די לפאר את הישגיו של תא"ל בוכריס

תא"ל אופק בוכריס חשוד בלא פחות מחמישה מעשי אונס, מעשים מגונים ומעשי סדום בחיילת שהייתה תחת פיקודו אבל העיקר שהוא זכה פעם בצל"ש

02/03/2016
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין
  • RSS

טרם התאוששנו מפרשת "איש התקשורת" שעצר תחקיר עליו, אשר חשף איך ניצל מינית קטינות והנה קמנו ליום חדש ולא אופטימי  בו כולנו לומדים בעל פה על תא"ל אופק בוכריס. מדובר במפקד חטיבת גולני לשעבר, שחשוד בחמישה מעשי אונס, מעשים מגונים ומעשי סדום בחיילת שהייתה תחת פיקודו לפני חמש שנים. זה באמת כל מה שצריך לדעת כרגע אבל התקשורת צריכה למלא אייטמים אז היא חופרת בעבר. רק חבל שהיא מוצאת בעיקר דברים טובים לספר על בוכריס.

שימו לב, לא מדובר על מקרה אחד אלא על תבנית חוזרת לכאורה בו המפקד הצבאי, המחוספס והמיליטנטי מפגין את כוחו, מנצל יחסי מרות מובהקים ולכאורה אונס חיילת חסרת אונים חמש פעמים. אנחנו לא זרים לקונספט בו המפקד המאצ'ו והכריזמטי הבקיא בלחימה מוצא את עצמו נלחם כדי להשיג את זממו. אנחנו לא זרים לרעיון שהאיש אשר כנראה מכיר בעל פה כל גבול במפת ישראל עובר כל גבול אפשרי. ועדיין, מדהים איך שוב חוזר הניגון ומפקדים לא מפנימים איפה הם חיים.

הבעיה היא שב-2016 אנחנו נאלצים לקרוא לצד המעשים בהם הוא חשוד על הישגיו הגדולים, על כמה הוא "מכובד ואהוב", על איך בצמרת צה"ל "הופתעו לגלות" ועל איך זכה בצל"ש הרמטכ"ל בגין חלקו במבצע "חומת מגן". כאילו שכל זה אמור לומר לנו: "הוא אדם טוב ומוכשר! לא יכול להיות שהיה פוגע בזבוב". כאילו שמפקד טוב בשטח אומר שהוא גם מפקד טוב בחדרי חדרים. כן, גם ג'ק המרטש אולי היה אחלה בן אדם או מצטיין בתחומו,  למי אכפת?

אופק בוכריס (צילום מסך)

הגיע זמן שהתקשורת תימלט מקלישאות חוזרות. זה כמו שתקראו בכל ראיון על אדם אשר רצח מישהו "הוא היה אדם כל כך טוב, אי אפשר היה לראות עליו". בדרך כלל אי אפשר לראות עליו. רוב האנשים לא רצים לדווח על מעלליהם ותוכניותיהם הזדוניות. כאשר מדובר במפקד שמנת של צה"ל, במדינה המקדשת פטריוטיות ורוח קרב, הסיכוי לקבל דיווח ענייני בכל הנוגע לגביו הוא אפסי. לא מעניין אותי, הקוראת פשוטה, אם תא"ל בוכריס זכה בשבחים או מעריצים בדרך למעלה. הוא כעת חשוד במעשים חמורים ביותר וכל הישגיו אינם רלבנטיים.

לפעמים אני מרגישה שהתקשורת מסדרת לנסקרים את קו ההגנה. הרי, מה יגידו עורכי דינו? הם יהללו את הישגיו בשטח ויתפייטו על איך הוא גם "איש משפחה למופת". הם יציינו כל שבח וכל מחמאה שקיבל מאיזה מפקד ויצפו מאיתנו לחשוב בסוף שהחיילת היא שקרנית וכי הוא אביר היושר. איני דוגלת בהפיכת החיילת לקורבן אוטומטי, עד שלא יוכח הכל בבית משפט, אבל איני רואה איך מהללים את הישגי החיילת עד הלום. אולי היא בן אדם נהדר? אולי קיבלה צל"ש בכיתה ג'? אם אנחנו כבר מחלקים כבוד והישגים, אז בואו נאזן.

בינתיים הוא מכחיש ובינתיים היא מתלוננת נגדו. אמנם אווירת הציבור בשלה לקלוט יותר ויותר מקרים על הטרדות ומעשי אונס אבל פורסם שהמתלוננת עדיין זוכה להשמצות מפי אנשים שלא יודעים מה היה. במקרים כאלה עלינו לזכור: למילים יש כוח. לפעמים כוחו חמקמק ותת הכרתי. לפעמים הכוח עובר דרך ניסוחים כאלה ואחרים בעדינות פתלתלה. לכל כתב וכתבת המסקרים כעת את הפרשה הזו יש את הכוח לשמור על דיווח וענייני ולתת לעובדות לדבר ולא לנסות להשפיע על דעת הקהל ולקחת צד. במקרים כאלה עדיף לתת לבית המשפט לדבר ולהימנע ממצעד הסופרלטיבים כלפי בוכריס. כעת לא מגיע לו לקבל אותם ולא מגיע לנו לקרוא עליהם.

צילום: יוטיוב




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה