שטיסל: זאת לא תעודה, זאת פשוט טלוויזיה טובה

העונה השניה של "שטיסל" מחזקת את מעמדה כסדרה ישראלית טובה, חסרת יומרות, פשוטה, קלילה וקומית, שמאפשרת לכולנו מבט פחות ביקורתי ויותר אנושי על ה"זרים" שבינינו. המלצת צפיה חמה

22/12/2015
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

שטיסל. צילום: אוהד רומנו

שתי מסקנות עיקריות עולות מצפיה בעונה השניה של "שטיסל". קודם כל, המהלך העלילתי ארוך הטווח שנראה כי תוכנן כבר מבראשית  ושנית, הלקסיקון החרדי, הפנים סקטוריאלי והמעודכן, שחלקו משוטט במרחבי הדמיון אבל מרמז על היכרות מסוימת של היוצרים עם העולם החרדי האמיתי.

הסדרה, אחת הפופולריות והאותנטיות שנוצרו על חרדים אי פעם, מצטיינת בגוון ייחודי ומרשים של "לספר על" ולתת לצופים "לחוות את" העולם החרדי.

אם בעבר יכולנו לאהוב, אבל לא להיסחף אחרי סדרות כמו "מרחק נגיעה" או "קטמנדו", להרגיש שהן מעניינות אבל באותה נשימה מלאכותיות, הנה הגיחה "שטיסל" וזרקה אותנו אל הכיוון הלא מתיימר, הפשוט הקליל והקומי שמאפשר לכולנו מבט פחות ביקורתי ויותר אנושי על החרדים. פחות הזרה ויותר לראות אותם כבני אדם ואני, כמי שמכירה את קו הגבול בין חרדים לחילונים בקולנוע, דווקא מאוד אוהבת את זה.

כבר שמעתי שמי שבעיקר צופים בשטיסל הם חרדים (שזה תחביב סמוי כזה שאני קוראת לו "חפש את עצמך בסרט"ו "לחפש את עצמך בקולנוע"). והיו ביניהם מי שדווקא מתחו ביקורת קשה על מה שהם כינו "חוסר אמינות", "הפיכת היוצא מן הכלל לכלל" ואפילו "חילול ה'".

אבל דווקא "מזבחי הצדק" האלה, שרבים היוצרים שפוחדים לגעת בהם, הופכים למרתקים במיוחד כשמחללים אותם.

הערה על "חוסר אמינות"

השאלה הנשאלת היא, למה כל סדרה שנכתבת על חרדים, מיד חושבים שהיא דוקומנטרית או מבוססת על סיפור אמיתי? האם שכחתם שיש חיה כזאת שנקראת "דמיון", שבכוחה להקצין כל שדכנית שבחוסר טאקט תכנה בחור "חמד" מבוגר "דאפקטע"? למה ואת מי זה אמור לזעזע?

ולמה סיפור על נערה שלא טוב לה בבית אז היא בוחרת "לגדל" תלמיד חכם, נער עזוב, נתפס כתמוה ולא אמין, במקום לחשוב שזה דווקא מקורי לספר אותו, גם הסיכוי שיתרחש אי פעם במציאות שואף לאפס?

סיפור העלילה

בשכונת גאולה הירושלמית (אני תמיד אומרת שירושלים היא קצת כמו התל-אביב של החרדים, כך שהבחירה בשכונת גאולה, עם החן האריכטוקטוני הצפוף, היא בחירה נכונה), בזמן הזה, ובדירה קטנה, גר עקיבא שטיסל (מיכאל אלוני), רווק חרדי בעל נפש פיוטית וכשרון ציור, יחד עם אביו, שולם (דב גליקמן, הנהדר!).

מאז שנפטרה דבורה, אם המשפחה, הם הפכו, עם לא מעט הומור, להיות מעין שותפים לדירה. אליהם מצטרפים נוחם (ששון גבאי), אחיו של שולם שחוזר לארץ אחרי שנים ארוכות בחו"ל, להיאבק עם שולם על אהבתה וקרבתה של אמם, בובע מלכה (ליא קניג, שמחליפה בתפקיד את חנה ריבר ז"ל) ובתו היפה של נוחם - ליבי (הדס ירון) שהופכת למושא אהבתו של עקיבא.

גיטי (נטע ריסקין) ובעלה ליפא (זוהר שטראוס) מנסים להתגבר על משבר הזוגיות שחוו בעונה הקודמת, חובקים ילד חדש ומתמודדים עם מרד מפתיע ורומנטי של בתם הגדולה, רוחמי (שירה האס).

אמנם אילת זורר, שהמורכבות הבלתי נשכחת של דמותה תרמה רבות לעיצוב דמותו של עקיבא כבר אינה משתתפת בסדרה, אבל הדס ירון מביאה גוון רענן משלה והדמויות כאילו "נמתחות" לכיוונים מאוד אחרים, אנושיים ומעוררי מחשבה.

כך שכמו תמיד יהיו ודאי מי שישוו בין העונות, אבל השוואה כזאת תהיה מיותרת וחסרת היגיון, קצת כמו להשוות אישה ראשונה לאישה שניה...

... אופס, אני לא כתבתי כלום.

***

שטיסל משודרת בערוץ yes oh.

יוצרים: אורי אלון ויהונתן אינדורסקי.

בימוי: אלון זינגמן

צילום יחצ: אוהד רומנו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה