לרסס בבואנוס איירס

בתור מכורה לגרפיטי, סיון אסקיו חשבה שהיא ראתה כבר הכל. אבל אז היא נחתה בארגנטינה הישר לתוך העולם הצבעוני של "גרפיטי מונדו"

01/03/2011
סיון אסקיו קבלו עדכונים מסיון
  • RSS

בתור צלמת אוהדת גרפיטי ואומנות רחוב, חשבתי שכבר ראיתי הכל. צילמתי הרבה קירות ומורלים בצ'לסי מנהטן ובווילאמסבורג ברוקלין, הדפסתי מפות של רחובות לונדון ועקבתי אחרי הגרפיטי הנדירים של בנקסי, אפילו החלפתי כמה מילים עם האומן הצרפתי מיסטר בריינווש כשהגיע לביקור בניו יורק ושלא נדבר על השעות שעמדתי בתור לתערוכה של שייפרד פיירי. בבואנוס איירס הבנתי כמה טעיתי.

הוזמנתי להיות צלמת אורחת של גרפיטי מונדו והייתה לי ההזדמנות לראות כמה יצירות (ואני קוראת לגרפיטי יצירות אומנות) שהשאירו אותי פעורת פה וגם עם דמעות של שמחה בעיניים.

במילים אחרות, הסצינה, כמו שקוראים לה, חיה ובועטת שעות נוספות. 'תרבות' הגרפיטי ואומנות הרחוב בבואנוס איירס מאוד מפותחת ומאוד מקודמת. יש מעין הסכמה שבשתיקה מהרשויות ולגטימציה לאומנים לצייר על הקירות. התופעה הפכה לכזאת לגיטימית עד כדי מצב שהרבה אנשים 'מזמינים' ציור גרפיטי על קירות הבתים או החנויות שלהם והתוצאה המוגמרת רק מעלה את ערך הבניין או הנכס, ואינה נחשבת לונדליזם, נהפוך הוא! (תמונה #2)

בעקבות גרפיטאים

הסיור, שכדאי להזמין אליו מקומות מראש, הוא בשפה האנגלית ואורך כשלוש שעות. הוא מתחיל בשכונת פלרמו הוליווד, עובר דרך כמה איזורים ורחובות שאם לא הייתי מצטרפת לסיור הזה, לא הייתי יודעת על קיומם, עוצר בגלריות של 'graffiti only' ומסתיים בפוסט בר, שכל קירותיו מכוסים סטנסילים ומשמש גם כמקום לאמנים להציג את העבודות שלהם (תמונה #15).

לכל קיר, מורל או גרפיטי יש סיפור, והמדריך מתעכב, מסביר, מספר, עונה לשאלות או מספר את הסקופ שמאחורי כל ציור או כל אומן. כל אומן משאיר את החתימה האישית שלו ומגדיר את הטריטוריה של האומנות שלו. יש אומנים שמשתפים פעולה אחד עם השני ומציירים ציורים משותפים, המשלימים אחד את השני (תמונה #4) ויש מי שמשתמש בקירות כדי 'לסגור חשבונות' עם החברה לשעבר, לדוגמא, שגם היא אומנית גרפיטי. (תמונה #10 היא דוגמא לריב בין אקסים ששניהם אומני רחוב. הבחורה ציירה והחבר לשעבר בא, צייר ושינה את התמונה).

יוקרה מרוססת

אחד מהקירות היותר יפים שראיתי בחיי הוא הקיר החיצוני של מסעדת היוקרה (כן, מסעדות יוקרה גם רוצות קיר גרפיטי בחזית) Tegui, שהפך לסימן ההיכר של המסעדה בעיר (תמונה #8) והתוצאה עוצרת נשימה. (לפחות ככה אני הרגשתי). אבל לא רק על קירות מסעדה, גם על קירות בית ספר! 'הוזמנו' אומנים לצייר. כי אם כבר בני נוער מציירים על קירות והופכים את האקט לונדליזם, אז למה שלא להקדים תרופה למכה ולאפשר לאומני הגרפיטי בעצמם להעביר איזה מסר. (תמונה #6)

אם אתם מבקרים בבואנוס איירס ומחפשים חוויה קצת אחרת (פרט לריקודי טנגו או למוזיאון של אויטה פרון) ולא עוד מוזיאון עם ארבעה קירות, אלא מוזיאון שכולו רק קירות, יש לי שתי מילים: גרפיטי מונדו!

לראות עבודות נוספות של אומני הגרפיטי בבואנוס איירס, לחצו על הלינקים. מומלץ!

Jaz

Pum Pum

Zumi

Ever

Cabaio Stencil

Malatesta

Tester

Pastel

כל התמונות מאת סיון אסקיו. כל הזכויות שמורות.

>> מתוך הבלוג של סיון אסקיו- 56 וברודוויי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך