איך הפכנו את השתיקה לאמנות

במהלך ההתקפה האלימה, כל בני הבית יודעים מה תפקידם: יש מי שתפקידו לסגור חלונות, יש מי שנשלח במבט אחד לחדרו ויש מי שתספוג ותחריש. השתיקה היא המנגנון המאפשר לאלימות להתנהל באין מפריע, ואנחנו הפכנו למומחים בה

23/11/2015
רבקה נוימן קבלו עדכונים מרבקה
  • RSS

אלימות נגד נשים וילדים. צילום: שאטרסטוק

"השתיקה שלי, היא הצרחה הכי גדולה שבי. השתיקה שלי, היא הכאב הכי כואב אצלי".

מתוך "שתיקה" מאת אביב גפן

האלימות נגד נשים מתקיימת בבתים שמומחים באמנות השתיקה.

כל בני המשפחה יודעים במהלך ההתקפה האלימה מה תפקידם: יש מי שתפקידו לסגור חלונות, יש מי שנשלח במבט אחד לחדרו ויש מי שתספוג ותחריש.

השתיקה היא המנגנון המאפשר לאלימות להתנהל באין מפריע, היא חיונית, ולכן תסריט "יום הדין" המתאר את הפרת קשר השתיקה מוכר ומופנם. מדובר בילדים שלעולם לא ידברו על הנעשה בבית עם גננת, מורה, שכן או חבר. אלו ילדים שיודעים שלא ניתן להזמין חברים הביתה ולכן ימנעו מקיום קשרים חברתיים המחייבים הדדיות.

אלו ילדים שקטים שלא ימשכו תשומת לב אך מדי פעם יבקשו שחרור ביום לימודים בשל כאב בטן שהרקע לו היא מריבה שהבשילה לנגד עיניהם בבוקר ודאגתם לאמהותיהם ורצונם להיות שם ולהצילה ע"י "משיכת חלק מהאש" אליהם.

המרכיב העיקרי בשתיקה: חוסר האמון ברשויות

הנשים נפגעות האלימות תחרשנה מהרצון להגן על בן זוגן, הן יודעות שמדובר בעבירה פלילית שעליה ייגזר מאסר והעונש לא יגמר בכך: הבושה, הפחד מהיום שבו יסתיים המאסר, המחיר הכלכלי שהמשפחה תשלם על מאסרו של האב. אך המרכיב העיקרי בשתיקתה הוא חוסר האמון במשטרה, בתי המשפט, הרווחה, המשפחה המורחבת, מעגלי החברים לעבודה ובכלל.

חוסר אמון זה נובע מהתגובה למצבים בהם חלק מהאלימות הכבושה "השפריצה" מחוץ לכתלי הבית: בשיחת טלפון קשה בה נכחו קולגות בעבודה, מאותה לחיצת יד מוגזמת בעת ויכוח בבית קפה שהביאה למבטים שנסבו למקומות אחרים, השוטר חסר הסבלנות בחקירה, השופטת הנוזפת בעת עדות בביהמ"ש שהמידע שהובא לפניה לא רלוונטי, הבוס שרואה אותה עם חולצה ארוכה ביום קיץ לוהט ואיפור כבד ומחריש.

נשים נפגעות אלימות לסוגיה נחשפות למנגנוני שתיקה והשתקה סביבן, וכל עוד השתיקה תשרור הן לא תרהבנה עוז לדבר.

התפקיד שלנו: לעשות רעש

המצב ההופכי לשקט הוא רעש. הרעש הוא לרוב צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה - איך אנחנו כחברה יכולים בו זמנית הן להפריע להתנהלותו של אירוע אלים והן לסמן באופן אמין ואמיתי לאותן נשים וילדיהן שכאן נחצה גבול ומכאן והלאה אנחנו כחברה לא נאפשר זאת?

דמיינו הודעה מטעם שר הביטחון - "אזרחי ישראל, הטרור האלים לו אתם עדים ועדות לא ינוצח באמצעים צבאיים – אנו זקוקים לערנותכם ודריכותכם בסיכול האירוע". דמיינו הודעה מטעם השר לביטחון פנים: "אזרחי ישראל, הטרור האלים לא ינוצח רק באמצעות שוטרים, אנו זקוקים לכם לצורך נטרול המפגע בזמן האירוע האלים ולצורך העניין אני אגביר את כוחות הסיור וכל טלפון בדבר אלימות כלפי נשים יקבל עדיפות עליונה. בנוסף, אני מגמיש את התקנות בדבר מתן גז פלפל, לחצני מצוקה ואזיקונים אלקטרוניים למורחקי-בית".

נשמע מוכר? בשבועות האחרונים כולנו דרוכים יותר, נלחמים במפגעים בידיים חשופות בכל מקום. קריאה של הממונים על ביטחוננו בממשלת ישראל להשתלב בסיכול טרור הסכינים הביאה לתוצאות מיידיות ולהצלת נפשות. קריאה זו לא נשמעה מעולם בהקשר של סיכול האלימות כלפיי נשים – בנושא הזה, מצד הממשל משתררת שתיקה.

הסופרת מרגריט יורסנאר אמרה פעם: "השתיקה עשויה ממילים שאין אנו אומרים".

ואלו תוצאות השתיקה: הנתונים שצריכים להדאיג אותנו

מעבר ליכולת של כל אחת ואחד מאיתנו למנוע אלימות - השתיקה נוגעת גם לעובדה שאחוז הגברים מכלל המטופלים במרכזים למניעת אלימות בארץ הנו אפסי.

השתיקה נוגעת לנתון אודות האחוז הנמוך של ילדים בטיפול - ילדים שאנו יודעים בוודאות שהם גדלים בבית רווי אלימות (אחד מהוריהם מטופל במרכז למניעת אלימות).

מתוך קרוב ל- 20,000 מטופלות/ים במרכזים למניעת אלימות במהלך שנה, מעל 70% הן נשים מוכות.

מסקנה עגומה מספר 1: גורמי הטיפול מטפלים בעיקר בתוצאות האלימות ולא במי שמחולל אותה, ובאופן מצומצם ביותר במי שיהיו גברים אלימים ונשים מוכות בעשור הבא.

מסקנה עגומה מספר 2: אם מדינת ישראל לא תשכיל לפתח "סיכול טיפולי ממוקד" בגברים האלימים שהם מחוללי האלימות, ככל הנראה נמשיך למנות קרבנות ונגדל דורות של זוגות וילדיהם הכלואים במעגל האלימות. 

הגיע העת להפר את השקט, הגיע העת ליצור הפרעה לתהליך הבלתי מופרע של האלימות במשפחה.

מרתין לותר קינג אמר: "בסוף, נזכור לא את המילים של אויבינו, אלא את השקט של חברינו."

כנס "בגנות השתיקה" לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות כנגד נשים. 25/11/15 במטה ויצו:שד' דוד המלך 38 ת"א. לרישום: [email protected]

מיליון ישראלים במעגל האלימות. להמשך קריאה >>

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה