חשה את עצמה: שפת הגוף כמראה

שפת הגוף שלנו מדברת הרבה מעבר למודע שלנו. כשאנחנו מאפשרים למחשבה להתבטא בשפת הגוף, אנחנו מייצרים מציאות חדשה של תקשורת ושל דיאלוג לחיוב ולשלילה. חן ליזרע על אומנות המשיכה והחיבור

27/12/2015
חן ליזרע קבלו עדכונים מחן
  • RSS

שפת גוף. צילום: שאטרסטוק

צעדתי לתוך מסיבת הסלסה על עקבים אדומים גבוהים וסקסיים, ושמלה שהדגישה קימורים. לא יכולתי שלא לחייך, החיים חייכו אליי בהוואנה, קובה ואני אליהם. הגעתי לשולחן ששמרו לנו, וכל המורים לריקוד והלקוחות שלי כבר היו שם. מסביבי היו מלא קובנים ותיירים, תחת כיפת השמיים והכוכבים. המוזיקה ניגנה לה ואנשים קמו ורקדו בחושניות ומשחקיות מרתקת.

אריק, מורה חדש שעבד איתנו בפעם הראשונה בפרויקט הזה, ניגש ושאל אותי אם בא לי לרקוד. הנהנתי כן בשמחה. הוא הגיש לי יד רכה, הסתכל במבט שגרם לי להרגיש כמו נסיכה, ומשך אותי בעדינות נעימה לרחבת הריקודים. לא יכולתי להתאפק והשבתי בהליכה סקסית מודגשת וחושנית לכיוונו. בקובה קוראים לזה LLAMAR LA ATENCION – לקרוא לתשומת לב. הליכה כזו מורכבת מ ELEGANCIA – אלגנטיות, INTENCION – התכווננות, CADENCIA – מקצב, ו-PICARDIA – שובבות פלפלית. אלו ארבעה אלמנטים חשובים שמייצרים משיכה קלאסית, לא זולה. ויש לי עוד כמה סודות קטנים מוכנים בשלוף.

לכל רגע יש פוטנציאל להנאה

כל מושג פה הוא תורה בפני עצמה, שאפשר ללמוד ולפתח בכל שלב בחיים. זו אומנות שהולכת ונעלמת מהעולם, אבל קיימת עדיין במלואה בקובה – מדינה שנתקעה כמעט 60 שנה אחורה בגלל הקומוניזם והאמברגו האמריקאי. הנסיעות לקובה בשבילי הן סוג של מראה שגורמת לי לראות מה שיפרנו ומה קלקלנו עם השנים. במציאות אין לנו את הלוקסוס לאבד את האומנות הזו, נדמה לנו שכן, אבל זו לא מקריות שאחוז הגירושים כל כך גבוה בעולם המערבי כיום, ושאנשים כל כך לא מסופקים מחייהם האישיים והמקצועיים. אנחנו משלמים מחיר כבד עבור הקידמה והצורך שלנו לרוץ מהר יותר, ביותר אפקטיביות, ולשאוף לעוד ועוד. איבדנו את מה שקובנים קוראים לו – DISFRUTAR – הנאת החיים. כל רגע יכול להיות הנאה, השאלה היא איך אנחנו בוחרים לחיות אותם וכמה זמן אנו מקדישים לזה.

מיד כולם הבחינו בי כשצעדתי ככה ואריק חייך, חיוך של מישהו שמגלה משהו חדש ומרתק. אנשים עבורי הפכו לסוג של טשטוש – יכולתי להרגיש בנוכחותם אבל נכנסתי לתוך הסברוסורה החושנית הקסומה, והתחושה התחילה להשתחרר לי בגוף. הסברוסורה התבטאה בפרפרים בבטן, כמו סוג של התאהבות, וגלי חום נעימים בגוף מלווים באושר פשוט שהציף אותי. לא יכולתי שלא לקרון. כל מה שנכח לי היו רק אריק ואני, והחיבור הכיפי.

הסברוסורה קיימת בכולנו – גברים ונשים – ומה שמדהים זה שהיא יושבת על אהבה עצמית בריאה ולא נרקיסיסטית. כשהיא משתחררת אנחנו מרגישים אושר פשוט ואת היופי שלנו, את המשיכה הטבועה בכולנו.

התחלנו לרקוד ואריק התגלה כרקדן נפלא. תוך כדי ריקוד הוא השתמש בשפת הגוף כדי לשחק איתי ולמשוך אותי אליו. המשחק מובנה בצורה מרגשת לתוך הריקוד. כתגובה הארכתי את הגוף ככל האפשר ונתתי לכובד הכתפיים ליפול ולייצר קו צוואר ארוך ואלגנטי. פתחתי  את עצמות הכתפיים אחורה ככל האפשר, מה שהבליט את החזה, וסובבתי את האגן אחורה מבלי לתת לבטן להשתחרר. הגוף קיבל מנח סקסי אלגנטי שקרא לתשומת לב.

לתוך זה הוספתי מחשבה של SOY YO – זאת אני. זה סוג של מבט שמשחרר גאווה בריאה ומלאת ביטחון עצמי. הנה אני לכל תפארתי נוכחת פה, אבל עם חמימות מזמינה, ובלי שחצנות. חייכתי חיוך נעים וזה עבד. אריק הבין וחזר אליי עם משחק משלו כשהוא מאט טיפה את הצעדים, כאילו הוא רוצה להתקרב אליי בחושניות, מה  שייצר תשוקה עזה אצלי, ואז בפתאומיות הוא האיץ עם סיבוב זריז מה שהציף אותי בריגוש. התפוצצתי מצחוק. ע נ ק! הוא השאיר את הלב שלי מפרפר ורעב לעוד.

הסתכלתי עליו תוך כדי סיבוב עם מבט של PUEDE SER TU – זה יכול להיות אתה - טכניקת מבט מיוחדת שמייצרת ריגוש ומשיכה. החלקתי את היד על המותן והזזתי את הכתפיים בחושניות מעגלית אלגנטית, בצורה שמשחררת המון סברוסורה. אריק קלט אותי וזרק – "וואו כמה סברוסורה יש לך!" הוא התבשם לו. היה לו חיוך מרוח מאוזן לאוזן ואש נעימה בעיניים. אבל הוא לא נשאר פראייר...

כמו שאנחנו זזים, כך אנחנו חיים את החיים

שפת הגוף שלנו מדברת הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים. כשאנחנו חושבים משהו ונותנים לזה להשתלט לנו על שפת הגוף אנו מייצרים  מציאות חדשה. המחשבה הופכת לשפת גוף שמייצרת תקשורת ודיאלוג. זה עובד לחיוב ולשלילה בחיים האישיים והעסקיים, וחשוב להיות מודעים לכוח שטמון לנו בידיים.

הגוף הוא מראה לנפש שלנו, בכל רגע נתון הוא משדר לנו מה אנחנו מרגישים. כשאנחנו לחוצים הגוף מתקשה. כשאנחנו מאוהבים הוא מתרכך. החלק של החזה תמיד מחזיק המון נושאים רגשיים. בתנועות ידיים עדינות אפשר לדעת המון על יכולת של אותו אדם לחוות ולהראות פגיעות. כל חלק וכל תנועה מספרים לנו משהו על מה שקורה בתוכנו וביחס לסביבה. התגובה של הגוף שלנו לאחר אומרת לנו המון על הקשר בייננו ומאפשרת לנו להבין מה אנחנו מרגישים ולייצר יותר מודעות וחיבור עמוק יותר. כשאני עובדת עם לקוחות קוראים לזה אימון סומטי כי איך שאנחנו זזים זה איך שאנחנו חיים את החיים. כשאנחנו משנים את איך שאנחנו זזים אנחנו גם משנים את איך שאנחנו חיים את החיים. כדי ללמוד את הסברוסורה או כיצד ליצר אש בקשר אין צורך ללמוד ריקוד, המשחק המובנה בריקוד קיים גם כשפת גוף גרידא, דרך אימון סומטי שממנו הסדנאות שלי מורכבות.

נדמה שמבטים מהסוג הזה שנותנים לאישה להרגיש שהיא נסיכה, כבר כמעט ונעלמו מהעולם עמוס השיפוטים של היום. כמו גם מבטים פגיעים ונעימים מצד נשים. פרסום דוחף אותנו להתמקד בתפל ולהרגיש כאילו הגוף שלנו לא מספיק מושך כפי שהוא. אנחנו עסוקים במה שחסר ולא מושלם מאשר במה שגורם לצד השני להרגיש מדהים, ואנחנו לא מפסיקים לתקשר את זה. הפכנו את העולם למקום הרבה יותר אגרסיבי, שבו אנחנו לא מרגישים בטוחים להיפתח ולהיות פגיעים, ואיבדנו את הקשר להרבה דברים חשובים, דברים שלמעשה משפיעים מידית על האושר הפנימי שלנו. האושר למעשה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה לנו.

לחזור אחורה 60 שנה אי אפשר וגם לא צריך. החוכמה היא להחזיר אלמנטים שאבדו וחשובים לאושר היומיומי שלנו. אלמנטים שבלעדיהם חסר משהו, אבל כשהם שם החיים טובים יותר. קובה לימדה אותי המון במשך העשור האחרון שאני שם, כי כשאין חומרי, בכלל, מה שנשאר הוא רק הפנימי – אהבה עצמית, השתייכות לקהילה שלנו, חיבור למשפחה וסולידריות. אותם ערכים שעליהם ישראל נבנתה – ערכים סוציאליסטים. אושר פנימי אי אפשר להחליף במשהו חיצוני. הפנימי עמוק יותר.

אנשים אומרים לי המון שאני חיה בסרט ואני עונה – ''כולנו חיים בסרט, רק שהסרט שאני יצרתי הוא פשוט הרבה יותר מגניב. הוא דוגמא לזה שאפשר לחיות את החיים אחרת וליהנות באמת מכל רגע ולא רק מהיעד הסופי. אני חיה את האמת שלי עד הסוף וכל אחד יכול. ואני אשמח להראות לכם איך בדיוק''.

* להרשמה לסופשבוע נשים המתקיים בין התאריכים 22-23 לינואר 2016 - הקליקו כאן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה