מה זו אכילה רגשית?

בדרך כלל אנחנו מתייחסות לאוכל מההיבט התזונתי אבל ישנן סיבות נפשיות מגוונות לאכילה וכך תוכלו לזהות אותן

10/04/2016
אנה נווה-לדרמן קבלו עדכונים מאנה
  • RSS

הרבה פעמים אנחנו מתייחסת לאכילה מההיבט הקלורי-תזונתי אבל לא מהזווית הרגשית. מדובר בפעולה שאמנם משפיעה על הפיזיות שלנו אבל יש לה קשר הדוק לנפש שלנו. אכילה יכולה לבטא הרבה מאוד מצבים וזה מעניין מאוד לזהות את הסיבות הרגשיות שמביאות אנשים רבים לאכול. איך יתכן שלמרות שהמידע על תזונה בריאה ועל הנזקים שבעודף משקל כל כך זמין היום ובכל זאת - כל כך הרבה מאיתנו מתקשה להפרד מהרגלים מזיקים וכל כך רבים מנהלים מערכת יחסים מאד לא יציבה ולא מיטיבה עם האוכל, האכילה ועם הגוף?

התשובה נעוצה בכך שהמפתח למערכת יחסים מיטיבה עם האוכל ועם הגוף הוא לא בדיאטות או במשטר אכילה כזה או אחר אלא בתשומת לב וקשיבות (מיינדפולנס), בנוכחות מלאה ברגע ההווה מבלי להסחף אחרי הדחפים ומבלי להדוף רגשות מבלי לתת לראש להשתלט בחוקים נוקשים ולהאמין למחשבות הביקורתיות והנוקשות כאילו הן עובדות. תשומת לב כזו מאפשרת גם קשב לצרכים של הגוף והאוכל חוזר להיות דלק לגוך שאפשר גם להנות ממנו.

בחורה אוכלת קאפקייק

מה זו אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא אכילה שנועדה לטשטש רגשות לא נעימים , להדוף אותם, להימנע מהם או לפצות על דיכוי של החלק הרגשי. בכל אחד מאיתנו יש 3 חלקים שונים לחלוטין זה מזה: יש את החלק שמייצר את המחשבות וזה הראש. הוא אשר על מה ש"צריך", האחריות , התכנון, הסדר והארגון. יש את החלק שמבטא רגשות וגם את הספונטניות, היצירתיות, השמחה ואת מה ש"בא לי" ולחלק הזה אנחנו קוראים רגש. ויש חלק נוסף, זה החלק של המנהיגות האישית. ה"אני האמיתי". האמצע.

השאלה הגדולה היא מי מנהל את החיים? בכל רגע נתון יכול רק אחד לשבת על כסא הבוס. האם הראש? ואם כן-האם הוא נעים וחיובי או ביקורתי עם נטייה לשליטה ומייצר חרדות ודאגות? או שאולי הרגש-עושה מה שבא בלי לבדוק את המחירים, התפרצויות לא נשלטות, כעס, עצב ואולי אפילו ייאוש ודכאון. ויש את האמצע-ההורה/בעל הבית. השאיפה היא שהאמצע ינהל את החיים. כאשר זה קורה-יש שקט. מקשיבים גם לראש וגם לרגש ומחליטים בהתאם למה שנכון עכשיו ובהקשר המסויים.

ואיך כל זה מתקשר לאכילה?

כאשר הראש על כסא הבוס: דיאטות מחמירות , הרבה חוקים, איסורים והגבלות. ואם הראש לא עסוק באוכל אבל בתחומים אחרים הוא קשה,  עקשן ולא נותן להנות-תהיה אכילה רגשית. כלומר- הרגש, אשר לא בא לידי ביטוי חופשי, ימצא נחמה באוכל ובעיקר במתוק. דוגמא: זלילה ואכילה חסרת גבולות (אכילה רגשית) יופיעו פעמים רבות אצל אנשים השגיים, כשהראש משליט משמעת חזקה בתחומי חיים אחרים. עודף שליטה בתחומי חים מסוימים יכול לגרום להעדר שליטה טוטלי באכילה (רגש) עד כדי האבסה. אם הראש מייצר רגשי אשמה ומחשבות של ביקורת קשה אחרי האכילה התוצאה תהיה מנגנון בולמי – כניסה להתנזרות מאוכל או אפילו הקאות.

הרעבה עצמית יכולה להיות תוצאה של ראש מאד ביקורתי שכל הזמן אומר מה לא בסדר בך ובגוף שלך. או לחילופין כאשר ממילא יש ביקורתיות מתמדת מהראש- יהיה מרד ברגש. האמירה הרגשית יכולה להיות: אם ממילא אני שמנה/מכוערת אז לפחות אתנחם באוכל. לכל אחד מאיתנו יש מנגנון שונה והבסיס הוא להבין את המנגנון הזה. המשותף הוא שהאוכל שבצלחת, התפריט עצמו, הוא נושא משני. כל עוד לא נחשוף את המנגנון הפנימי הזה האוכל ימשיך להיות נושא לסכסוך פנימי, מתח וחוסר בטחון  עצמי.

 הרעיון הוא לשים אותך במרכז ולא את האוכל. שום ספירת קלוריות, נקודות או כל שיטה של דיאטה לא תחזיק מעמד לאורך זמן כל עוד אין איזון בין הראש והרגש, כל עוד האוכל ממלא תפקיד של טשטוש רגשות תוך התעלמות מהצרכים הרגשיים והגופניים האמיתיים. כאשר המנגנון נחשף ומתאזן-כל התהליך של התזונה מקבל תנופה די בקלות ואפשר להתקדם בצורה בריאה ונכונה עם תוצאות אמיתיות לטווח ארוך.

אישה סוגרת עיניים מול עוגה

טיפים למצב בו עולה הדחף האימפולסיבי לאכול שלא מתוך רעב של הגוף:

קודם כל לעצור ולנשום 3 נשימות עמוקות וארוכות.

לשים לב מה מרגישים עכשיו: שמחה, עצב, כעס, פחד, אי שקט, עצבנות, געגוע, עייפות וכו'.
להמשיך לשים לב לנשימה ולהשאר עם הרגש הלא נעים מבלי להדוף אותו ולשים לב להשתנות, למה שנוכח מרגע לרגע.במידה והדחף לא עובר - אפשר להעניק לרגש עיסוק אחר שיהיה נעים - לשים מוזיקה ולרקוד, לצאת לסיבוב בחוץ וכו'.

5 טעויות הגורמות לאכילת יתר:

1. צמא : לשתות מים. כל יום ובעיקר בחלק הראשון של היום.  כשנדמה שרעבים-לשתות כוס מים ואז 3 השלבים: לעצור, לנשום, להרגיש.

2. עייפות. החוק: כשעייפים-הולכים לישון. כשעייפים ורעבים-הולכים לישון.

3. רגש לא נעים :לעצור, לנשום, להרגיש.

4. חוסר תנועה - פעילות שמעלה ואנרגיה- הליכה, ריקוד, ברכת השמש (יוגה).

5. מתח – הרפיה- נשימות, מדיטציה, יוגה, טאי צ'י או כל טכניקת הרפיה אחרת.

לסיכום:

3  השלבים החשובים לעצירת אכילה רגשית : לעצור, לנשום, לזהות מה נוכח מתוך תשומת והכלה.

אנה נווה-לדרמן, מאמנת בכירה (MCIL) ומומחית לאכילה רגשית, היא אחת מחמשת המומחים שמשתתפים בסדרת סרטונים חדשה "אף מילה על קלוריות". הסדרה, של הוצאת הספרים פוקוס ופורטל EatWell  מזמינה את הצופים ללמוד את כל הדרוש לשינוי שיביא לאורח חיים בריא וירידה מובטחת במשקל אחת ולתמיד!. לרכישת הסדרה לצפייה ישירה או לרכישת D.V.D: http://diet.eatwell.co.il

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה