''כל כך נגעלתי ממנו''

רחלי רוטנר חושפת את ההטרדה המינית שעברה על ידי ח''כ ינון מגל, ושמה את האצבע על אחת הנקודות הרגישות ביותר של הטרדה מינית מילולית: זה מעליב בגלל ההבנה שהצד השני רואה בנו אדם נחות יותר

24/11/2015
לירון הלברייך קבלו עדכונים מLiron
  • RSS

ינון מגל. צילום מתוך יוטיוב

רחלי רוטנר, עיתונאית ב"וואלה", ואישה שמעולם לא נחשדה בצביעות, התחסדות או גישה שמרנית כלפי חופש הביטוי, החליטה הבוקר לפרסם בעמוד הפייסבוק שלה מקרה של הטרדה מינית שעברה (לכאורה) על ידי חבר הכנסת ינון מגל.

רוטנר פורשת, בלשון קולחת ושנונה וללא טיפת פאתוס או התקרבנות, את סיפור המקרה. היא מספרת איך מגל פנה אליה בזמן מסיבת הפרידה שלו מ"וואלה" שם שימש כעורך ראשי והבוס שלה, והחליט לשתף אותה בתחושותיו כלפיה.

בהתחלה תהה מגל אם רוטנר לא מרגישה את המתח המיני שנבנה בין שניהם, ואחר כך סיפר לה על מה שעובר לו בראש כשהוא חושב עליה, ועל כך שהוא חלק את המחשבות האירוטיות המאד מפורשות שלו עליה גם עם אחרים. כשהוא הבחין במבוכה שלה, מספרת רוטנר, הוא "חייך למראה המבוכה שלי ואמר שזה מה שהוא אוהב בי, שאני באה מרקע של אולפנא ואני נורא תמימה ולא מבחינה בדברים כאלה...".

rotner_magalמתוך הפוסט של רוטנר בפייסבוק

רוטנר מתארת בפוסט האמיץ והרהוט שלה, באופן נוגע ללב ומעורר הזדהות, דוגמה קלאסית לפרקטיקה יומיומית של הטרדות מיניות מילוליות. היא מזכירה לנו שהרוב המכריע של התוקפים המיניים הם לא הסוטה הזר שמגיח בחשכה מאחורינו, אלא אנשים שאנחנו מכירים, לפעמים כאלו שאנחנו מסמפתים או מחבבים. היא מתארת באופן מדוייק את הרגע הנורא, המביך, המשפיל, שבו חילופי מילים חבריים, הופכים להטרדה מינית:

"מה שמעצבן בסיטואציה כזאת זה המעורפלות שלה. פעם הטריד אותי מישהו ברחוב והעפתי לו בוקס לפרצוף, וזה היה קל ומתבקש. אבל קשה נורא לקפוץ ממצב של פמיליאריות למצב של כעס. בנאדם שעד אתמול צחקת על חוסר הטקט החינני שלו, קשה להזדעזע כשזה הופך פתאום לאגרוף בבטן – כי הנימה היא אותה נימה, החיוך הוא אותו חיוך, לכי תעשי תוך שנייה סוויץ' למצב של סכנה. אז חייכתי כמו מפגרת 'אמממ אוקיי חה חה', אבל כל כך נגעלתי. ממנו, מזה שבערב האחרון שלנו כקולגות למקצוע בחר להשאיר אותי בידיעה שאני 'ציצי' ו'תחת'".

כשקראתי את הפסקה הזו התהפכה לי הבטן. אם נכונה הסטטיסטיקה האיומה והבלתי נתפסת, שאומרת שכל כל אישה עוברת בחייה לפחות הטרדה מינית אחת, אזי אני מניחה שיש נשים רבות שיזדהו עם הרגע הנורא הזה, רגע הפרת האמון הזה. רוטנר שמה את האצבע על אחת הנקודות הרגישות ביותר של הטרדה מינית מילולית: זה מעליב. זה מעליב מהמקום העמוק ביותר, של ההבנה שהצד השני רואה בנו אדם נחות יותר, ולכן מרשה לעצמו לדבר עלינו ועל גופנו בצורה כזו.

רוטנר ממשיכה ומספרת על ההתלבטות שלה אם לחלוק את סיפור ההטרדה עם בעלה: "חזרתי הביתה, ובמשך כמה ימים התלבטתי אם לספר על זה לאריאל, לא רציתי לחמם אותו סתם וגם לא ממש הרגשתי טראומתית במיוחד, אלא פשוט נעלבת, ועם זה אני יכולה להתמודד גם לבד. אבל בסוף סיפרתי לאריאל, וחוויתי שוב את העלבון – הפעם דרכו. כי הבנתי שינון לא רק העליב מישהי, אלא גם אולי ניסה (או לא ניסה אבל כן אמר לעצמו 'מי יודע לאן זה יוביל') לפגוע בזוגיות שלי. באהבה שלי".

אבל בעיני, הנקודה החשובה והמהותית ביותר בטקסט של רוטנר בכלל לא מתייחסת לחוויה שלה. כי רוטנר החליטה לא לפעול נגד ינון, כפי שזכותה המלאה לעשות, וכפי שרובן המכריע של הנשים המוטרדות, המותקפות והנאנסות עושות. כפי שאני עשיתי בעבר, וכפי שכמעט כל מי שאני מכירה שהוטרדה מינית עשתה. רוטנר בחרה לשבור את קשר השתיקה אחרי שהבינה שמה שמגל עשה (לכאורה), הוא פרקטיקה של הטרדות מיניות:

"... אז ניתקתי קשר עם ינון ועזבתי את הנושא, כי לא ממש התחשק לי לעשות מזה עניין. ברוך השם הוא כבר לא בעיה שלי עכשיו אלא של בנט אז לא צריך לשבור את הראש. אבל לאחרונה גיליתי על עוד כמה מקרי 'חוסר טקט' שלו כלפי בנות אחרות - ביניהם גם על מקרה שכלל נגיעות פיזיות לא רצויות, והבנתי שזה לא היה מקרה חד פעמי. שככה הוא מתנהל כי הוא חושב שזה סבבה ושהוא סתם שובב חמוד והבנות יסלחו לו תמיד כי בויז וויל בי בויז. ושאולי אני אישית לא הרגשתי כאן כמו קורבן או חטפתי טראומה כי פחות מזיז לי דברים כאלה, אבל יש אחרות שזה באמת פגע בהן, אז אולי כדאי בכל זאת לספר על החווייה המבאסת הקטנה שלי איתו, ותקחו את זה עם עצמכם לאן שאתם רוצים".

קשר השתיקה הזה, הוא שמאפשר למטרידים לחשוב שזה בסדר, שזה מותר. אלימות ובריוניות (וכן, זה מה שזה) ניזונות מכך שהמותקף שותק. המעשה של רוטנר, בהקשר זה, הוא אמיץ וחשוב מאין כמותו, ואני רוצה להודות לה עליו.

ובשולי הדברים – ב-ynet בחרו להביא את סיפור המעשה באופן שבעיניי מהווה הטרדה מינית שניה לכולנו. אני אחסוך מכן ומכם את כל הציטוטים הגרפיים בגוף הכתבה, ורק אפנה אתכם לכותרת בעמוד הראשי:

ynet-yinon-magal-racheli-rottner

וכמו שרוטנר אמרה: זאת החווייה המבאסת הקטנה שלי, ותקחו את זה עם עצמכם לאן שאתם רוצים.

מגל עצמו מיהר להגיב בהתנצלות שיש שיגידו שהיא חסרת טעם. אחת המגיבות להתנצלות הזאת, מנפגעותיו האחרות של מגל, אף הביעה את דעתה על דבריו:

tguva_yinon_magal




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה