אלימות נגד נשים בחברה החרדית

רק שם, בתוך הבית פנימה, בא לביטוי צדו האפל של הגבר החרדי האלים. הודות למקלט לנשים חרדיות מוכות בשם "בת מלך", חייהן של הנשים המותקפות וחיי ילדיהן בטוחים ורגועים

23/11/2015
מירי שניאורסון קבלו עדכונים ממירי
  • RSS

חרדים ב קבר רחל. צילום: דיוויד סילברמן, גטי אימג'ס

הטור הזה, שחלקו פורסם בשבוע שעבר באתר "חרדים 10" עורר סערה גדולה בשבוע שעבר בתוככי הציבור החרדי. מטרתי הייתה להעלות את המודעות לקיומה של אלימות במשפחה בציבור החרדי. המסר המרכזי הוא כי עלינו להתבונן פנימה אל תוך עצמנו בטרם נתקן את העולם.

השבוע הוזמנתי להצטלם לקמפיין שמטרתו להעלות את המודעות לאלימות במשפחה. לאותה אלימות המופנית נגד נשים חרדיות. הקמפיין נוצר על ידי שיתוף פעולה נדיר בין מעצבת טבעות היוקרה 'אמדוריה' ובין מקלט לנשים חרדיות מוכות בשם 'בת מלך'. המעצבת התחייבה להעניק טבעת יוקרתית לכל אישה השוהה במקלט. טבעת אותה לא תקבל מבעלה המכה אלא כמחווה נשית אנושית.

אהבתי את שיתוף הפעולה הייחודי הזה. ואהבתי את צילומי הקמפיין. ניכר היה שאותן נשים שספגו במשך שנים אלימות מאותו גבר עמו התחתנו, עדיין סובלות. אך הודות ליושבת הראש הנמרצת של הבתים המוגנים האלה, חייהן וחיי ילדיהן בטוחים ורגועים. העלאת המודעות לעניין שכולנו מעדיפים לברוח ממנו, נועדה למעשה להציב מראה מול פנינו.

דמיינו לכם פרופיל של גבר חרדי, שכל הרואה אותו סבור שבן תורה אמיתי הוא. ירא שמיים מרבים, מעמיק בלימוד ובוודאי אינו שוכח שלוש תפילות מדי יום. לעיתים תשמש בבואתו בתפקיד רב בישיבה. ומי יודע, שמא יהיה אותו אברך לא יותר מאשר נהג הסעות. אך חזותו החיצונית, של בן תורה היא.

אבל מאחורי אותה חזות מרשימה ומכובדת עשויה לשכון נפש מסוכסכת, אלימה וקשה. איש אינו יכול להעלות בדעתו את הסיבות, הגורמים והמניעים שמאחורי הנפש המפוצלת. איש גם אינו יודע על כך, למעט אשתו החסודה וילדיו הרכים. שם, בתוך הבית פנימה, בא לידי ביטוי צדו האפל. אותו צד שאיש אינו יכול לראות.

מה תגידו לאותה אישה, שאחרי שנים של אלימות פיזית או מילולית בוחרת להימלט על חייה? בוחרת להציל את נפשם הרכה של ילדיה? מה תגידו כאשר זו אורזת מזוודה בחופזה וממהרת למקלט לנשים מוכות המסתתר אי שם בירושלים? כיצד תסתכלו בעיניה של אישה שעושה את צעדיה הראשונים מחוץ לטווח זרועותיו ולשונו האלימה של בעלה?

אלימות פיזית גלויה משקפת אלימות חבויה. כן. גם אצלנו, בחברה המהוגנת והעדינה שלנו. אותה אלימות שפורצת לעיתים בהפגנות ומחאות שונות ומגונה בכל תוקף על ידי כולנו, מחזיקה בשורשים של אלימות חבויה. של חברה שלא מוכנה לקבל את דעתו של מישהו שחושב אחרת ממנה.

פיצול האישיות של הגבר המכה הוא מעגל שאין לו התחלה ואין לו סוף, אבל יש בו כדי לעורר אותנו לשנות את גישתנו. בעיניי, אותה טבעת עגולה שקיבלו הנשים המכבבות בקמפיין, מסמלת את העדר נקודות ההתחלה והסוף.

בואו נעשה לזה סוף. בואו נתרגל לעובדה שהקב"ה ברא אותנו שונים במראה, במשקל, בגובה, ובדעות. כן. מותר לנו לקבל את האחר ואת דעותיו. מותר לנו להכיל את השונה והמיוחד. כולנו בניו של הקב"ה. בני אברהם, יצחק ויעקב. וכולנו בנותיהן של האימהות שרה רבקה רחל ולאה. 

מירי שניאורסון היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

לתגובות: [email protected]

צילום אילוסטרציה: דיוויד סילברמן, גטי אימג'ס




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה