סוף הסיפור?

קריסת ענקית הספרים האמריקאית "בורדרס" מעוררת דאגה, אך גם אופטימיות זהירה. ייתכן שימיהן של הרשתות הנצלניות ספורים, גם בארץ?

15/02/2011
ארנה קזין קבלו עדכונים מארנה
  • RSS
» ספרים. צילום: Thinkstock

אני קוראת בעניין רב את הידיעות על פשיטת הרגל הקרובה של רשת הספרים האמריקאית הענקית "בורדרס". הרשת תסגור כנראה 200 סניפים מתוך 674 ברחבי ארצות הברית ותפטר אלפי עובדים, אגב הכרזה על מצב של פשיטת רגל, כלומר קושי לשלם לבעלי החוב. ייתכן שאלה חדשות מדאיגות. אולי הקריסה של "בורדרס" היא מקרה אחד נוסף בתופעה הולכת ומתרחבת של שקיעת עולם המו"לות בעולם. ובוודאי קשה לשמוע על הפיטורים ההמוניים. אבל אני דווקא מבקשת לראות בכישלון של בורדרס סנונית מבשרת מפנה לטובה. תחילת הקץ של עידן רע.

תחשבו על זה כך: אולי בורדרס היא הראשונה ברשתות הספרים הענקיות שקורסות בגלל תרבות השיווק שיצרו רשתות ספרים ענקיות כמוה: תרבות של הנחות מופלגות, קוצר חיים של ספרים על המדף, השתלטות רבי המכר וחיסול ה"בק ליסט" (מבחר הספרים הוותיקים, מן הספרות הקלאסית והספרות האיכותית הפונה למעטים), חיסול מגוון חנויות הספרים הקטנות בערים הגדולות, יחסי עבודה גרועים עם הזבנים ושאר העובדים בחנויות, ויחסי שיווק נצלניים עם הוצאות הספרים הקטנות והבינוניות, יחסים שפוגעים ביכולתן להתקיים.

המודל כבר לא עובד

זה כבר ראיינתי למוסף ספרים ב"הארץ" את ג'יין פרידמן, מנכ"לית לשעבר של הוצאת הארפר קולינס, שדיברה על העידן החדש שבפתח. היא חזתה מעבר הדרגתי של הספר מן הנייר אל הקורא הדיגיטלי, ובמקביל את מותן של הרשתות ואת התחייה של חנויות הספרים העצמאיות.

"עולם ההוצאה לאור נבנה על מודל שכבר מזמן לא עובד", אמרה פרידמן באותו ראיון. "מקדמות ענק לסופרים, שיטת ההחזרה של ספרים שלא נמכרו מהחנויות להוצאות, הרעיון שצריך לשלם לרשתות סכומי כסף גדולים כדי שיקדמו את הספרים לקדמת החנות... כל ההרגלים האלה חייבים להתבטל".
פרידמן הוסיפה, כי אבד גם כלח על ההרגל האמריקאי להוציא ספרים קודם בכריכה קשה, ואת המצליחים שבהם לשווק בכריכה רכה. "הכריכה הקשה נועדה כיום רק למלא את סעיף ההוצאות במאזן. זה לא נחוץ יותר. תעשיית המו"לות צריכה להכיר בכך שהעתיד אינו דומה לעבר. וזה בסדר. אנחנו פשוט עושים את זה המון זמן אבל הגיע הזמן להשתנות".

מתנפחים ומשטיחים

למעשה, לשיטתה של פרידמן, ושל משקיפים אחרים בתחום המו"לות, הקריסה של בורדרס היא תוצאה של התנפחות והשטחה. התנפחות עסקית של רשתות ענק והשטחה של העולם הספרותי. פרידמן הציעה לחשוב אחרת, לחשוב מחדש, לתת לספרות ולספרים את הנפח הראוי להם:

"כיום צריך לשאול את השאלה: מהו ספר. האם ספר הוא הכריכה והעיצוב והנייר, או שמא ספר הוא סך כל תוכנו הרוחני, המלים שמצטרפות למשפטים, לפסקאות ולפרקים; היצירה. שמעתי באחרונה בכנס מישהו שאומר 'אנחנו לא רוצים להיות מוגבלי-פורמט'. אני מתה על הניסוח הזה. אין שום טעם להגביל את עצמנו לפורמט כזה או אחר. גם החנויות חייבות לשנות את הפורמט שלהן בהתאם. הנה, בשיטה הנוכחית אמנם חנויות ספרים עצמאיות לא ישרדו. אבל אם הן יעזבו את רבי המכר, ישמרו על מבחר מגוון של ספרים ישנים, וגם ירכשו מכונה של פרינט-און-דימנד (הדפסה לפי דרישה), אין סיבה שלא יצליחו".

מה יקרה ל-4 ב-100?

הקריסה של בורדרס משמחת אם כך, לפי הגישה הזאת, אם היא מבשרת גל שלם של שינויים בתפישה, ובפעולה: אם בעידן החדש שבפתח הוצאות הספרים הקטנות לא יהיו עוד תלויות ברשתות ענק כמו סטימצקי וצומת-ספרים ובמבצעים המטורפים שלהן, ואם חנויות ספרים קטנות ובינוניות יתנתקו מהתלות ברבי המכר ויפרשו מהתחרות להורדת מחירים, ויצליחו להרגיל אנשים לקנות בזול ספרים ישנים, או לא לגמרי חדשים; אם נחזור לבנות קשר של המלצה ועצה עם בעלי חנויות עצמאיות, אם קוראי הספרים האלקטרונים יתפסו במקביל נתח גדול יותר ויותר של השוק, והחנויות ייאלצו, ויצליחו, להיות מוקד משיכה לקוראים מעבר לעניין העסקי הפשוט של השוק – ארבעה ספרים במאה שקל, רק היום, רק היום.

לשון אחר: אם חנויות הספרים הקטנות והבינוניות יהיו מרכזים תרבותיים, מקום למפגש ולשיחה ולקריאה ולעלעול ולהפתעה ולגילוי, ייתכן שהקדמה הטכנולוגית וההתפוצצות הקפיטליסטית לא היו לשווא.

>> מתוך הבלוג של ארנה קזין- לאן הולך הכסף

>> צילום: Thinkstock photos




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • מלכה יונגבלוד 16/02/2011

    בעד בכל מאת האחוזים.. מאד אוהבת את הרעיון הנפלא הזה הלוואי וייושם.

  • מלכה יונגבלוד 16/02/2011

    אשמח מאד לשתף בקריאה את ספרי ‘פטה מורגנה’.. ו-’פלאפל בכיכר ציון’.. יכולה להיות נפלא.

בחזרה למעלה