10 סיבות שבגללן כדאי לך לצאת לרוץ כבר מחר

היא עוזרת לירידה במשקל, מפחיתה תיאבון, משפרת את הריכוז, מונעת מחלות לב, מקטינה סיכון לסרטן ומסייעת להתמודדות עם דיכאון וחרדה. כל הסיבות להתחיל לרוץ

30/11/2015
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

אדידסריצה1

שעת בוקר בפארק: עשרות גברים ונשים, בכל הגילאים, בודדים, זוגות וקבוצות, מחממים שרירים, מהדקים את שרוכי נעלי הריצה ומתארגנים לקראת נקודת הפתיחה שהיא גם נקודת השיא של היום: אימון ריצה. ריצה נחשבת לטרנד החם והיציב ביותר בעולם הכושר הגופני.

כבר אין ספק בכלל שסדר היום שלנו, שכולל הרבה יותר מדי שעות ישיבה - מול המחשב, הטלוויזיה או ההגה - הוא גורם סיכון למחלות לב וכלי דם, לסוכרת, להשמנה ולתחלואים רבים נוספים.

ארגון הבריאות העולמי אף קבע, שחוסר בפעילות גופנית הוא הגורם למיליוני מקרי מוות בעולם מדי שנה. מחקר בריטי שפורסם לפני שנתיים במגזין הרפואי BMJ מצא כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לתמותה בדומה לתרופות. כתוצאה מכך, המודעות הגבוהה גורמת לרבים לעשות ולא לחכות. יש שיוצאים להליכה, יש ששוחים, אבל מכל הפעילויות הגופניות, אין בכלל ספק שריצה היא המלכה ושהיתרונות הבריאותיים שלה עולים על כולם.

רוצות לדעת למה? קבלו 10 סיבות שבגללן כדאי לנעול את נעלי הריצה ולצאת לשטח, בקיץ ובחורף ואחריהן הצעה שלא תוכלי לסרב לה:

1. ריצה גורמת לשמחה

לא משנה כמה אתן עצובות, מדוכאות או עייפות – ריצה תעלה את מצב הרוח פלאים. מחקרים גילו שריצה עוזרת להתמודד עם מצבי לחץ, חרדה, מתח ודיכאון. מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת היידלברג בגרמניה מצא כי תחושת ה"היי" שמרגישים לאחר ריצה מאומצת דומה להשפעה של צריכת מריחואנה, בזכות תגובה של המערכת האנדוקנבידואידית שמייצרת במוח חומרים טבעיים דומים.

2. ריצה משככת כאבים

אנדורפינים – גם הם הורמונים טבעיים שהמוח מייצר – דומים בהשפעתם לסם המורפין, שניתן לשיכוך כאבים. בזמן פעילות גופנית עצימה, כמו ריצה למשך כ-30 דקות,  מופרשת כמות אנדורפינים שגדולה פי חמישה מזו שמופרשת בדם במנוחה, מה שמסייע לשיכוך תחושת הכאב הכרוכה במאמץ הגופני.

3. ריצה מפחיתה משקל

ברור לכולנו שריצה שורפת שומנים וקלוריות, והרבה. כמה? את החישוב ניתן לבצע כאן, על פי הנתונים האישיים. מה שפחות ידוע הוא, שמי שמתאמנת בריצה ממשיכה לשרוף קלוריות הרבה אחרי שהסירה את נעלי הריצה. בשפה המדעית התופעה נקראת EPOC - כלומר excess post oxygen consumption - ומדובר בכימות צריכת אנרגיה של הגוף מעבר למה שנצרך בעת הפעילות עצמה.

4. ריצה מעצבת את הגוף

ריצה מפעילה לא רק את השרירים הגדולים – שרירי הירכיים שצורכים כמויות של אנרגיה, אלא גם אינספור שרירים ברגליים (כפות הרגליים, שוקיים ועוד) ובמיוחד אם רצים בעלייה. כמו כן, ריצה מחזקת, מגמישה ומשפרת את טונוס השרירים.

5. ריצה משפרת את יכולת הריכוז

נדמה כי הפרעות קשב וריכוז הופכות ליותר ויותר נפוצות בשנים האחרונות, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אבל מתברר שריצה מחוללת פלאים גם בתחום הזה וביכולתה להקטין בעיות קשב וריכוז ואף לעזור במצבים של ירידה ביכולת המנטלית בגיל מבוגר, כולל האטה בהתפתחות של אלצהיימר.

6. ריצה מאריכה את תוחלת החיים

מחקרים מעריכים כי העלייה בתוחלת החיים של אנשים שמתאמנים בריצה נעה בין 2.6 שנים (מעשנים) ועד 5.3 (מחלימים מסרטן). עבור  אנשים שסובלים ממחלות לב וכלי דם העלייה הממוצעת בתוחלת החיים הינה 4.3 שנים.

7. ריצה מפחיתה את הסיכון לסרטן

עד כמה שזה נשמע מבטיח, צריך להדגיש: ריצה לא יכולה למנוע את המחלה, אבל על פי סקירה מדעית שכללה 170 מאמרים – אנשים שמתאמנים בריצה באופן קבוע הינם בעלי סיכון נמוך יותר לתחלואה לעומת אנשים שאינם מאמנים. ומה שהכי חשוב: ריצה משפרת את איכות חייהם של מחלימים מסרטן, ובמיוחד במהלך קבלת טיפולי כימותרפיה.

8. ריצה מונעת מחלות לב וכלי דם

ריצה, כידוע, נחשבת לפעילות אירובית, כלומר לפעילות שמפעילה את מערכת הלב והריאות. פעילות גופנית עצימה, כמו ריצה, מגבירה את הדופק, כלומר את סיבולת הלב והריאה שמתבטאת ביכולת לבצע מאמץ גופני בקצב מהיר. לכן, פעילות כזו מייעלת את פעילות הלב. והתוצאה: ירידה בסיכון להתקפי לב, נזק לעורקים וחסימת עורקים, יתר לחץ דם, ואפילו סוכרת.

אדידסריצה2

9. ריצה משפרת את השינה

נחירות, אינסומניה או דום נשימה בשינה הן תופעות יחסית נפוצות. על פי מחקרים רבים פעילות גופנית כמו ריצה עשויה להקל משמעותית על הפרעות שינה כאלה ואחרות. גם בזכות הפחתה שמשקל – השמנה היא אחד הגורמים לנחירות ולדום נשימה בשינה, והן בזכות שחרור של אנדורפינים וחומרים אחרים.

10. ריצה מדכאת את התיאבון

מחקר קטן שנערך באוניברסיטת ברמינגהם באנגליה השווה בין שתי קבוצות של נשים: רצות והולכות. הנשים הוזמנו למזנון חופשי לאחר הפעילות הגופנית והתוצאות הפתיעו את החוקרים: מתברר שהנשים בקבוצת ההולכות צרכו 50 קלוריות יותר מהרצות, ואילו הרצות היו בררניות יותר בבחירת המזון וצרכו כ-200 קלוריות  פחות ממה ששרפו בריצה. ההשערה היא כי פעילות בעצימות בינונית וגבוהה משפיעה על חומרים שמווסתים את התיאבון, כמו ההורמון גרלין והפפטיד YY.

אדידסריצה3

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה