בגוף היא מבינה

בתוך הסגידה למותגים ולרזון חולני, האמנית אריאלה פלוטקין היא פרובוקציה מרעננת. בתערוכה חדשה היא מקיימת מכירה פומבית לבגדים שעל גופה

22/02/2011
דנה גילרמן קבלו עדכונים מדנה
  • RSS

מכירה פומבית יוצאת דופן תתקיים ב-17.3 בגלריה שי אריה (שלמה המלך 61, תל אביב). האמנית אריאלה פלוטקין מתכוונת להציע למכירה, על גופה, פריטי לבוש ותכשיטים שעוצבו במיוחד למידותיה על ידי מעצבים מקומיים.

לאירוע האקסקלוסיבי הוזמנו אספנים ואנשי אמנות והתקדמות המיצג תלויה בהצלחת המכירה. פלוטקין תעמוד על במה והכרוז יכריז בכל פעם על מכירתו של פריט אחר. פריטי הלבוש יוסרו מהאמנית על ידי מלווה שיעמוד לצידה. "ההבדל בין האירוע הזה לבין מכירה פומבית הוא שבמכירה רגילה כשלא נמכר פריט עוברים הלאה”, אומרת פלוטקין. "פה המיצג לא יימשך מבלי שיקנו הפריטים והסיום האופטימלי הוא שאשאר עירומה. לא עירום פורנוגרפי אלא עירום אמיתי, מבויש ונבוך".

אמנות מתפשטת

אריאלה פלוטקיןהמכירה כוללת תשעה פריטים, שנמכרים כיצירות אמנות. הם מתחילים במחיר מינימום (שכולל גם קופסת פרספקס מהודרת). הפריטים הם עליונית שעוצבה על ידי צמד האחיות "רוס אובאטה". היא עשויה טול, נוצות, שרשראות וציפורי פלסטיק ומחירה 2,800 שקל. מחוך ותחתונים שעוצבו על ידי דנה ברק מהמותג 'נוקס'. המחוך עשוי מבד סאטן, עצמות פלסטיק וקישוטים ומחירו 3.800 שקל. התחתונים עשויים סאטן ומחירם 1,500 שקל.

הטבעת וסיכת הראש עוצבו על ידי נעמה ברגמן. הטבעת עשויה מכסף עם יהלומים שחורים ומחירה 2,200 שקל. הסיכה עשויה נירוסטה, כסף ואבן ומחירה 1,800 שקל. החצאית עוצבה על ידי נירן אבישר. היא עשויה מטול שעבר פליסה אקראי שנצבע ביד ומחירו 1,800 שקל.

המניפה נקנתה על ידי האמנית עצמה ועליה רישום שיצרה: מחירה 900 שקל. את הנעליים עיצבה שני בר והן נמכרות בנפרד: מחירה של כל נעל 1,800 שקל. המעצבים מקבלים אחוזים ממחיר המכירה. עם תום המיצג תתקיים פתיחה לקהל הרחב ועל הקיר יוצגו הפריטים בתוך קופסאות הפרספקס.

לא סוגדת לתרבות הגוף האנורקטי

אין ספק שזהו אירוע ייחודי ונועז, בעיקר בסצנה המקומית. יחד עם זאת, מי שמכיר את פלוטקין יכול לראות בזה המשך מתבקש לעבודות קודמות שתמיד עסקו בגופה ובמידותיו שאינם נענים לדפוסי האופנה והרזון המקובלים בתרבות האנורקטית שלנו. בעבודת הוידיאו "מילקשייק", שהוצגה במסגרת תערוכת הגמר שלה במדרשה, הציגה גוף שופע שמפלרטט בחושניות ובהומור עם הצופה ועם המצלמה. בעבודה "Miracles” הציגה את עצמה כמעין דוגמנית לוחות שנה של מוסכים, כשהיא מתפשטת באטיות סקסית מול המצלמה וחושפת גוף ככל גוף עם קמטים וקפלים, שונה מאוד מזה המוצג באותן לוחות ולחילופין בדימויי הסקס המוכרים.

למכור את התחתונים

החידוש הפעם בא לידי ביטוי בעיקר בבחירת השותפים לעבודה: מחד עולם האופנה, מאידך בעלי ההון. "העבודה לגמרי תלויה בהם”, אומרת פלוטקין. “אם הם לא יקנו הפרפורמנס לא יוכל להימשך. הוא ישאר בסוף רק ברמת הרעיון. אני לוקחת בחשבון שיהיה איזשהו קושי, כי קשה לי להאמין שפריט כמו תחתונים יהיה מאוד פופולרי, אני מודעת לזה שאת הפריטים הפטישיסטיים, לדוגמא הנעליים, יהיה יותר קל למכור”.
בהקשר הזה ראוי להזכיר שתי עבודות של האמנית האמריקאית אנדריאה פרייזר, שעסקו בקשר שבין הגוף הנשי לשדה האמנות ושוק האמנות, בתלות ובניצול ההדדי שקיים במערכת יחסים זו. בעבודת הוידיאו "קבלת פנים רשמית" עומדת פרייזר מאחורי דוכן נואמים, לבושה בשמלה שחורה, כוס מים לצידה וקהל מסביב, ובמשך כחצי שעה נושאת שורה של נאומי תודה לשורה של פרסונות מעולם האמנות: אמניות, מבקרת אמנות, אספניות. תוך כדי היא מתפשטת וממשיכה לנאום בעירום, מתריסה בלהט לוחמני ופמיניסטי על זיהוי האישה כגוף וכאובייקט. לבסוף היא מתלבשת, מסדרת את שמלתה השחורה, מודה לקהל ויורדת מהדוכן.

בעבודת הוידיאו הסנסנציונית ''Untitled'' רואים את פרייזר עושה סקס בחדר במלון עם אספן אמריקאי ששילם תמורת זה כ-20 אלף דולר.

אך פלוטקין יוצרת הבחנה בין הדוגמאות האלו לבין הפרויקט הנוכחי. "אני לא מוכרת את הגוף שלי אלא את השם שלי”, היא אומרת. "האירוע הזה בא לשאול שאלה כמה אני שווה כפרסונה, כמותג. כמובן שהפריטים גם נמכרים כחלק מחוויה חד פעמית, זה לא משהו שיחזור על עצמו”.
נדמה שפלוטקין מתייחסת לעירום כדבר טבעי, אך כבר עכשיו היא נתקלה בתגובות פוריטניות למדי, כשניסו ליצור שיתופי פעולה עם עמותות או עם נותני חסות. "ביקשנו מחברת יין חסות לקוקטייל והם אמרו שהם לא יכולים לשתף פעולה עם זה כי יש להם המון קליינטים דתיים”, היא אומרת. "למרות שעירום קיים בכל מקום בתרבות, בטלוויזיות, בפרסומות, הוא עדיין נותר טאבו. יש בזה גם משהו טוב: זה ממשיך להזין את העבודה שלי".

>> מתוך הבלוג של דנה גילרמן- לאספניות בלבד




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה