלטו על זירת הקומדיה, על הבמה ועל המסך.

איימי היא האמיצה שבהן, לועגת לדימוי גוף, לאופן שבו החברה שופטת אותנו הנשים וגם לועגת לנו ולדרך שבה אנחנו מתייחסות אל עצמנו. זו הסיבה גם לכך שהחלטנו ליזום ערב מחווה לכבודה ב-9.5 – ערב שבו שבעה סטנדאפיסטים וסטנדאפיסטיות (יותר נשים, מן הסתם) יספרו בדיחות מהעולמות האלה, ובעיקר לא ידפקו חשבון לאף אחד.

קומיקאיות

אנחנו הסטנדאפיסטיות כבר הדבקנו את הפער עם אחיותינו באמריקה - כמות הנשים שעולה על במה ועושה סטנדאפ רק הולכת וגדלה כל הזמן וגם התכנים עליהם אנחנו מדברות הולכים ומשתכללים ונעשים נועזים יותר. רק הקהל עדיין קצת מדשדש מאחור. לא כולם – למרבה השמחה יש קהל נפלא בישראל שמאוד שמח ומשתוקק לשמוע מה לנשים יש לומר (אני רואה את זה במסגרת ההופעות שלי עם הרכב "נשי ותהני", יחד עם חגית גינזבורג, נגה ד'אנג'לי, מרינה אקילוב ולאה לב) אבל תמיד יישמע הקול הזה, המזועזע, מכך שאישה מדברת על מה שלא נהוג לדבר עליו, ומשתמשת, רחמנא ליצלן, במלים גסות.

אני עולה על הבמה בידיעה שאני מצחיקה ושמותר לי לדבר על כל מה שאני רוצה - כל עוד אני אשמור על חיבור לעצמי ולדברים שמעסיקים אותי בחיים. אני לא יכולה לדבר על כמה מעייפים חיי הרווקות התל אביביים כי אני נשואה כבר 12 שנים, אבל אני כן יכולה לדבר על כמה זה משעמם לעשות סקס 12 שנים עם אותו אדם וכמה זה דוחה כשהוא מבקש ממני לתת לו לק באשכים.

קומיקאיות מצחיקות

הדרך שלי אל במת הסטנדאפ הייתה מפותלת. סיימתי לימודי משחק בשנת 2010 והתחלתי לשחק בתיאטרון בית לסין, החאן וביידישפיל. לאורך כל אותה התקופה היה לי חלום - לעלות על במה ולעשות סטנדאפ. זה היה נראה לי הדבר הכי מפחיד בעולם, לשים את עצמי על במה ולגרום לאנשים לצחוק ממה שאני אומרת. ידעתי שאני מצחיקה, אנשים כל הזמן אמרו לי את זה. אז מה? אמא שלי אמרה לי במשך שנים שהייתי ילדה יפה וזה למרות העובדה שהייתי עם רטייה ומשקפיים עד גיל 12.

לפני שנתיים, ביום הולדת שלי, החלטתי לתת לעצמי מתנה ולארגן מופע סטנדאפ במועדון קטן ולהזמין חברים קרובים. האירוע קצת יצא משליטה ולבסוף הגיעו 80 אנשים ואני עליתי לבמה משקשקת מפחד. המשפט הראשון שהוצאתי מהפה היה "אני שונאת את החיבור שבין הביצים לתחת". הקהל התפוצץ מצחוק ומשם הכל היסטוריה. פתאום הבנתי איזה כוח יש בלעמוד על במה ולהצחיק אנשים וכמה זה מחזיר לי את השליטה בחיים שלי. לא עוד לשבת בבית ולחכות לאודישן המיוחל שבו אולי "יגלו" אותי - מעכשיו אני אחראית לגורלי ומחליטה כמה פעמים בשבוע אעמוד על במה ואגיד את מה שיש לי לומר.

** הכותבת היא מיטל אבני, סטנדאפיסטית ושחקנית, בת 34, נשואה וגרה בת"א.

 סטנדאפ מיטל אבני:

סטנדאפ חגית גינזבורג:

סטנדאפ לאה לב:

נגה ד'אנג'לי

מרינה אקילוב

אם תרצו להגיע ל"ערב המחווה לאיימי שומר", יום ב', 9/5, ב-21:00, בסטנדאפ פקטורי, הפרטים כאן:

https://www.facebook.com/events/771059333030814/

תוכלו להגיע גם ל-"נשי ותהני", 

https://www.facebook.com/events/2032577306966526/

 צילום: אייל רדושיצקי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה