המהלך החשוב שיזמה ח"כ רחל עזריה עבור נשים

במאמץ לבלום אלימות כלפי נשים הצליחה ח"כ רחל עזריה להוסיף סעיף חשוב ביותר לחוק:"אם למאבטח יש רישום בנושא אלימות, לא יוכל לקחת את נשקו הביתה". על הדרך היא נזכרת למה ויתרה על אקדח בצבא

13/03/2016
ח''כ רחל עזריה קבלו עדכונים מח''כ רחל
  • RSS

השירות הצבאי שלי היה כמדריכה בבית ספר שדה, באזור שהוגדר כמסוכן ולכן הייתה לי אפשרות לקבל מהצבא אקדח. מיד שאלתי את המדריכות הבוגרות האם אי פעם האקדח סייע ברגע האמת והן ענו בכנות שלא. שאלתי האם אי פעם הייתה למדריכה תאונה עם הנשק, וסיפרו לי שהייתה פעם תאונה שבה מדריכה ניקתה את הנשק והרגה בטעות את אח שלה. הודעתי שאני מוותרת על האקדח. למרות שכחיילת זה היה נחשב סמל סטטוס, הבנתי שהסיכון גדול מידי והיתרון קטן.

נכון, תאונות נשק תמיד יכולות לקרות, אבל כשיותר נשק מסתובב ברחובות, יש יותר תאונות וגם יותר שימוש בנשק באופן קטלני: התאבדויות, רצח של בנות זוג, או של אנשים אחרים. הנתונים מדהימים. בשנים שבהם לקחו מאבטחים כלי נשק הביתה בין 2002-2013, נרצחו 18 נשים מתוך 33 חפים מפשע שנהרגו באמצעות כלי הנשק הללו על פי נתונים שאספו ארגון "האקדח על שולחן המטבח".

המספר צנח דרמטית ברגע שהחוק שונה ומאבטחים השאירו את הנשק במקום העבודה. הנוסחה פשוטה. זה לא רק הזעם והכעס שמובילים לעבירה, אלא גם הזמינות והקלות שבה ניתן לבצע אותה.  במילים אחרות, אם יש נשק בבית, הסיכוי שמריבה גדולה תסתיים ברצח גבוה יותר מאשר אם אין נשק בבית ולכן החוק תוקן.

יחד עם זאת, נשק כידוע מהווה אמצעי הגנה יעיל וחשוב, וודאי בתקופה שבה הטרור חוזר לרחובות שלנו. באירועי הטרור האחרונים מי שנטרלו את המחבלים היו פעמים רבות אזרחים והגבורה שלהם היא שמצילה חיים לעיתים קרובות מידי. זו הסיבה שבגינה ביקשה הממשלה, בתקופה הזאת, לאפשר למאבטחים שמיומנים בנשק לקחת את כלי הנשק איתם הביתה.

ח"כ רחל עזריה. צילום: יח''צ

 ברור שיש כאן סיטואציה מורכבת שכן חיי אדם עומדים משני צדי המתרס בוויכוח הזה. איך נוכל להגן על חפים מפשע בפיגועי טרור? ומאידך, כיצד נגן על נשים הנפגעות מזמינות כלי הנשק? שאלות אלה עמדו לנגד עיני בדיון שהתקיים בוועדת הפנים לקראת אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, בו דרשתי להוסיף לחוק הגנות על הציבור בכלל ועל נשים בפרט בדיוק ממקרים כאלו של רצח רק כי יש נשק בבית.

בדיון ביקשתי להוסיף סעיף פשוט: אם למאבטח יש רישום בנושא אלימות, לא יוכל לקחת את נשקו הביתה. הגיון הסעיף מאוד ברור, למנוע ממאבטחים שיש לגביהם אפילו רק חשד לאלימות המשפחה, לקחת את נשקם הביתה ולהפנותו כלפי נשים. המשטרה מיד הביעה הסתייגות רבה מסעיף כזה: "מה אם התלונה על המאבטח הוגשה מזמן? מה אם התיק נסגר? מה אם הוגשו נגדו תלונות שווא?" הסתייגות המשטרה היתה מגוחכת בעיני.

הרי אנחנו לא פוגעים פה בפרנסה של בן אדם וביכולתו לעבוד כמאבטח. בסך הכל נוקטים צעדי בטחון ללקיחת הנשק הביתה, דבר שאינו הכרחי לצורך עיסוקו. הטענות על סגירת התיק לחלוטין לא רלוונטיות כיוון שתיקים רבים של אלימות במשפחה נסגרים לאחר שהמתלוננת מושכת את תלונתה ממגוון סיבות למשל שלום בית, חשש מהמשך ההליך והשפעתו וכו'. יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם הבין זאת, סיכם את הדיון והוויכוח על הסעיף שארך שעתיים שלמות (!) כך: "אפילו אם יש מי שיפגע בתמימות מהסעיף הזה, הרי זה נסבל לשם המטרה של שמירה על חיים." הסעיף עבר בהצלחה.

כולנו מחכים ליום שבו הטרור ברחובות ייפסק ונוכל להחזיר את החוק למה שכבר היה בעבר ולדרוש ממאבטחים להשאיר את הנשק במקום העבודה. עד שזה יקרה, נוודא שכמה שפחות חפות וחפים מפשע יפגעו.

הכותבת היא רחל עזריה, חברת הכנסת מטעם מפלגת כולנו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה