השמיים הם הגבול

הבלוגרית שהפכה לאושיית קולינריה, האישה שפתרה בעיה שמציקה לכל אישה, המנהלת שמקדמת בפועל שיוויון בחברה ובכלכלה, והסטארטרפיסטית שנחלצה לעזרת העסקים הקטנים. 4 נשים חלוצות שהפכו את העולם למקום טוב יותר

03/12/2015
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS

החלוצות - צילום ליאור אביטן

רותם ליברזון - מבלוגרית בסלונה למגישת תוכנית בישול

רותם ליברזון עברה כברת דרך. אחרי לידת בן זקונים בגיל 43, בלי דרך או תעסוקה, ובלי למצוא את מקומה בעולם. מהמקום הנמוך בו היתה, היא לא ידעה איך תמצא משהו שיתמרן בין גידול ילד קטן לרצון שלה להשמיע את קולה: "ידעתי שיש לי קול ייחודי ושאני רוצה לשלב בין כמה דברים שאני אוהבת." דווקא מהמקום הנמוך, התחיל המסע הגדול של ליברזון: "באחד הימים היותר נמוכים שלי, החלטתי לכתוב את השם שלי ב"גוגל" ונתקלתי בקול דממה דקה. פתאם החלטתי שזהו זה, אני מפסיקה לפחד, הגיע הזמן שאתחיל להשמיע את קולי. פה נכנסת סלונה לתמונה - היא נתנה לי את המקום הראשון להשמיע את קולי." ליברזון החליטה לפתוח בלוג על חייה ועל האוכל שהיא מכינה.

הדרך לא היתה קלה, מספרת ליברזון: "כתבתי את הפוסט הראשון שלי בלי להבין מה זה מחשב או איך לצלם אוכל, אבל הכתיבה בערה בי. הבלוג שלי התחיל לכתוב את עצמו, כמו לבה בוערת. כתבתי על הכל."

ליברזון מספרת על 4 העקרונות שגרמו לבלוג שלה להצליח:

1. כתיבה אותנטית: הבלוג של רותם כולל חשיפה רגשית. היא לא היססה לחשוף גם את הצדדים המורכבים באישיות שלה, גם הפחות טובים. היא דיברה על כאב, פחד, חרדה ועצב. המתכונים היו הבונוס.

2. בחירת המתכונים: רותם הקפידה להכניס מתכונים שלה שהם "נכסי צאן ברזל", ובחרה אותם בקפידה

3. עקביות: במשך 3 שנים, רותם מקפידה לכתוב כל שבוע "גם כשאני חולה, גם כשאני עסוקה עם הילדים, כי יש לי מחוייבות כלפי הקוראים שלי."

4. סקרנות והתלהבות: כשמתחברים למשהו שאתה אוהב ויודע, מרגישים את זה: "אני עדיין מתלהבת ומתרגשת מהפוסטים שלי, וזה מורגש גם מהצד השני. היחסים ביני ובין קהל הקוראים שלי ברורים ומיידיים."

כיום רותם מתמרנת, בין היתר, בין כתיבת הבלוג, צילום שתי תוכניות בישול לטלוויזיה, קייטרינג מעשה ידיה וכתיבת רומן ראשון. "הכל מעניין אותי והכל מדליק אותי. אני אש, בקיצור."

 

אורית חשאי - מנכ"לית ומייסדת של בריולה

הסטארט אפ המצליח של אורית חשאי התחיל בגלל נושא שהציק לה באופן אישי: "התחלתי את brayola בגלל ששנאתי לקנות חזיות. ידעתי שאני לא היחידה שמרגישה ככה, אבל מכיוון שאף אחד אחר לא עשה שום דבר כדי לשנות את זה, הייתי צריכה לעשות את זה בעצמי."

"נשים יודעות שלקנות חזיות זה לא קל וכיף כמו לקנות נעליים, נכון?" אומרת חשאי. "כשאני שואלת את השאלה הזו, אני עומדת בדרך כלל מול קהל שרובו גברים. הסיבה שבכלל עמדתי מול קהל שכולו גברים ודיברתי על בריולה ועל חזיות, היתה ברוב המקרים כי היה מדובר בתחרויות של סטארטפים, שם הקהל והשופטים לרוב הצביעו לרעיון שהכי התחברו אליו, שהם מבינים אותו. אז הם לא הצביעו לי, ולא הצתביעו לבריולה. עד שהחלטתי יום אחד שאני חייבת  לפתור את זה ולגרום לכך שבנים, גברים, יבינו את בריולה, יתחברו, ויצביעו."

חשאי מצאה פתרון מנצח: היא הדגימה לגברים את הבעיה שבקניית חזיות, ע"י ידי השוואה לעולם בו קניית קונדומים היתה כרוכה בהליכה לחנות ומדידת המון סוגי קונדומים, עד למציאת המתאים. ואם לא מצליחים למצוא? קוראים למוכר/ת בחנות, שמגיע/ה לעזור. מיותר לציין שהדוגמה הזו עזרה לקהל הגברים להבין את הצורך והנחיצות ב – brayola.

"זה עבד, הם הפנימו והבינו. ממש יכולתי לשמוע אנחת רווחה של "פיו, איזה מזל שיש brayola"."

חשאי מספרת על בריולה, שעוזרת לנשים לקנות חזיות בכל המידות שמתאימות להן, און ליין, בקלות ובפרטיות: "בריולה הולכת ומחפשת נשים אחריות שיש להן את אותה החזיה כמו שלי, באותה המידה, ואז אני מקבלת המלצות על חזיות מנשים אחרות, שיש להן את אותם הנתונים הפיזיים, וגם את אותו הטעם" בריולה עובדת היום עם יותר מ- 300 מותגים, כאשר רוב לקוחותיה בארה"ב, ומוכרת חזיות במליוני דולרים. "אני מרגישה שרק התחלנו והדרך עוד ארוכה. אנחנו משתדלים ליהנות ממנה גם כשהיא לא קלה, והיא לא קלה". אומרת חשאי.

חשאי מספרת גם על אפליקצית-בת מצליחה, שהפילה להם את האתר ל-3 ימים, ועוסקת בלמצוא את המידה הנכונה לחזיה – Hot or not – שם נשים מעלות תמונות שלהן עם חזיות, בלי פנים, ונשים יכולות להצביע אם החזיה מתאימה להן או לא. אם החזיה לא מתאימה, מומחית מטעם בריולה מסבירה למה החזיה לא מתאימה וכולן יכולות ללמוד.

אפליקציה נוספת שחשאי השיקה היא brayola man, שמסייעת לגברים אובדי עצות לקנות את החזיה הנכונה לבת זוגתם, דרך צילום תווית החזיה שלה.

חשאי מסכמת: "בשבילי, בריולה פשוט מפנה more time to buy shoes"

 

חנה רדו – יזמית חברתית ומנהלת מיזם "פרסונה"

"אמא שלי חוגגת השבוע 83 שנים. היא גננת שגידלה גם 7 ילדים. מעולם לא הפסידה יום עבודה. היא חינכה את כולנו לכך שאנחנו חייבות מקצוע, חייבות לפרנס את עצמנו ולא להיות תלויים באחרים לפרנסתנו." מספרת חנה רדו, סגן יו"ר קבוצת מקאן, ומי שהקימה את "מקאן ואלי" יוזמה עיסקית חברתית במצפה רמון. "אני בת בכורה, שעובדת כל חיי כ"גבר-גבר". התקדמתי כ"גבר גבר" ובגיל 29, כשהייתי בחודש השביעי להריוני, פיטרו אותי, כי הבינו שאני לא גבר אלא אישה".

בשנים האחרונות רדו פיתחה רגישות מיוחדת להעדרן של נשים ממוקדי הכוח וממוקדי העסקים. רדו פרסה רק כמה מהמספרים המדהימים, שאנחנו לפעמים בוחרות להדחיק:

  • שכר הנשים במשק נמוך ב- 30% משל הגברים באותו תפקיד.
  • מתוך 59 חברות ממשלתיות – 59 מנכ"לים, ו-0 מנכ"ליות.
  • מתוך 100 החברות שבמדד תל אביב 100- יש רק 5 מנכ"ליות ו-4 יו"ריות.
  • באוניברסיטאות בארץ – למרות שיותר מ-50% ממקבלי הדוקטורט הן נשים, יש 45 דיקני פקולטאות ורק 9 דיקאניות.

רדו לא יכולה להישאר שוות נפש למספרים הללו: "בכל פעם שאני רואה כזה דבר, אני מרגישה אישה מוכה. אתם יכולים להגיד לי שאני מגזימה ויוצאת מפרופורציות, אבל ככה אני מרגישה. אבל הבנתי שתסכול זאת לא תוכנית עבודה."

מתוך דאגה לנשים שמסביבה, לביתה המוכשרת שלא מצאה עבודה במקצוע שלה בהייטק ולנכדה הצעירה, שחוגגת 5 שבועות, עלה הרעיון של רדו: "ואז הבנתי מה אנחנו צריכות לעשות: הקמנו את "פרסונה", מיזם חברתי שפועל במטרה למנף נשים מומחיות, אינטליגנטיות, משכילות ומובילות בתחומן לעמדות השפעה בכל שדרות העשייה הישראלית. הקמנו אתר, בו לכל אישה יש דף אישי שמציג אותה ואת יכולותיה ומומחיותה."

רדו מספרת שהאתר, שעלה במרץ השנה עם – 100 נשים, כולל היום כבר 800 נשים מצליחות ומוצלחות, ומסייעת להגברת נוכחות הנשים במדיה, ולקידום נשים לעמדות מפתח בכלכלה ובחברה.

רדו מסכמת בנימה אופטימית: "המשאב הכי גדול של המדינה הוא לא הגז הטבעי, הוא נשים. אם נהיה 50% מכל מקום, אז המדינה תיראה אחרת, וזו משימת חיי."

 

מאיה קומרוב – מייסדת מנכלית של קרדיטהוד – מימון לעסקים בעולם של כלכלה שיתופית

מאיה קומרוב הגיעה לעולם הסטארטאפים מהצד הטכנולוגי שלו, ולאחר שעזבה סטארט אפ מוצלח אותו ניהלה 8 שנים, הקימה יחד עם ז'ק אלעד (לשעבר יו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי) את credithood. קומרוב מספרת: "רצינו לקחת את הטכנולוגיה ולעשות אחתה שינוי משמעותי. גילינו את בעיות המימון של העסיקים הקטנים, ורצינו לפתור אותה."

קומרוב מספרת שבעצם 95% מהעסקים בערץ ובעולם הם עסקים קטנים, וכיום הם נדרשים להביא בטחונות וערבויות ל- 90% מהמימון שלהם. "למה בעל עסק צריך למשכן קרן פנסיה או את הבית כערבות לעסק? לי זה לא נשמע הגיוני" אומרת קומרוב.

בעיה נוספת שקומורוב נתקלה בה היא ש- 80% מהעסקים שמבקשים הלוואות מהבנקים – נדחים. כיוון שהדרך בה רואה הבנק את העסקים הללו, לא משקפת את ערכם האמיתי: "מהו הנכס האמיתי שיש להם? קהילת הלקוחות שלהם, והמוניטין שלהם. איך מייצרים את הנכס הזה? ולמה חייבים ללכת לבנק כדי לקבל כסף? בעידן של כלכלה שיתופית, למה לתת לבנק להרוויח עלי?"

כל השאלות הללו הובילו את קומרוב להרים את קרדיטהוד: "בנינו פלטפורמה שמאפשרת לעסקים לקבל כסף ישירות מהלקוחות שלהם". כאשר הלקוחות יכולים לקבל את הכסף בחזרה כמזומן, או כמוצרים. ככה גם העסק מרוויח, וגם הלקוחות.

בעקבות הצלחת קרדיטהוד, יש גם לבנקים רצון להצטרף: "גם לבנקים זאת הזדמנות חדשה. היום הבנקים פונים אלינו ורוצים להצטרף, כי הם מבינים שיש משמעות כלכלית לקהילת לקוחות שמביעה אמון בעסק." מסכמת קומרוב.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה