Changes ליווה אותי בכל תחנות חיי

שנות ה-70 המאוחרות היו הזמן שלו ושלנו ולא ברור אם היינו שורדים את התיכון בלי היופי הזה, הנחמה הזו, העילוי הזה. קנינו את כל התקליטים והקשבנו להם שעות על גבי שעות בחדרים הקטנטנים שלנו

11/01/2016
רונית הבר קבלו עדכונים מרונית
  • RSS

מארז הסינגלים של בואי בביתה של הבר. צילום: רונית הבר

צ' צ' צ' צ'יינג'אאאס.

השיר האהוב עלי בכל הזמנים, היה ונשאר.
ולא היה שום דבר בשמיים היפים והבהירים של הבוקר כדי לבשר על השינוי המסוים הזה, שלא מתיישב עם הסנטימנט הרומנטי שגיבורי הילדות שלנו יישארו שם תמיד.

האיש עם הברק על הפנים הוא אהבת נעורים שלא נשכחה ולא חלפה. הוא לא היה סתם עוד זמר שליווה אותנו כשהתבגרנו, לא סתם קראש על יפיוף תורן. הוא היה הדבר האמיתי, האחד והיחיד, זה שהקול שלו והצלילים שלו נכנסו לנו לוורידים. הוא היה מייג'ור טום ואנחנו היינו גראונד קונטרול, הוא היה זיגי סטארדסט ואנחנו העכבישים ממאדים.

שנות ה-70 המאוחרות היו הזמן שלו ושלנו ולא ברור אם היינו שורדים את התיכון בלי היופי הזה, הנחמה הזו, העילוי הזה. קנינו את כל התקליטים והקשבנו להם שעות על גבי שעות בחדרים הקטנטנים שלנו. ימי שישי עם האיש שנפל לכדור הארץ בקולנוע תכלת בת"א היו הבילוי האולטימטיבי והכרנו כל פריים בעל פה.

הוא דיבר אלינו כשהרגשנו כמו חייזרים מול עולם המבוגרים ובכל רגע נתון היינו שמחים לחזור איתו לחלל החיצון בספייס אודיטי שלו. אנחנו היינו ה -pretty things ששיגעו את המאמאס והפאפאס, והבריטי הרזה המשונה הזה עם העין הכחולה הפך ממש לקשר דם. החמש שנים שלו קלע לנו לנשמה יותר מהחמש שנים של מיכאל וחיכינו איתו לסוף העולם, שלא הגיע.

Changes המשיך איתי לכל תחנות החיים, אוסף התקליטים ובמיוחד מארז התקליטונים הקטנים שרכשתי לי למזכרת עבר איתי את כל הדירות ואת כל השינויים שהחיים זימנו, תמיד קרוב אלי.

יש אנשים שהנגיעה שלהם בך ובעולם היא חד פעמית, נגיעת כוכב זוהר. הוא כנראה חזר לבסיס האם.

Have a safe journey

.

בואי בהופעה חיה עם Changes: 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה