כישלון האישה

כל עוד נשים בישראל ממשיכות ללדת ולגדל חיילים למלחמה הבאה- אפשר לומר בוודאות שנכשלנו. כנשים וכאמהות

08/03/2011
בילי מוסקונה-לרמן קבלו עדכונים מבילי
  • RSS
» בילי מוסקונה לרמן. צילום: טל אטרקצי

כשאני חושבת על תמצות הגדרת 'הבורות השחורים' שלנו, כקבוצה נשים ישראליות שמהווה 51% מהאוכלוסייה. אני אומרת- נכשלנו. למה נכשלנו? כי אם האג'נדה המשמעותית ביותר של נשים בהיותן נשים, מעצם הגדרתן הביולוגית כאמהות, היא לדאוג לילדינו - מכאן שאנחנו הנשים הישראליות נכשלנו בגדול. ואיזה יום יותר מתאים להגיד את הדעה הגורפת הזאת מאשר ביום האשה.

תודעה כוזבת

שהרי כל עוד ילדינו בני השמונה עשרה ממשיכים לעלות על מדים בגיל שבו בכל העולם הנאור נערים ונערות נרשמים לאוניברסיטה, - לדעתי נכשלנו. קודם כל כאמהות, כנשים שפוטנציאל שיתוף הפעולה שלהן לא הצליח להתרומם, נכשלנו גם בזה שאחוזים גדולים מאיתנו לוקות (תיזכרו במארקס שתבע את המושג הנהדר 'תודעה כוזבת') בשטיפת המוח הגברית והגנרלית של "איזה ברירה אחרת יש לנו עם כל האויבים מסביב" ובשטיפת המוח הזאת לוקות גם נשים מצוינות שמגדירות את עצמן בצדק גמור כפמיניסטיות מובהקות. אבל ההפחדות האלה - שנעשות בכל מיני דרכים ומניפולציות מתעתעות וקשות לזיהוי בכל פרמטר של החיים שלנו כישראלים- שטיפות המוח הפאטריארכליות האלה ניצחו.

שולחות את ילדינו למות

וכך, אנחנו ממשיכות לשלוח את הילדים שלנו למות. זה משפט קשה, אני יודעת, אבל בואו נתמודד איתו רגע. עצרו שנייה: שנים אומרים לנו כל מיני דברים, ואנחנו ממשיכות לגהץ מדים ושום דבר לא משתנה. אולי יש פיתרון אחר? הוא דורש ריכוז, התבוננות, הפנמה ופעולה. קחו למשל את ג'נט רנקין:השנה היא 1916 ורנקין- אשה זקופה, עם מבט מפוכח, שמלת מלמלה רקומה וכובע- היתה חברת הקונגרס היחידה שעמדה על הדוכן והצביעה נגד כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה והשנייה. רנקין גם תיזכר כאשה הראשונה שנבחרה לבית הנבחרים האמריקאי. ב-68' היא זאת שהצעידה את נשות אמריקה נגד מלחמת וייטנאם ובדיוק כמו ליסיסטרטה קראה לנשים בארצות הברית להמנע מקיום יחסי מין עד לסיום המלחמה. 'ג'ני האדומה' קראו לה. וכשעלתה אל הדוכן, מוקפת בלחצים אינסופיים מכל כיוון אפשרי, אמרה "אני מצביעה לא"'.

תפקיד הנשים: להוביל לשלום

בזקנתה הקבילה רנקין בין אמהות ופציפיזם ובזה גזרה על נשים את תפקידן החשוב ביותר בהסטוריה: להוביל לשלום. לגברים, אמרה רנקין, יש מסורת של מנהגי מלחמה. נשים צריכות לפתח "מנהגי שלום כמסורת מקבילה שתציל את העולם".

את הקריאה הזאת הפנימה 'קואליציית הנשים של צפון אירלנד' שע"י פעולה משותפת הביאה לסיום מלחמה בת 400 שנה. את הקואליציה הקימו נשים מכל קצות הקשת הפוליטית ואולי זאת הבשורה הכי רלוונטית עבורנו, הישראליות. הן כינסו מסיבת עיתונאים, עברו מדלת לדלת, כתבו מאמרים ויצאו לרחובות. אחרי שישה שבועות של עבודה מאומצת הן נכנסו לפרלמנט והיו שותפות דומיננטיות להסכם השלום שזכה לכינוי "הסכם יום שישי הטוב".

מלחמות הן בבואה של מנגנונים ואינטרסים כלכליים

השכלה, ורק השכלה, מביאה להבנה שמלחמות הן בבואה של מנגנונים ואינטרסים כלכליים ואין בה כדי לקדם או לפתור בעיה משום סוג, אלא רק להקריב על המזבח את הילדים שאנחנו יולדות ומגדלות במאמצים לא פשוטים. בתהליכי ההפרטה שמתעצמים כאן הנשים משלמות את המחיר הגדול ביותר ומכיוון שיש יותר ויותר נשים עניות בחברה הישראלית, הגאולה שתביא ההשכלה לא נראית באופק. ולכן אולי אותן מעטות שיוצאות למחסומים, שמפגינות בצמתים, שלובשות שחורים- נחשבות כרדיקליות, לא נאמנות, בוגדות במולדת.

מול הסיסמאות האלה שעניינן 'אהבת המולדת' אפשר ביום האישה הבינלאומי לדבר עם אביבה שליט שמתוך אמונה גדולה מסרה את בנה למולדת ועד היום היא מתחננת למולדת שתחזיר אותו חי.

>> מתוך הבלוג של בילי מוסקונה לרמן
צילום: טל אטרקצי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Einat Geva 14/05/2011

    המפתח לשלום הוא חינוך. התפישה האדלריאנית מציגה פסיכולוגיה של ערכים. ערכים לאורם נצמיח מבוגרים השואפים במהותם לשלום. עינת גבע, מכון אדלר.

בחזרה למעלה