האמת על המתרחש במעון רה"מ יצאה לאור

פסק הדין שניתן אתמול בתביעתו של מני נפתלי נותן הזדמנות להציץ אל מציאות מטורפת שאי אפשר להסתיר אותה יותר: מדובר באשה קפריזית, פוגענית, אלימה מילולית, שמתייחסת אל העובדים כאל רכושה הפרטי

11/02/2016
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS

 האמת על המתרחש במעון ראש הממשלה יצאה לאור - מני נפתלי. צילום מתוך יוטיוב

כן! תנו לו להרים גדר גבוהה גבוהה, שתפריד סוף סוף בינינו לבין חיות הטרף האלה שמשתוללות שם, במעון ראש הממשלה. תשאירו שם רק שניים, הוא והיא, אחד לחסדי השני, ושחררו את כל העובדים, כי מה שחשף פסק הדין אתמול בתביעה של מני נפתלי מגלה שלא מדובר מקום עבודה, אלא במחנה עינויים:

"בחינת חומר הראיות שהוצג לפנינו... מעלה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון ראש הממשלה בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם".

פסק הדין נותן הזדמנות להציץ אל העובדות עצמן, העובדות הארורות, ה"שמאלניות" כמובן, שמתארות מציאות מטורפת שאי אפשר להסתיר אותה יותר, ולא שהגברת נתניהו לא ניסתה בכל דרך, גם בבית המשפט:

מדובר באשה קפריזית, פוגענית, אלימה מילולית, שמתייחסת אל העובדים שלה כאל רכושה הפרטי, מכפישה אותם תוך כדי שהיא מנסה לתחמן את בית המשפט, מעצבת את המציאות כמו פלסטלינה.

עד לאן מגיע הטרלול? רק תבחרו: אולי הפעם שבה היא משכה מפה מעל שולחן ערוך, ניפצה את כל הכלים ודרשה שהוא ייערך מחדש תוך חמש דקות? אולי הפעמים שדרשה מהעובדים להחליף בגדים בתדירות גבוהה כדי לשמור על היגיינה? אולי העובדה שהעבידה את הצוות מסביב לשעון, בלי לדאוג לתנאי העסקה המגיעים להם על פי חוק, שלא לומר בחסות אנושיות בסיסית? או אולי תרצו להסתפק בהתפרצויות זעם אקראיות לשיפור מצב הרוח?

והרי מני נפתלי הוא לא הראשון. בפסק הדין מוזכרות הודעות שמסר במשטרה עזרא סיידוף, סמנכ"ל נכסים ומבצעים במשרד רה"מ (שהיום הוא אחד הנתבעים) כבר ב-1999, במהלך חקירת הונאה, שוחד, ניסיון לקבל דבר במרמה והפרת אמונים שנערכה אז נגד ראש הממשלה ורעייתו.

בהודעות אלה תיאר סיידוף בין היתר כיצד הוזעק פעם אחת (מני רבות) על ידי הגברת נתניהו מתל אביב לירושלים, באמצע ישיבה, כדי לפתוח את משרד ראש הממשלה לקראת הגעתו ולקחת חלק במבצע מאד חשוב -תליית תמונה על הקיר.  הטרטור הזה הביא את סיידוף לפרוץ בבכי, וטענות הגברת נתניהו כי הסיפור אינו רלוונטי לתביעה, לא הרשימו את השופטת.

אנחנו גם זוכרים מצוין את זריקת הנעל על עובדת המעון. אז כמה זמן עוד יתנו לאשה הזאת להשתולל על חשבוננו? האשה שעו"ד וינרוט אמר עליה - לטובתה כמובן - שאי אפשר לתבוע אותה בשל מצבה הנפשי. הלו!? עכשיו זה בדיוק הזמן לפרט מהו מצבה הנפשי! כן, תביאו הגדרה קלינית, אנחנו נתמודד. כי בינתיים, מקריאת פסק הדין, אנחנו מתחילים בעצמנו להרכיב את התמונה (טוב, ניחשנו עוד קודם, מודים). אני לא רוצה לחשוב מה קרה שם אתמול בערב, במעון הזה, אחרי פסק הדין.

מה עוד צריך לקרות כדי שהאישה הזו, שהקריזה שלה תעלה לנו 170,000 שקל (כן, המדינה, כלומר כספי המיסים שלנו, תפצה את מני נפתלי. לא הזוג המלכותי) תלך להשתולל בבית הפרטי שלה, ולא במעון שאליו מגיע סגול השיער בערב וממנו הוא יוצא בבוקר כדי להכריז שגורלנו הוא לחיות על חרבנו? מתוך האווירה האלימה והמטורללת הזו מתנהלת לה המדינה שלנו והסרט שהשניים האלה חיים בו הוא המציאות העגומה שלנו.

פסק הדין מדבר על "פגיעה במעמדם של העובדים ומתן משימות משפילות, ניטור יתר, בקרת יתר, דקדקנות יתר, הפגנות שליטה והתנהגות אימפולסיבית והרסנית. אין מדובר במקרה חד פעמי אלא בחשיפה מתמשכת למעשים מעין אלה".

אז מתי יקום מישהו ויגלה מה באמת קורה שם? מתי נדע כיצד הלך הרוח הזה והסגנון האלים והקפריזי משפיע על חיינו כלכלית, מדינית, חברתית? מה עובר ביבי כשהוא לא מסדר את המזלג בזווית ישרה ליד הצלחת? או סתם כשהוא לא בא לה טוב, לאשתו? האם גם הוא נתון לאלימות מילולית? אחרת? אולי זה הטרור שהוא מזהיר מפניו כל הזמן?

העובדה שהאיש שחשף את טירופה של המלכה מטעם עצמה הוא ליכודניק מבית ושבית המשפט פסק שהטענות שלו ושל עדים אחרים הן הנכונות - אמורות לשנות כאן משהו. הרי הטענות האופייניות על קנוניה של השמאל כבר לא תופסות פה. מדובר בעובדה מבוססת ומוכחת, בדיוק כמו שהשמש זורחת במזרח.

אבל, רגע, ב"ישראל היום" כותרת הידיעה מתמקדת בתגובת בית המלוכה, בלי אף אזכור של שרה או של ביבי, וטענה שהעובדות שעולות מפסק הדין ממש מוגזמות. אז סליחה, טעות, השמש לא תמיד זורחת במזרח. ישראל של היום מתנהלת מתוך טירוף ולוקה בתסמונת שטוקהולם - מיליוני נתינים שבויים ונאמנים שממשיכים לספוג את זרם ההשפלות מדי יום ולספר לעצמם שזה רק גשם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה