"הגבעה": הפתעה לקולנוע הישראלי, ולא רק

הסרט החדש, הפקה ישראלית-צרפתית בכיכובם של ליאור אשכנזי ומוני מושונוב, מצליח להעפיל לשיאים חדשים, עם עלילה מותחת, ויזואליה עשירה ונגיעה ייחודית בדקויות הנפש. ד"ש מסמואל בקט

06/01/2016
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

ליאור אשכנזי ב סרט הגבעה. צילום: Mathieu Berthole

רגינה בנדיקס היא חוקרת שוויצרית שהמשיגה את המונח "תיירות" והפכה אותו לדיון נרחב סביב המושג "אותנטיות". הארומה הפאריזאית שמלווה את הסרט "הגבעה", בכיכובו של גדול שחקני פריז נילס ריסטופ בתפקיד הישראלי הגולה ראובן, היא ככל הנראה הסיבה שההמשגה של בנדיקס היא זו שעלתה בראשי כשצפיתי בסרט, שמוגש לצופה במידה רבה כאלבום גלויות מרהיב של צילומי טבע ועיר מדויקים ועשירים בצבע. תחת מכחולו המדויק של הבמאי הישראלי יוסי אבירם, שזהו סרטו הראשון, הופכת צרפת הסינטתית לתצוגה מרהיבת עיניים.

סרט הביכורים של אבירם הוא הפתעה טובה לקולנוע הישראלי, ולא רק. נדמה שאבירם עולה כאן על תמהיל נדיר וחד פעמי של מרחבי תרבות ומצליח לשזור בתוכם סיפור אפוף מסתורין שנוגע בדקויות הנפש, בפילוסופיה האנושית ובכל מה שאנחנו מכנים חשבון נפש עמוק.

מפתיעה לטובה גם ההעפלה של הסרט לכאלה שיאים של מבע קולנועי, בניית מתח, ויזואליה מרשימה וגיוס צוות שחקנים מובחר כל כך, בהם בכירי תעשיית הקולנוע הישראלי מוני מושונוב וליאור אשכנזי, וזאת מבלי לפגוע גם בחשיפתן של שתי שחקניות צעירות יחסית שמפגינות משחק מופלא בדמויות עגולות ומסקרנות - דנה עדיני בתפקיד יעל הישראלית ואמה דה קאון בתפקיד פביאן הפריזאית.

דמויות הנשים גם משלימות זו את זו - שתיהן פוריות ובמובנים רבים לבדן. האחת נאלצת לבצע הפלה, ואילו מקבילתה נמצאת בשלבים מתקדמים של הריון. הכוח הנשי להביא חיים לעולם הוא כוחו של הסיפור שלמעשה מגולמים בו שני סיפורים מקבילים, המתחברים לכדי תעלומה אחת.

הגבעה - עלילת הסרט

חנוך ורדי (ליאור אשכנזי) הוא גבר מעופף למדי. מוסכניק, מתקן אופניים, מתבודד ומנותק. אפילו בת הזוג שלו, יעל, כבר מרגישה מטומטמת. היא לא מבינה אותו בכלל, ובפרט לא מצליחה להבין מדוע הוא מסרב לקחת אחריות על חייו ועל חיי אוהביו.

היחיד שבכל זאת מבין את ורדי והוא השותף לחייו ולמשחקי השחמט האהובים עליו, פוגל (מוני מושנוב). יום אחד, אחרי שהכל מתפרק, ורדי אורז את עצמו וטס לצרפת, מקום בו אנחנו פוגשים במקבילו, חוקר במשטרת צרפת. סיפוריהם של החוקר, שמנסה לפענח התאבדות מסתורי, ושל חנוך ורדי חולפים זה על פני זה.

ליאור אשכנזי ו דנה עדיני ב סרט הגבעה. צילום: Mathieu Berthole

במרכז הסיפור ניצבים גבעה בלב ים והריון שלא פוסק בחוויה של הילד, הגבר שהתבגר. בין תנודות  זיכרון ותודעה אנו נחשפים גם לדמותו של פאולו, בן הזוג של חוקר המשטרה המסתורי, שמהר מאוד יהפוך לחוקר של פרשת חייו. הכל מתחיל להתבהר כשוורדי נמצא על ידי פביאן מוטל מחוסר הכרה על שפת הגבעה והים.

הגבעה - מרגש ומרשים

הסרט מרגש מאוד מבחינת המבנה הפילוסופי שלו כשמשחק השחמט הניצב במרכזו, נותן קריצה כמעט שקופה לסמואל בקט ולמחזה "סוף משחק".

אלמט הגברים ה"פורשים", או נמצאים על ספה של "פרישה" חזק מאוד, ותורם ליצירתה של תחושה אקזיסטנציאליסטית אצל הצופה. המשחק נגמר אבל החיים ממשיכים. חשבון הנפש של בחירותיו של אדם חוזר להיות נוכח בחייו ואי אפשר לברוח מהבושה, או כדבריו של חוקר המשטרה הצרפתי, "הבושה היא דבר מסובך".

זהו סרט מרשים במורכבות שלו, בוויזואליה ובעבודת המשחק המעולה של השחקנים, וחסרונו היחיד נמצא אולי בפתרון החידה, המעט מובן מאליו, שקוטע את אלמנט המסתורין באופן כמעט שגרתי.

ואולי זאת הייתה הכוונה?

כוכבים - 4

מדד מרלנה - עובר +




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה