התאבדותו של גבי שושן היא אות אזהרה

"כשאני בצרה אף אחד לא שמע", כתב גבי שושן לפני שקיפח את חייו. עוד אמן ואהוב הלך מאיתנו ואנחנו מתעוררים רק כשמאוחר מדי. אנחנו לא באמת רוצים לשמוע אבל המוות שלו הוא עוד קריאת מצוקה בשם כל האמנים בארץ

07/02/2016
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין
  • RSS

גבי שושן

הזמר גבי שושן הלך לעולמו בגיל 66. הוא מת. אם להסתמך על הפרסומים, האיש פשוט בחר להתאבד. ללכת מאיתנו. לא קל לכתוב מילים אלה. לא קל לקרוא על התאבדות ובטח לא קל לעכל שמצבו אינו ייחודי לו. בישראל אמנים פשוט לא מחזיקים מעמד, הם פשוט לא נוטים לנטוש. הם מתהלכים מתים-חיים בקרבנו. למה שושן התייאש? אנחנו לא באמת רוצים לדעת. רק לפני כשנ גייס כסף במסגרת קמפיין גיוס המון. היה נראה כי קיבל חיבוק ממעריציו ושיש אור בקצה המנגינה. אבל הנפש היא מתעתעת ומה שנראה אינו מה שזה. אנחנו לא נדע באמת מה היה הטריגר לקיפוח חייו. אנחנו רק יכולים לעשות פוסט מורטם.

לפניו, בטבלת האמנים המנסים להחזיק כאן מעמד, היה יצחק קלפטר. הוא עדיין איתנו. תודה לאל. אבל הוא נאבק כל יום. אני עוד זוכרת איך שיתפו גולשים את בקשתו הצנועה: ללכת לקנות את האלבום. איש לא נותר אדיש. האלבום הצליח מאוד, הרבה בזכות הגולשים שמאסו לראות אמנים אהובים מזדקנים והופכים לשורדים. מתברר שהישרדות אינה תוכנית טלוויזיה בפריים טיים. היא המציאות של מוזיקאים בארץ. לפניו הייתה מירי אלוני, ששרה ברחובות ומקצבת נדבות. בין לבין היו אינספור נוספים ששמעתם עליהם ויותר כאלה שלא שמעתם עליהם.

אין זה סוד. בישראל מצליחים בגדול כמה אמנים ותיקים בערך: אייל גולן, שלמה ארצי, שלומי שבת וריטה. השאר חיים מהיום למחר. כל כך הרבה מהאמנים האלה קיוו להצליח אבל מראש בחרו בענף שבארץ הוא כפוי טובה ובלתי אפשרי. לא כמו בהייטק. כאן הסטארט אפ היחיד השווה יהיה למצוא דרך להשאיר את האמנים האלה מעל קו העוני. בזה אנחנו נכשלים. שנה אחר שנה, איש לא מוצא פתרון למצוקת האמנים.

כאן המקום להתקומם על היחס מחפיר כלפיהם. מי אשם? הקהל שאינו קונה אלבומים ורץ להופעות? או ששרת התרבות שלא דואגת לתקצב אותם כהלכה ולא מוצאת איזו דרך אלגנטית כדי שיזדקנו וינגנו בכבוד. מי אחראי לגורל המוזיקאי? לא ברור. אבל בינתיים אנחנו שומעים על סיפורים טרגיים כגון זה של גבי שושן כשזה מאוחר מדי. ממש מאוחר מדי ואז אנחנו נזכרים על חשיבות המוזיקה, התרבות ומה שביניהן.

בשירו "פחות מילה" המילים של שירה פרבר שכתבה את השיר מתחברות לשושן באופן מצמרר. הוא לא רק שם קץ לחייו לכאורה אלא קץ לסבל של להיות אמן מבוגר בישראל. אנחנו נזיל דמעה ונמשיך הלאה. כי החיים, הרי, חזקים מהכל. אבל איפשהו יהדהד תמיד שעבור חלקם, החיים אינם חזקים מהכל והמוות חזק יותר.

מה אנחנו יכולים לעשות? לקוות שמישהו יעשה משהו.

הנה השיר "פחות מילה"

צילום: יחצ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה