"כשהגעתי לגן עדן של המזרח התיכון"

פסטיבל "נשות האדמה" הוא כל מה שערבה גרזון–רז הייתה צריכה כדי להתגבר על הפחד הקיומי שליווה אותה כל חייה בירושלים. בין עצי זית לצמחי תבלין היא פגשה נשים שונות מכל הדתות והזהויות, יצרה חברויות אמיצות, הזיזה הרים והתחברה שוב לחיים. כעת היא מזמינה אתכן להצטרף. "אני יודעת שאין דרך אחרת"

04/02/2016
ערבה גרזון-רז קבלו עדכונים מערבה
  • RSS

פסטיבל נשים

נמאס לי להרגיש פחד. בתור מי שגדלה בירושלים תוך כדי האינתיפאדה השנייה, אני רגילה לפחד כל כך שזה כשלעצמו מפחיד אותי לפעמים. האינסטינקט הבסיסי הזה, של לבדוק איך אדם נראה, לבחון אם הוא חשוד, מה הוא נושא איתו, האם הוא נראה לחוץ, לחשוד, לחשוב פעמיים ולהיות דרוכה. די כבר, אני חושבת לעצמי. אני לא בת 15 באוטובוס, אני אישה בת 30 שיש לה כבר בת ולא זו המציאות שאני רוצה עבורה.

לכן כשהמצב הנוכחי התחיל, היה לי ברור שאני חייבת לעשות משהו. משהו אחר. אבל לא היה לי מושג מה. כשהגעתי לחווה הכפרית לשלום, בתוך באקה אל גרביה, זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אחרי נסיעה בתוך באקה, נכנסתי בשער והרגשתי שהגעתי לגן עדן. יותר נכון, הגירסה המזרח תיכונית שלו: עצי זית, ציוץ ציפורים, דשא, צמחי תבלין ומרפא. הכול היה ירוק ושליו. פסטורליה מופלאה.

פסטיבל נשים

בפגישה עם חנן אבו מוך, המנכ"לית של החווה, הבנתי שהאווירה הזאת היא תוצר של עבודה קשה ומעמיקה. וכבר בשיחה הראשונה הרגשתי שמפה תצמח בשורה אחרת. חנן בת 38, נולדה בכפר ברטעה, בואדי ערה, בוגרת מנהל עסקים ותקשורת, הגיעה לבאקה בעקבות נישואיה.

 "אנחנו חייבות לעשות משהו"

 אחרי 4 ילדים ו-7 שנים בהן הקדישה את עצמה רק למשפחה, החליטה חנן שהגיע הזמן למיזם עסקי משלה. היא לקחה את השטח של ההורים של בעלה, 30 דונם, והפכה אותו לחווה אקולוגית יפהפייה שעושה הסברה והדרכות על חקלאות ואקולוגיה. בנוסף, היא החליטה שהיא רוצה להעסיק רק נשים "יש נשים שאסור להן לצאת מחוץ לעיר לעבוד. גייסתי נשים מתוך הכפר, חלקן הייתי צריכה לשכנע את הבעל או האבא שלהן שיאפשרו להן לצאת". היום חנן מעסיקה 28 נשים ולפני שנה היא הקימה עמותה בשם "נשים יוזמות" כדי לקדם אותן.

 הגעתי לחווה עוד באוקטובר, כשהארץ שוב התחילה לתסוס. חוסר האמון והפחד הלכו והחריפו, חפים מפשע מתו ברחובות והרגשתי שמצאתי את השותפה שחיפשתי. "אנחנו חייבות לעשות משהו", חשבתי אז. "דווקא עכשיו ומפה תצא בשורה". בשורה של חברות, של חיים משותפים, של התחלות חדשות, בשורה של שותפויות אמיצות וכך עלה הרעיון לפסטיבל נשות האדמה.

 "אני יודעת שאין דרך אחרת"

 הפסטיבל יתקיים ביום חמישי ה-3/3/16, כמה ימים לפני "יום האישה" וזה יהווה מפגש המוני של נשים מכל הדתות, הלאומים והזהויות שמחוברות לאדמה הזאת ורוצות לקחת חלק אקטיבי בבנייה של משהו משותף, בעצירה של כדור השלג של ההתלהמות, חוסר האמון והשנאה.

 הפסטיבל הוא הפלטפורמה שלנו להביא נשים לטבע, שם יוכלו לחגוג את יום האישה ואת המשותף לנו. כאן יהיו סדנאות בנושאים שונים ויהיו גם פאנלים עם נשים מובילות בנושאים של פוליטיקה, תקשורת, דת, פוליטיקה מקומית ועסקים, כדי לעורר השראה ושיח בנושאים המשותפים לכולנו.

 מרים טוקאן תגיע להופיע, רונית שפי תרגש אותנו בשיר, הדסה פורמן ואיבתיסאם מחמיד ישתתפו בפאנל נשים ודת יוצא דופן, אימי עירון מנכ"לית סלונה וג'אדה זועבי מנכ"לית אתר החדשות בוקרא יקחו חלק בפאנל נשים בתקשורת ועוד נשים מדהימות רבות יצטרפו אלינו במסגרת פסטיבל חשוב זה.

פסטיבל נשים

 אני יודעת שקשה. אני יודעת שמפחיד. אני יודעת שאין צדק. אבל אני גם יודעת שאין דרך אחרת.

אנחנו חייבות להתחיל להאמין אחת בשנייה ואחת לשנייה. אנחנו צריכות לזכור שקבוצות של נשים עושות ניסים, מזיזות הרים ומביאות חיים. אנחנו יכולות ללדת שינוי כאן! אז תבואו, למרות כל זה ודווקא בגלל זה.

לסרטון על "נשות האדמה":

התחלנו קמפיין גיוס המונים, כדי שהפסטיבל יצא לפועל. היכנסו לתמוך עכשיו.

תעשו מאמץ ותבואו, ככל שיהיו יותר נשים יהיה לפסטיבל יותר השפעה.

לקמפיין גיוס המונים לחצו כאן

לדף הפסטיבל בפייסבוק לחצו כאן

לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

הכותבת היא אקטיביסטית, פעילה בענייני נשים ודו קיום וכותבת את הבלוג "אישווה"= אישה שווה, היא גם אימא לבת שנתיים ותושבת פרדס חנה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה