מרבד קסמים

מסתבר שאפשר לנדוד בין תימן, הודו, כורדיסטן ומרוקו ביום אחד. יעל מוריס ממליצה על פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה, שיחול במהלך חודש מרץ.

אוכל

היינו בדרך למטה יהודה, לפסטיבל האוכל הכפרי. סיפרו לנו שכשהחקלאות במושבים של מטה יהודה לא הצליחה לספק פרנסה למשפחות, הבינו שצריך להיות יצירתיים, ורתמו את הנשים (שעד כה היו עקרות בית) לתרום לכלכלת המשפחה במה שהן ידעו לעשות הכי טוב – בבישול. בתחילת דרכם של המושבים במטה יהודה, כמו במושבים אחרים בארץ, יישבו כל מושב בעולים ממדינה אחרת. כך נשתמרו במושבים אלו מסורות שהביאו משם, ביניהן גם התבשילים המסורתיים. מטה יהודה מקיים שלושה פסטיבלים בשנה, ביניהם פסטיבל היין, שגם בו יצא לי לבקר (ראו כאן) ופסטיבל האוכל הכפרי, שמתקיים זו השנה ה-11, בתאריכים 4-26 למרץ. את הטעימות עשינו בחמש תחנות, בהן נפגשנו עם נציגי שמונה משפחות מהאזור, שהאכילו והשקו אותנו בכמויות שיכלו להספיק לנו לכל השבוע, וכל זה בחצי יום.

תחנה 1 – טוניסיה בבית של יעל בנווה שלום

את ארוחת הבוקר שלנו פתחנו בשקשוקה. בעת שאכלנו, שמענו את הסיפור המעניין של יעל, שפתחה לפני שלושה שבועות, ביחד עם בעלה וחמשת ילדיה, מסעדה חדשה – הבית של יעל. יעל סיפרה לנו במבטא צרפתי על "נווה שלום" (ובערבית "ואחת אל סלאם"), ישוב בן 50 משפחות, יהודיות ופלסטיניות, שבחרו להקים קהילה משותפת ולחיות בה תוך קיום דיאלוג מתמיד, ולחפש מציאות אחרת – מציאות שוויונית, בה יתאפשר לכל צד לבטא את זהותו המלאה. וכל זה דרך פעילות חינוכית (לקוח מהתפריט בבית של יעל). יעל עצמה היתה מורה לצרפתית בתיכון, אבל בימים החופשיים שלה היא החלה גם ללמד עברית בבית הספר היהודי ערבי.

לארוחת הבוקר, כאמור, הגישו לנו שקשוקה משני סוגים – אחת עם עגבניות, פלפל ושום, ועוד אחת עם עגבניות, בצל, פלפל, חציל ותפוחי אדמה. ויש בתפריט גם שקשוקה עם מרגז.

עוד בתפריט תמצאו פריקסה, מרק עדשים, קוסקוס בעוף, קוסקוס בדג, וגולת הכותרת, ההמלצה הגדולה של המקום – פקיילה – חמין טוניסאי שחור, עם עסבנה, הקישקע הטוניסאי. רק בשביל זה נשמע ששווה לבוא במיוחד. וכמובן שגם בשביל הנוף המקסים שנשקף מכל כיוון.

הבית של יעל
אוכל טוניסאי
נווה שלום
שישי 8:00-15:00
שבת 8:00-22:00
א-ה 10:00-22:00
02-9917320
050-336340

תחנה 2 – כורדיסטאן אצל לילי עזיז במושב זכריה

לילי פתחה לנו שולחן ענק עם מיטב התבשילים הכורדים. אם אצל יעל עוד הצלחנו לשמור על פאסון ודאגנו להשאיר מקום להמשך היום, אצל לילי פשוט נשברנו. המגוון היה ענק, והכל היה כל-כך טעים. היו שם שני סוגי קובה – קובה סלק, שהקובה עצמו הוא קובה סולת, וקובה קרדי, עם לוף בר, כשהקובה עשוי מבורגול, גרישה וסולת. רק משניהם יכולתי לאכול בלי סוף. עוד היו שם, ממולאים מדהימים – יפרק, בצל ועלי גפן ממולאים, שגם אליהם חזרתי שוב ושוב, בין הטובים שאכלתי מימי. היו גם פיתות ענקיות, יבשות, שצריך להרטיב כדי לאכול אותן, בשם טאנק. היו גם בורגול, בשר, לימונים כבושים, פלפלים קלויים, זייתים שחורים ענקיים, בגודל של שזיפים מיובשים, וצלחת עם עשבים, כמו שנהוג בעדה, וכמו שמוכר לנו יותר מהפרסים. הכל היה ערוך ומוגש בצורה מרהיבה, והטעם היה גן עדן. בשלב הזה גילינו שקצת יותר קשה לנו לטפס חזרה לאוטובוס, כי נהיינו יותר כבדים. וזוהי רק ההתחלה. היו עוד 6 לפנינו.

משפחת עזיז – אוכל כורדי מול עמק האלה
אוכל כורדי
זכריה
שישי 11:00-15:00
כשר
02-9917379
050-738-869

תחנה 3 – מרוקו אצל זוהרה בן-חמו בלוזית

אצל זוהרה באנו לאכול קוסקוס ודג. לפני שניגשנו לארוחה, עשינו הפוגה בטעימות של בירה, אליהן אחזור בהמשך. אחרי ששטפנו עם הבירה את שתי הארוחות הקודמות, סידרנו עוד מעט מקום לאוכל של זוהרה. גולת הכותרת של זוהרה היא דווקא החומוסים, שטעמם נפלא. בשולחן שנערך לכבודנו פוזרו גם סלטים מגוונים. הקוסקוס, למרות שהיה מגרגירים גדולים, הפתיע אותי בטעמו המצויין, וגם את הדג אהבתי. בזמן שאכלנו, זוהרה סיפרה לנו על 15 ההריונות שלה; ארבעה ראשונים היו עוד במרוקו, אבל שניים מילדים נפטרו בטרם עלתה ארצה, ועוד 8 הריונות בארץ, ש-3 מהם הסתיימו בהפלה. בעוד זוהרה היא המבשלת, וגם רוקחת תבלינים – תבליני זהרי, הבן שלה מגדל כלניות ופלפלים. לא יצאנו בידיים ריקות. כל אחד קיבל שקית של תבלין פפריקה וזר כלניות. העלייה לאוטובוס נעשתה עוד יותר קשה.

הבית של זוהרה
אוכל מרוקאי, תבלינים וכלניות
לוזית
שישי 10:00-15:00
כשר
02-9911143

מחוצפת אחת ועוד אחת מרושעת מעופר רונן

עופר רונן הגיע אל חצרה של זוהרה לספר לנו על הבירה שהוא מכין במבשלת הביתית שלו. הוא סיפר לנו על תהליך עשיית הבירה (תהליך עליו ממש במקרה שמעתי כבר השבוע במבשלת קרלסברג), כולל הלתת והכשות שהוא הראה לנו. טעמנו שתי בירות שלו – החיטה המחוצפת – בירת חיטה ענברית עם 6% אלכוהול, מתובלת בניחוחות פרי הדר ורמז של בננה, והכהה המרושעת – אייל כהה ומרירה, עם ארומת שוקולד וקפה קלוי, שזכתה במקום הראשון בתחרות המכובדת לונגשוט 2010 של סמואל אדמס.

מבשלת רונן
מבשלת בירה של עופר רונן
מבשרת ציון
052-6227679

תמרה, אלון ועומר, הילדים של שרון ורוני קלדרון

שרון הגיעה לחצר של זוהרה לתת לנו לטעום את הבירה שהיא מכינה עם בעלה במבשרת ציון. שרון סיפרה לנו שבבירות שלהם הטעמים נובעים משילובים שונים של סוגי שעורה, ללא תוספת תבלינים או כל חומר אחר. לשלושת הבירות שלהם הם קראו על שמות ילדיהם. שרון נתנה לנו לטעום את תמרה – בירה טריפל בסגנון בלגי, עם 6% אלכוהול. לבירה טעם מתקתק ופירותי, וזו היתה הבירה שאהבתי במיוחד. עוד טעמנו את אלון – בירה בסגנון בוק גרמני, בחוזק של כ-6%.

מבשלת השחר
מבשלת בירה של רוני ושרון קלדרון
מבשרת ציון
054-4311330
052-3594779

תחנה 4 – הירקניה של רוני בתלמי יחיאל

זו התחנה היחידה בטיול שלנו, שאינה במועצת מטה יהודה, אלא במועצת יואב. הפסטיבל היה במקור פסטיבל משותף יהודה-יואב, אבל מאחר והמימון הגיע מיואב, ראש המועצה החדש, משה דדון, החליט למקד את הפסטיבל במטה יהודה. עוד נותרו בו משתתפים ותיקים מיואב, כמו רוני, והם הורשו להמשיך להשתתף בפסטיבל.

את הסיפור של משק לוי זכינו לשמוע באמצעות סרט קצר בן 5 דקות, שמוזמנים לצפות כל באי הפסטיבל. מהסרט למדנו על נעמי, אמא של רוני, ד"ר לפיזיקה שהקימה את המשק הזה במו ידיה, ובשילוב עם הפקולטה לחקלאות גידלה בו גידולים מעניינים. ביניהם אננס, אספרגוס, פלפלים, עגבניות שרי, אפונה סינית, שעועית תיאלנדית, חלפיניו ופפינו, כל זאת תוך שמירה על תקן ISO-9000, ועם הקפדה על ריסוס ביולוגי ולא כימי. רוני חזרה למשק על-מנת לפתוח את הירקניה – חנות ירקות שמשרתת את תושבי הסביבה, ולצערה הרב לא הספיקה לעבוד הרבה זמן בחפיפה עם אמה, שנפתרה כשנה לאחר מכן.

בירקניה פותחים בימי שישי שולחן עם סלטים מיוחדים, יוצאי דופן וטעימים, כשמטרתם לקבל מרוני מתכונים ורעיונות מקוריים למה שאפשר לעשות עם הירקות שלהם. אנחנו, עם כרס תופחת, שמחנו להפוגה מהאוכל הכבד עם הסלטים הקלילים האלו. את הביקור בירקניה קינחנו בסיור בחממות, ובהסברים מרתקים על השיטות המיוחדות שלהם – כמו למשל לתלות עורב מת כדי להבריח את העורבים האחרים. עורבים, ראו הוזהרתם.

בסוף הביקור קיבלנו מרוני את האינטרפרטציה שלה למשלוח מנות לפורים – מארז עם קופסה של עגבניות שרי אדומות, צהובות וגם שרי תמר, קופסה עם חלפיניו – פלפל חריף מקסיקני, ועוד קופסה עם אפונה סינית. חוץ מזה היו שם גם פלפל אדום רגיל, ועוד אחד אדום-ירוק מאורך, וגם קופסה של קרקר אורגני מכוסמין מלא.

הירקניה של רוני משק לוי
ירקות
תלמי יחיאל
שישי 10:00-15:00
08-8506272
050-7815872

הודו אצל ג’ולי

בקצה הירקניה של רוני ניצב הדוכן ההודי של ג’ולי. זה קורה מדי יום שישי, שם אפשר לטעום ולרכוש ממטעמי המטבח ההודי.

ג’ולי ראובן – מעצבת תופרת ומבשלת עם אהבה
אוכל הודי
תלמי יחיאל, בירקניה של רוני
שישי 10:00-15:00
053-5408591

תחנה 5 – תימן אצל רוני חדד בגיזו

כשכבר היינו ממש מלאים, נפוחים וכבדים, חזרנו לאזור מטה יהודה, ועצרנו בתחנה האחרונה שלנו בגיזו, שם הלכנו לקנח במרק תימני. בזמן שאכלנו מרק רגל תימני, רוני סיפר לנו איך צמח לו מושב גיזו בתוך מושב צלפון, שהתחיל כשכונת מבנים לצוות המורים וההנהלה של בית הספר גיזו בשנת 59. המורים הביעו רצון לקנות את הבתים, אבל הוחלט שלא למכור, והם עזבו. אל הבתים נכנסו לגור בשכירות ילדי מושב צלפון שבגרו, ורק לאחר שנים המועצה אפשרה לדרים בשכירות לרכוש את הבתים, וכך נולד מושב גיזו. רוני חשף בפנינו שהוא גר בבית שהיה מזכירות בית הספר, ושאלנו אם הוא נשאר לחיות שם אחרי שנשלח לשם להרשמה.

עוד הציע לנו רוני מרק עוף, דלעת וקרפיון, אבל למי היה בכלל מקום. גם על השולחן של רוני, כמו על שולחנה של לילי עזיז, מצאנו צלחת של ירק, הפעם עם רשאד. גולת הכותרת של המקום היא המאפים התימנים, לחוח וסלוף, שניהם נפלאים, ובעיקר הקובנה, על שמו נקרא המקום של רוני בפסטיבל. רוני הציע לנו שני סוגי קובנה, אחד על שמן והשני על מחמאה (ואף לא אחד על חמאה, מאחר ורוני שומר על כשרות). הקובנה של רוני היה מצויין, והופתענו לגלות איך גם כשהבטן מלאה, נפוחה וכואבת, יש בה מקום מיוחד לבצקים של רוני. קינחנו בעוגיות התימניות –  כעכ, שלמרות שהן מזכירות במראן החיצוני פחזניות, מרקמן קשה מאוד, שובר שיניים אפילו, אבל טעים.

קובנה רוני חדד
אוכל תימני
גיזו
שישי 8:00-15:00
א-ה 8:00-23:00
050-2232101
02-9917692

כל זאת ועוד הרבה יותר, תוכלו לטעום ולשבוע בפסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה. היכנסו לאתר הפסטיבל, בחרו לאן ללכת, ואז התקשרו להזמין מקומות ולברר מחירים.

פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה
4.3-26.3
אתר הפסטיבל
פייסבוק הפסטיבל כולל תוכנייה להורדה

לבלוג של יעל מוריס – "לא סוגרת ת'פה"

צילומים:

יעל מוריס

יעל מוריס
לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh