ראש העיר הטוב

ראש העיר של פסיק לא מועל בכספים, לא משקר ולא מסדר ג'ובים למקורבים, אבל יש לו חולשה אחת: הוא מאוהב במזכירה שלו, העיוורת לחיזוריו. ספר חדש ונפלא ליום האהבה

14/02/2011
ציפי גוריון מורדי קבלו עדכונים מציפי
  • RSS
» כריכת הספר. צילום: יח"צ

ראש העיר הטוב- כריכת הספר. צילום: יח"צטיבו קרוביץ' הוא ראש העיר של פסיק. הניחו אטלסיכם, גלובוסיכם וגוגל ארת'יכם, אין מקום כזה באמת. אנדרו ניקול המציא עיירה שקטה, נעימה, שכנה לעיר דגש, עימה מדי פעם ממציא ראש העיר עימותים סתם, כדי שיהיה מעניין. במרכזה של פסיק זורם הנהר נקודתיים, וכאן פחות או יותר מסתכם עניין סימני הפיסוק כשמות, המראים שאל לנו להתאמץ להבין איפה פסיק נמצאת. היא יכולה להיות בכל מקום, והסיפור הזה יכול להיות סיפורם של הרבה אנשים.

זה לא אומר שהגיבורים שלנו יכולים להיות כל אחד, כי טיבו קרוביץ' הוא ראש עיר מיוחד במינו. כולם אוהבים אותו, ולראיה מכנים אותו "ראש העיר הטוב". הוא לא עצלן, הוא לא מועל בכספים, הוא דואג לכולם, מדבר עם כל מי שרוצה להתלונן על דבר מה ומיד מטפל במה שנחוץ לטפל בו, בקיצור, ראש עיר טוב. אבל הדבר החשוב ביותר בחייו של ראש העיר היא מזכירתו, אגאתה סטופאק, האישה המושלמת. הוא מאוהב בה כליל, ומכלה בקרים שלמים בהצצה מתחת לדלת המפרידה בין משרדו למשרדה כדי לתפוס מבט ביצור השמימי שהיא, רגע המומחש היטב על-גבי עטיפת הספר. אגאתה, מצידה, נשואה לאיש אחר. איש שלא נגע בה, לא חייך אליה ולא טעם באמת מהאוכל המשובח שלה מאז שהתינוקת שלהם מתה. היא אומללה, ואינה מודעת כלל לאהבתו של ראש העיר אליה. היא אינה מודעת גם לגופה המושלם המתואר לעילא בשפע זוויות ("גברת אגאתה סטופאק, גבוהה ושמנמנה וורודה ושמנתית, יושבת על שפת המזרקה ומניחה לקרני השמש לנשק אותה"; או, לפני כניסתה לאמבטיה, "המים גאו לאחור באדוות, להוטים לגעת בה"), ואינה מודעת לכך שלכל מקום אליו תלך כולם יביטו בה. היא מנסה נואשות להחזיר עטרה ליושנה בחיי הנישואים שלה, אך לשווא. כן, התיאורים שלה כאישה המושלמת מעלים ניחוח קל של שוביניזם, יש לנו פה מזכירה הלובשת רק שמלות ועקבים, שופעת ומבשלת נהדר, אבל אין להכחיש: זה די אובד בתוך האהבה העיוורת של טיבו אליה, וככל הנראה גם של הסופר אליה.

ראש העיר מאוהב

מתישהו, אל חשש, טיבו יאזור מעט אומץ והם ילכו לאכול ארוחת צהריים ב"מלאך הזהוב", קפה איטלקי שנשמע מושלם, שם מאמה צ'זארה הזקנה תגיש להם את מה שהכי טוב במטבח. אבל זו רק ההתחלה של מערכת היחסים הסבוכה הזו, שגם אם היא מתרחשת במקום עלום בשם פסיק וגם אם אנחנו לא ראש עיר ומזכירתו, כולנו היינו בה. למה טיבו לא נישק את אגאתה בדיוק בנקודה הנכונה? למה כשהם רק מתחילים ליהנות מבוקר שבת נפלא הוא מוליך אותה אל תחנת החשמלית שלה והולך? למה הוא לא אומר לה את שלוש המילים שצריכות להיאמר?

זה נשמע בנאלי, זה נשמע כמו הרבה סיפורי אהבה, אבל האמינו לי, זה לא. מכמה סיבות. ראשית, הספר הזה כתוב נפלא. למעשה, הוא כתוב כל כך נפלא ויוצא דופן שכשקראתי שהסופר עסק בשנים האחרונות בסיקור הפרלמנט הסקוטי עבור ה"סן", רציתי להרים טלפון ולעשות מנוי על ה"סן". ולהיות סקוטית, אבל את זה אני תמיד רוצה. שנית, כי המספרת יודעת-הכל שלנו היא הקדושה של פסיק, ולפורניה, בתולה מזוקנת שביקשה מהאל לכער אותה כך שלעולם לא תופר צניעותה. היא מפוסלת וניצבת בכל מקום בעיר כך שתוכל לדעת בדיוק מה מתרחש, וחבל שאין עוד ממנה. שלישית, מאחר ואין דמויות בספר הזה שהן בנאליות, או פשוטות, או לא מעניינות. כל דמות משנית זוכה לחמלה, וכל הופעת אורח מקבלת צבע משלה, גם אכילס החתול, גם המלצר החדש ב"מלאך הזהוב", ובטח ובטח שעורך הדין גיום, שמאשים את טיבו בכך שהוא אינו מבדיל בין "טוב" ל"הוגן", ובסופו של דבר הוא ככל הנראה הדמות שצריכה לקבל ספין-אוף. ואם לא הבהרתי, לכו-נא לקרוא, בבקשה.

נ.ב.- לשלוח עותק לחולדאי במהרה.

ראש העיר הטוב
מאת: אנדרו ניקול
הוצאה לאור: זמורה ביתן
מאנגלית: קטיה בנוביץ'
>> לפרטים נוספים על הספר

>> מתוך הבלוג של 'סלונה מבקרת ספרים'




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה