ציירי לך שכר

גברים מוזמנים ליותר ראיונות עבודה מאשר נשים וגם מקבלים שכר יותר גבוה. איך אנחנו משנות את זה? בעזרת השפמים של נשות jobs4mom

30/03/2016
נעה יעקבוביץ' קבלו עדכונים מנעה
  • RSS

Golda_safam_650

לפני כמעט עשור קמתי מוקדם בבוקר, לפני שיום העבודה במשרד שעבדתי בו התחיל, והלכתי לראיון עבודה במקום אחר. היה לי מקום מתחת למושב של הטוסטוס, שאפשר להניח בו את הקסדה, ובכל זאת לקחתי אותה אתי לראיון. היתה לי שורה של נעלי עקב (טוב נו, שלושה זוגות) ובכל זאת לבשתי את הסניקרס. ישבתי בראיון מול גבר ואישה, הנחתי את הקסדה על הכיסא שלצידי, וברגע שהגענו לשלב השיחה על השכר ביקשתי יותר. הרבה יותר.

עוד לא עברתי אז את הקורס במגדר, אצל רוני הלפרן המדהימה, עוד לא ידעתי מה זה פמיניזם, ואפילו לא הייתי מודעת לכל הקשיים והבעיות שיש לנשים ולאמהות בשוק העבודה. באותו רגע פשוט הרגשתי שזה מה שאני שווה. שעל הכשרון והיכולות שלי צריך לשלם וגם על זה שאני עובדת "טובה"- כזאת שמתקתקת את העבודה ונותנת את הנשמה בעסק אחר, כאילו זה העסק הפרטי שלה.

תמר זנדברג ומרב מיכאלי

לא קיבלתי בדיוק את מה שביקשתי, אבל גם לא הרבה פחות ובתוך חודש עברתי למשרד החדש. אחרי חצי שנה ביקשתי העלאה להשלמת השכר שביקשתי בראיון הראשון. וקיבלתי. אני חושבת ששיא הבטחון העצמי שלי היה בשנים האלה, כשעוד לא הייתי אמא, עם התחושה שאין לי מה להפסיד. בסטטוס הנוכחי של +2, לפני רגעים חשובים של משא ומתן, אני עוצמת עיניים ומשתדלת לשמר את התחושה הזו. שאני זו אני זו אני. שאני עדיין יכולה..

בבוקר ההוא, המשמעותי, לא ידעתי באותם רגעים שהתנהגתי כמו גבר. אבל אחרי המעבר לעצמאות והקמת אתר jobs4mom, התחלנו אני ואפי שותפתי, להתעמק במחקרים על שוק העבודה. שם גיליתי שנשים מבקשות "טווח" וגברים מבקשים "מספר". שנשים מבקשות פחות וגברים יותר. כך למשל, עבור אותה המשרה, אשה תבקש למשל 10,000-8,000 וגבר יבקש 11,000. ומה את חושבת, אישה, שתקבלי כשאת מבקשת "טווח"? נכון, את הגבול התחתון. נשים אפילו מגישות פחות קורות חיים למשרות נחשבות ויש סיפור משעשע בנושא שסיפרו לי די מזמן: גבר קורא את דרישות המשרה, חושב: את 1 אני לא יודע, את 2 אני קצת מכיר, את 3 למדתי בתיכון ואת 4 אני די זוכר - כן, אני אגיש מועמדות. אישה קוראת את דרישות המשרה, חושבת: את 1 אני יודעת מצוין, את 2 בעיניים עצומות, את 3 לא רע אבל את 4 אני יודעת, רק לא מספיק טוב - לא, אני לא אגיש מועמדות.

נעה יעקובוביץ' וחברת הכנסת מירב בן ארי

בקמפיין האחרון של jobs4mom הסתובבנו אפי ואני עם שפם, וחילקנו שפמים מחוץ ללשכת התעסוקה, בדיוק מהסיבה הזו. לגברים יש נקודת פתיחה טובה יותר בשוק העבודה - הם מוזמנים ליותר ראיונות, הם מרוויחים יותר.

יש בשוק מעסיקות ומעסיקים שרואים אישה כ"רחם מהלך" ואז זה לא תלוי בנו, הנשים בשום צורה. נתקלנו בכמה כאלה שממש אין על מה לדבר ושום הסברה לא תעזור. אבל הבשורה הטובה היא שהם מעטים. ואני, אישית, אעדיף לעבוד אצל מי שמעריכ/ה את העבודה הטובה ואת השורה התחתונה ולא את השעות שבהן אני נצפית במשרד.

במקום שבו זה כן תלוי בנו, הייתי רוצה שיותר ויותר נשים יסגלו את ההתנהגות הנחשבת כגברית - יבואו לראיון עבודה עם כל הביטחון העצמי ביכולות, יוכיחו מה הן שוות ויבקשו את מה שמגיע להן. ברגע שזה יקרה, לא באמת נצטרך שפם.

צילומים: אפי הזנפרץ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה