הקלות הבלתי נסבלת של החשיפה ברשת

אישה יוצאת לחופשה, פוגשת גבר, הם מבלים יחד, הקשר מסתיים, היא נכנסת להריון. כעבור 14 שנה היא מחליטה למצוא אותו ומבקשת את עזרת העולם כולו

30/04/2016
יערה די סגני קבלו עדכונים מיערה
  • RSS

כמעט 14 שנים חלפו מאז שקרין לי שבה מחופשה וגילתה שהיא בהריון. עכשיו בתה כבר בת 13 וקרין לי מעלה יום אחד סטטוס לפייסבוק. היא מבקשת את עזרת חבריה באיתור הגבר ההוא. היא מספרת ששמו רודני, מתארת את חזותו ומפרטת שהיתה לו אז ילדה בת שנתיים. בשבוע שחלף מאז פרסום הסטטוס החושפני, 14,619 אנשים שיתפו את הפוסט. רבים פנו לקרין עם פרטים על גברים בשם רודני, אך טרם נמצא האיש אותו היא מחפשת.

הסטטוס שהעלתה קרין לי מתוך הפייסבוק שלה

בעידן הרשתות החברתיות אנחנו עושים הכל ברשת ובפומבי – מברכים חברים ברכות יום הולדת, כותבים מכתבי אהבה מרגשים לבני ובנות זוג בימי נישואין, מכריזים על תחילתן ועל גוויעתן של מערכות יחסים ובאופן כללי מציבים את חיינו בחלון הראווה הגדול בתבל ומודדים את הצלחתנו במידת החשיפה, בלייקים ובתגובות שקיבלנו. אבל איפה עובר גבול החשיפה?

את הסטטוס החושפני שלה פותחת קרין במילים "אני עומדת לגלות אומץ ולשתף מידע פרטי", כמעט 15,000 איש בחרו לשתף את המידע הפרטי הזה וכמה עשרות גם הגיבו בברכות על היוזמה ובאיחולי הצלחה. אף אחד לא שאל אותה באיזו זכות היא משתפת את המידע המאוד פרטי הזה ואם היא מבינה שהוא מאוד פרטי אבל לא רק שלה. אף אחד לא שאל באיזו זכות היא חושפת את בתה, ילדה בת 13, ובאיזו זכות היא חושפת גבר שהכירה פעם, לפני כמעט 14 שנה, גבר שמאז לא ראתה, שהיא אפילו לא יודעת את שם משפחתו או את עיסוקו, גבר שיש לו עוד בת, שגם אותה היא חושפת.

איזו זכות יש לאישה הזאת ול-15,000 איש ששיתפו את הפוסט שלה לגרום לכך שאולי מחר, אי שם באוסטרליה, יקום בבוקר גבר בן 40 ומשהו ויגלה באדיבות הפייסבוק שיש לו בת כבר 13 שנה? האם הגברת לי או אחד מ-15,000 המשתפים האדיבים חשבו על ההשפעה שיכולה להיות לכך על חייו של רודני, שעשה משהו לא מאוד אחראי לפני כמעט 14 שנה, אבל בוודאי לא ראוי שיפילו עליו פצצה שכזאת בלי הכנה ובאופן הכי פומבי שיש? האם הם יכולים או רוצים לקחת אחריות על ההשלכות?

לפני כמעט 14 שנה, כאשר חזרה קרין לי מחופשתה וגילתה שהרתה, היא היתה מופתעת. אולי היא שמחה, אולי היא בכתה, אולי היא דיברה על זה עם אימא שלה או עם חברה טובה. היא אולי התלבטה אם לבצע הפלה או לא ושאלה את עצמה איך תתמודד עם האמהות לבד. רודני לא היה בשלב זה שותף להחלטה, גם אם היה לו חלק באחריות למצב.

האם רודני נושא באחריות? בוודאי. כאשר גבר ואישה נכנסים למיטה, הריון הוא תוצאה אפשרית. שני הצדדים מודעים לכך ויש להם אחריות שווה למנוע הריון לא רצוי. אמנם האישה היא זו שנושאת את העובר, זו שלא יכולה לברוח מאחריות, אך כל זה אינו מפחית מאחריותו של הגבר לתוצאה של משחק לא זהיר בין המצעים. במקרה זה, לקרין לי לא היתה אולי דרך לערב את רודני. 13 שנה הוא לא היה בתמונה עד שיום בהיר אחד החליטה קרין לי לכפות עליו לחזור לתמונה ולעשות זאת מול כל העולם.

כאשר קרין לי גילתה שהרתה, היתה לה האפשרות לבחור למי לספר ולמי לא ומתי וגם היה לה זמן להסתגל לרעיון ולספר לסביבתה, בהדרגה. לרודני היא לא מאפשרת את אותה בחירה.  אם רודני יאותר, הוא ישמע על אבהותו בכיכר העיר הווירטואלית הגדולה בעולם. על הבת שעל קיומה לא ידע ישמעו יחד איתו כל קרוביו ומכריו וגם בתו, הילדה שהיתה אז בת שנתיים והיום היא בת 15 או 16. יום בהיר אחד, ככה פתאום, היא תשמע שיש לה אחות קטנה. אף אחד לא יוכל להכין אותה למידע המטלטל הזה, אף אחד לא ישאל אותה אם היא רוצה שכל העולם ידע, היא פשוט תיחשף מבלי שתהיה לה על כך שליטה והיא, בניגוד לאביה, לא נושאת באחריות כלשהי.

קרין מבהירה בפוסט שלה שאין לה דרישות מרודני, "רק אולי שיחה", אבל היא אולי לא מבינה שבעצם כתיבת הפוסט היא כבר גזלה מרודני ומשתי בנותיו, שאחת מהן היא גם בתה, זכות בסיסית מאוד, הזכות לבחור אם להיחשף או לא.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה