נשים רבות עשו חיל והטלית על כולן

"למרות הקשיים אמשיך להיות שם, לזעוק את קול השוויון עליו גדלתי ולהציע את היהדות המקורית, המכילה והמקבלת הפורשת טלית על כל הבאות והבאים בשעריה". תמי גוטליב מספרת על המאבק לתפילה שוויונית לנשים בכותל

21/04/2016
תמי גוטליב קבלו עדכונים מתמי
  • RSS

גדלתי בתנועה המסורתית- קונסרבטיבית. בבית הכנסת שבו עליתי לתורה בבת המצווה שלי, יושבים תמיד יחד גברים ונשים. חוויית בית הכנסת וחוויית התפילה שלי היתה תמיד מאוד משפחתית. רגעים רבים נצורים בזיכרון מהקהילה האוהבת והשוויונית אליה אנחנו שייכים; טקסי בנות המצווה שלי ושל אחיותיי, הפעם הראשונה ששימשתי כשליחת ציבור או כקוראת מן התורה, טקס הנחת התפילין שלי, וגם הרגע הזה בו אבי או אמי אמרו לראשונה קדיש על הוריהם שנפטרו. זו היהדות הנפלאה שלתוכה גדלתי. גם בתנועת הנוער אליה הייתי שייכת כל חיי- נוע"ם (תנועת הנוער של התנועה המסורתית), חוויתי את אותה יהדות. נערות שקיבלו את הבמה בכל תחום, גם בתפילה, וגם בהנהגה אחרת, בדיוק כמו הנערים.

תמי גוטליב

מבחינתי, הזהות הפמיניסטית-שוויונית שלי, שבאה לידי ביטוי בכל אלמנט בחיי, הולכת יד ביד עם הזהות הדתית שלי והעובדה שהייתי לוחמת בצבא היא המשך ישיר לכל אותן הזדמנויות שוות שקיבלתי בבית הכנסת. מצד שני, אותה יהדות נפלאה שהייתה חלק כה משמעותי באישיותי, בעולם הערכי והרוחני שבניתי לעצמי, במדינה שלי, יהדות זו סובלת מאפליה חמורה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה ליהודים אין חופש דת. ביום בו אבחר להינשא, למשל, לא אוכל לעשות זאת בטקס שוויוני שיוכר על-ידי המדינה. אוכל "לבחור" רק בחופה שנערכת על ידי רב אורתודוקסי המוכר על ידי הרבנות, טקס שבו לא אוכל להתחתן לפי אמונתי. כל טקס אחר לא נחשב על ידי משרד הפנים. מה כן נחשב? אם כפיל של אלביס יחתן אותי בלאס ואגס, זה נחשב. רב קונסרבטיבי בארץ, לא, שלא לדבר בכלל על רבּה.

מבחינתי, התעטפות בטלית היתה חלק מהפרקטיקה היהודית של חיי. לקראת בת המצווה שלי הלכנו יחד כל המשפחה לחנות טליתות בסמטאות יפו, וקנינו את הטלית הראשונה שלי, שמשמשת אותי עד היום, 20 שנה אחרי.

לתפילה הראשונה שלי עם נשות הכותל הגעתי בזכות הטלית שלי. בשנת 2008 שמעתי בחדשות על אישה שנעצרה בכותל כי התעטפה בטלית. הרגשתי שמעצר זה הוא בגדר בגידה כואבת של המדינה בי. אחרי שירות צבאי קרבי, ממש כשהתחלתי לשלם מיסים ולהרגיש מהי באמת אזרחות פעילה,  אמרה לי המדינה שלי "את טובה מספיק בשביל לעשות הכל, אבל את הזהות היהודית שלך תסתירי". פגשתי קהילה קסומה וייחודית, נשים מכל הזרמים ביהדות שכל רצונן להתפלל יחד בכותל המערבי. תפילתן היא בקול, וחלקן עם טליתות או תפילין וזה כבר יותר מידי. התפילה הנפלאה הזו, הפכה להיות מאבק כי חופש תפילה הוא לא מובן מאליו בישראל. כמובן שלא כל היהודים והיהודיות בישראל מאמינות שיש להתעטף בטלית בזמן התפילה, אבל במדינה דמוקרטית, ראוי שלפחות תהיה  אפשרות למי שבוחרת בכך. איך לא קראו לנו, מכשפות, טמאות, פרובוקטיביות. איחלו לנו מוות בייסורים ובמחלות קשות ואנחנו המשכנו וממשיכות, כי אנחנו מאמינות שזכויות נשים, גם חופש פולחן דתי, הן זכויות יסוד. בהיסטוריה, כל אישה או קבוצות נשים שניסו לשנות שינוי משמעותי כונו פרובוקטיביות ומכשפות. הנשים הראשונות שביקשו להצביע, להיות עורכות דין, אפילו לרוץ במרתון, כולן עברו דרך מלאה במהמורות. וכך גם דרכנו, דרך נשות הכותל. לפני שלוש שנים נהגה המשטרה לעכב לחקירה מספר מתפללות בכל תפילה, וגם זה עבר. לאחר שנאבקנו על עצם התפילה מול המדינה, פסקה שופטת בית משפט השלום בירושלים, ולאחר ערעור המשטרה גם שופט בבית המשפט המחוזי, שתפילת נשות הכותל מותרת, בעזרת הנשים, כמנהגינו.

מעצר מתפללות בכותל (צילום: מיכל פטל, נשות הכותל)

בשלוש השנים שעברו מאז, אנחנו מתפללות, כפי שעשינו ב-27 השנים האחרונות במנהגינו בעזרת הנשים. תפילת נשים חזקה ורוחנית, עם נשים מכל הזרמים ביהדות- אורתודוקסיות, קונסרבטיביות (מסורתיות) ורפורמיות. נכון להיום אנחנו ממתינות רק שיאשרו לנו להכניס לכותל את ספר התורה שלנו. כי ב-130 ספרי התורה הנמצאים בכותל, והממומנים בכספי המיסים של כולנו, מותר רק לגברים להשתמש.

ואולי בכלל אנו עומדות בפני עידן חדש? לפני כשלושה חודשים, אישרה הממשלה הסכם היסטורי, המורה על הקמת עזרה חדשה בכותל, עזרה ליברלית יותר, שיהיה בה מקום למגוון מנהגים וגישות הלכתיות. ההסכם הוא תוצאה של משא ומתון ארוך ומפרך, בו השתתפו נשות הכותל, יחד עם התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) והתנועה הרפורמית, מול המפלגות החרדיות והקרן למורשת הכותל. ההסכם נוהל על ידי מזכיר הממשלה (אביחי מנדלבליט, היום היועמ"ש) ואושר ברוב של 15 שרים ושרות בממשלה. לצערנו, היום עתיד ההסכם לא ידוע. בעקבות התנגדות משמעותית של החברה החרדית, ראש הממשלה ביקש מיועצו לבדוק מחדש את ההסכם, והתקווה לבניית מקום מקרב, כזה שייתן חופש בחירה ליהודים בכותל, נראית רחוקה.

למרות הקשיים,  אמשיך להיות שם, לזעוק את קול השוויון עליו גדלתי ולהציע את היהדות המקורית, המכילה והמקבלת הפורשת טלית על כל הבאות והבאים בשעריה.

ביום ראשון תתקיים בכותל ברכת כהנות. הראשונה בהיסטוריה במקום זה. גם היא לא באה בקלות. נדמה שפרקטיקה יהודית אותה רוצות נשים לקיים אף פעם אינה מתקיימת ללא התנגדות, ובכל זאת, תפילתינו תתקיים. ותהיה נפלאה ככל תפילה של נשות הכותל. לא מאמינות? הצטרפו אלינו

 ה

** תמי גוטליב היא חברה הצוות הבכיר בתנועה המסורתית וסגנית יושבת-ראש נשות הכותל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה