אישה הולכת זקופה

כשיום האישה באופק, אני רוקמת חלום על מנהיגות נשיות חדשות, שלא מכופפות את הנשיות שלהן כדי להשתלב בחברת הגברים. על הנהגה שלא רוצה להיות הכי אלא חלק

07/03/2011
שי אביבי ומיכל ליבדינסקי קבלו עדכונים משי אביבי
  • RSS
» האלה נוכחת. תמונה: Great Beyond, flickr

מה אאחל לנו בחגיגות המאה ליום האישה?

תקופות רבות חלפו כאן על כדור הארץ. לא תמיד השליטה הייתה גברית. פעם פעם, מזמן אבל לא ממש, נשים היו כוהנות, והאלוהים היה אלה.

הרבה מתרבויות העולם שקדמו להופעת היהדות, הנצרות והאיסלאם, סגדו לאלה. היא לבשה אינספור צורות ושמות באין ספור שפות ומקומות. איזיס במצרים, עשתורת בכנען, קוואן ין בסין, ימאיה במערב אמריקה, סבתא עכבישה בשבט הנבהו, סרבסטי בהודו, צ'לצ'יוטליקו בדרום אמריקה, טוננצין במקסיקו.

האלה בת 30 אלף שנה ויותר. היא נושאת עימה בשורת שלום, ריפוי, חיי שיתוף, כבוד לאדמה ולכל יצור חי. תרבויות האלה היו הראשונות להתפתח. מיומנויות הנשים ועבודתן הן שאפשרו לשבטים לשרוד. הן ליקטו מזון, עסקו בחקלאות, אריגה ויצור סלים, כדרות, בישול, גידול בעלי חיים, רפואה ומיילדות, בנייה, יצור כלים ותפירת בגדים. נשים היו מנהיגות בתחומי התרבות והפוליטיקה, כשהן דואגות לרווחת משפחתן והשבט, ומייצגות את אמא אדמה. נשים שיקפו את האלוהות. הן היו בעלות כוח והשפעה פוליטיים ואישיים.

האלה נמצאת בתוכנו

ואז השתנה המצב. שבטי ציידים שנדדו כבשו את התרבויות המטריאליות והשמידו אותן. הם הביאו איתם את הסדר החברתי שאנו מכירים היום – תרבות פטריאכלית שסוגדת לאל ורואה בנשים יצורים נחותים. עידן האלה הסתיים. בכל רחבי העולם לא הורשו נשים לרכוש השכלה ודוכאו. מי שהיו מנהיגות בעבר נעשו מטפלות ומנהלות משק בית ללא אוטונומיה או קול משלהן. בחברה הפטריאכלית רק גברים נבראו בצלמו ובדמותו. הזכר קיבל רישיון לשחק את אלוהים.

לאט אך בבטחה נשים חוזרות לאלה כדי להשיב לעצמן את זהותן, כוחן, עוצמתן. האלה נמצאת בתוכנו. האלה נוכחת בכל. בכל גבעול עשב וגביש אדמה, בעל חי, כאמא אדמה עצמה.

לאלה כמה כללים.

הראשון עשוי זהב: הימנעו מלהזיק.

השני: כל אשר תעשו יחזור כשהוא מוכפל פי כמה.

השלישי: היזהרו במה שאתם מבקשים, אתם עשויים לקבל זאת.

הרביעי: לכל מעשה שלכם יש תוצאות בעולם.

בעולם הפועל על פי הכללים האלו אין צורך בנשק גרעיני או בכל נשק אחר, בתעשיות צבאיות, או באפליית אנשים. בעולם הפועל על פי הכללים האלו ישלחו מזון ותרופות למי שצריך במקום לכרות את יערות הגשם. בעולם כזה לא יהיו מיקרים של התעללות בילדים, בקשישים או במי שחלש. בעולם כזה לא ייתכנו גילוי עריות, הימצאותם של חסרי בית, שנאה, רעב, אונס, זיהום סביבה. כללי האלה מצביעים על האחריות שיש לנו, על כוחו של רצון היחיד ומחשבותיו, ועל כך שיש להשתמש בהם בזהירות.

כשנשים דבקות בכללי האלה הן מגלות מי הן, ומה כוחן ויכולתן. הן מחדירות משהו חדש לסדר הקיים שאיבד את ערכיו. הדבר החדש הזה עתיק מאוד, שלם מאוד, ויש בו כבוד לחיים, לאחרים, ולכדור הארץ.

אז מה אאחל לנו?

אולי ארקום חלום חדש ישן עבורנו. בחלומי אני רואה אותנו מתעוררות משינה, משפשפות קורים מהעיניים, ופוקחות אותן לרווחה. מחככות את כפות ידינו זו בזו, חשות את רכותן ועוצמתן. מגלות שכפות הידיים שלנו ענקיות. בהתחלה זה קצת מבהיל, אבל אז מסתבר שגם אנחנו ענקיות. אנחנו רוצות לקום לראות כמה, אבל משהו לא נותן לנו לקום מהמיטה. אנחנו מתחילות להתנער ולנער מעלינו חבלים של התניות ופחדים. אנחנו משילות את כל מה שאמרו לנו שאנחנו צריכות או לא צריכות להיות. עכשיו אפשר לקום, להתיישר, להזדקף, ולגלות שהגובה שלנו הוא לפחות 2 וחצי מטר. כפות הידיים מעצמן ניגשות למלאכה שברורה להן מאוד – הן מסירות אבני חומה, וחוטי תיל מסביב לליבנו. והנה אנחנו מתמתחות קצת, מפהקות פיהוק גדול נפרדות מהשינה העמוקה, שואפות אוויר ויוצאות בצעדים גדולים לדרך. ויש לנו דרך לעשות.

אני רוקמת חלום בו הנשים של תקופתנו מקבלות צו 8. אנחנו נקראות לעשות מילואים בשירותה של אמא אדמה. התפקיד: להגן עליה ועל ילדיה, ועל ילדינו, בעזרת כלי הנשק העוצמתי ביותר: לב פתוח וזוהר.

אני חולמת חלום על הנהגה נשית. אישה שנשאה בבטנה תשעה חודשים ילד, ולאחר מכן חוותה את יציאתו לעולם, מבינה לעומקי עומקים את הכאב כשמישהו מת. גם אם למישהו הזה קוראים אויב. נשים ואמהות מחוברות לאמא אדמה. מבינות היטב את הנתינה שלה, הנדיבות שלה, הסבלנות שלה, את ההכלה. מבינות את הצורך להחזיר לה הכרת טובה. כנשים, הרוחניות היא חלק טבעי ממהותנו. אנחנו יכולות להיזכר בערכי האלה העתיקה, ולהפסיק להתבלבל עם הערכים הירודים של האל המודרני: הכסף.

אני מעזה לחלום את החלום

אני רוקמת חלום על מנהיגות נשיות חדשות, שלא מכופפות את הנשיות שלהן כדי להשתלב בחברת הגברים. על הנהגה נשית שלא מתחרה, אלא משפיעה. הנהגה שלא רוצה להיות הכי אלא חלק. הנהגה המבוססת על טוהר מידות וערכים. הנהגה שלא מבדילה בין לב פועם ללב פועם. הנהגה נשית כזו יכולה להתחיל בכל בית. אישה היא לב הבית, ויכולה ללמד את בני משפחתה לצעוד בדרך הלב. לדבוק בערכים הגבוהים ולא לטאטא אותם מתחת לשטיח. לבחור בחירות ללא דופי בפיתולי החיים.

אני חולמת חלום בו מלחמת המינים מסתיימת. אני חולמת על נשים וגברים שמצעידים את העולם הזה יחד בהרמוניה למקום טוב יותר. ללא תחרות, או שתלטנות. עם הרבה כבוד. כל אחד ואחת מודעים למקומם הטבעי, כל אחת ואחד מכירים תודה למקום של הצד השני.

אני רוקמת חלום חדש. חלום בו נולדת חברה חדשה. אני טווה קורים ושולחת, סומכת על העכבישה הגדולה, סומכת על הקורים שיעברו מאחת לאחת, מאחד לאחד, מאחת לאחד, מאחד לאחת, מלב ללב אל לב, עד שתיווצר רשת גדולה חזקה ונוצצת שתשמור על כולנו. שתשמור על הכול. אני מעזה לחלום את החלום הזה בצבעים הכי יפים וזכים, ועוד יותר אני מעיזה להאמין בו בכל ליבי.

אני מאחלת לנו שהחלום הזה יתגשם.

ברוכה שעשתני אישה

מיכל

מתוך הבלוג טיפול זוגי

המידע על תרבות האלה מתוך ספרה של דיאן שטיין 'יצירת המעגל - טקסי נשים'
תמונות אילוסטרציה:  תמונת הפנייה: Great Beyond, flickr. עיבוד מחשב: סלונה. תמונה פנימית: Thinkstockphotos




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה