5 המועמדות לפרס נשים בחזית - פוליטיקה

הכירו את המועמדות לפרס "נשים בחזית" בקטגוריית פוליטיקה. הזוכה תקבל את הפרס בכנס "נשים בחזית 2015" שייערך ב - 2.12.15

20/11/2015
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS

השנה החלטנו להתחיל במסורת חדשה ולקיים את טקס "פרסי נשים בחזית", שייערך מעתה מדי שנה.

הטקס ישקף את ההערכה שלנו כאתר נשים בפרט וכחלק מהחברה בכלל, לנשים מעוררות השראה בעלות רקורד של עשייה משמעותית, שמצליחות, לעיתים כנגד כל הסיכויים, לפלס את דרכן לצמרת, להגיע להישגים חשובים ולעשות שינוי משמעותי.

במסגרת הטקס נעניק פרסים ל-8 נשים כאלה, ב-8 תחומים שונים.

לאחר חודשיים של עבודת תחקיר אינטנסיבית, גיבשנו רשימה סופית של 5 נשים מצליחות ומעוררות השראה המועמדות לזכייה בפרס בתחום הפוליטיקה:

1. גילה גמליאל

גילה גמליאל. צילום: יח''צ

 השרה הראשונה במשרד חדש - המשרד לשוויון חברתי, חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד וסגנית יו"ר הכנסת.

גמליאל היתה יושבת ראש התאחדות הסטודנטים בישראל והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר במרכז הליכוד לנשים חדשות ברשימה, ושובצה במקום ה-11. מאז היא מכהנת בכנסת חמש קדנציות.

גמליאל יזמה 58 הצעות חוק פרטיות, 5 מהן התקבלו בקריאה שלישית. עם כניסתה לתפקיד "השרה לשוויון חברתי", הצהירה כי יש לבחון כל תקציב ממשלתי גם בעיניים מגדריות ותפקידו של כל שר לעשות כך בתחום משרדו.

גמליאל תומכת בקידום נשים בצה"ל ובתפקידי בטחון מההיבט של שוויון הזדמנויות ושוויון זכויות. פעלה לקידום חוק חזקת הגיל הרך, שלא עבר בסופו של דבר.

 

2. ח"כ סתיו שפיר

ח"כ סתיו שפיר. צילום: חגי הירשפלד

 ח"כ בכנסת ה-20 מטעם המחנה הציוני. לפני שהתמודדה לכנסת היתה שפיר אחת ממנהיגות "מחאת האוהלים", המחאה החברתית הגדולה בישראל. לפני כן עבדה כעיתונאית. שפיר בעלת תואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה מאוניברסיטת סיטי שבלונדון. במהלך לימודיה היתה מתמחה בפרלמנט הבריטי.

רק בת 30, שפיר היא הח"כ הצעירה ביותר שנכנסה אי פעם לכנסת בישראל. מכהנת בקדנציה שנייה לאחר שנבחרה במקום השני בפריימריז במחנה הציוני. עם תחילת מושב הכנסת ה-20 הוקמה לבקשתה ועדה חדשה שהיא עומדת בראשה - ועדת השקיפות, שמשמשת המשך ישיר למאבקה מהכנסת הקודמת לשקיפות התקציב.

שפיר עומדת גם בראש שדולת השוכרים, שדולת הדיור, וכן השדולה לצדק חברתי. בכנסת ה-19 הובילה שפיר שורה של מאבקים ובראשם המאבק לשקיפות התקציב. חשיפת התקציב הסודי אכן שינתה את שיטת העבודה של משרד האוצר לשינויים בתקציב. כמו כן, הובילה את המאבק למען שכירות הוגנת שנחל הצלחה עם אישור הצעת החוק בקיץ האחרון.
בזכות מאבקים אלו נבחרה שפיר לאחת מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית של "דה מרקר" ו"כלכליסט".

 

3. אורלי לוי-אבקסיס

אורלי לוי אבקסיס. צילום: דוברות הכנסת

 בת 42, חברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, לשעבר יו"ר ועדה לזכויות הילד של הכנסת, נבחרה לראשונה כח"כ בכנסת ה-18. גדלה והתחנכה בבית שאן, אחות בין עשרה אחים. אביה ואחיה כהנו בעבר כח"כ מטעם הליכוד.

יזמה הצעות חוק רבות שאושרו כדוגמת: חוק למניעת העסקה של עבריינימין במוסדות מסוימים, הפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית למוקד חירום טלפוני חינמי, בדומה לקווי חירום כמשטרה ומכבי אש.

לוי-אבקסיס יזמה גם את חוק האוטיסטים שנועד להיטיב ולהקל על ילדים עם מוגבלויות, את הקמת השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת, ואף את חוק זכויות התלמיד האוסר אפלייה במוסדות החינוך.

על פועלה בכנסת ה-18 זכתה לוי-אבקסיס באות הפרלמנטר המצטיין של הכנסת, ולאחרונה זכתה בפרס אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת.

4. ח"כ עאידה תומא סלימאן

עאידה תומא סולימאן. צילום: דוברות הרשימה המשותפת

בת 50, חברת כנסת מטעם ברשימה המשותפת ונציגת חד"ש. מכהנת כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי - לראשונה עומדת ח"כ ממפלגה ערבית בראש ועדה סטטוטורית בכנסת.

חברה בנציבות הנשים הבינלאומית לשלום צודק ישראל-פלסטין; חברת הנהלה בעמותת סיכוי, נלחמת באלימות נגד נשים.
היתה העורכת הראשית של היומון הערבי "אל-איתיחאד" ומייסדת ארגון "נשים נגד אלימות".
תודעתה של סלימאן עוצבה בדירה קטנה בנצרת, שם גדלה עם שש אחיותיה, אמה ואביה, שהיה פועל בניין. "בית פתוח, מלא אהבה, עם אב ליברלי ואם מלאת קבלה", אומרת סלימאן. "גדלתי במחשבה שאבא דומיננטי, ורק בגיל 30 בערך התחלתי להבין את התפקיד השקט של אמא שלי, גישה שאופיינית לנשים ערביות באותה תקופה".

ארגון "נשים נגד אלימות" שהקימה, הקים את המקלט הראשון לנשים מוכות במגזר. סלימאן ניהלה בשם הארגון מאבקים רבים, גם לטובת נשות האוכלוסיה הערבית.

 

5. אסתי שושן ורחלי איבנבוים

רחלי איבנבוים. צילום: נחמי וולף

 ממייסדות תנועת "לא נבחרות לא בוחרות" ושותפות בהקמת ארגון "מעורבות" - קואליציית נשים חרדיות לקידום זכויות נשים חרדיות.

אחרי שנים של שתיקה מהדהדת, הובילו השתיים התעוררת נשית פמינסטית במגזר החרדי. ערב הבחירות הקודמות (2012), פתחה שושן דף מאבק בפייסבוק בשם "לא נבחרות לא בוחרות" ובה השמיעה קול מחאה ראשון נגד המצב האבסורדי, בו אין לה ולחברותיה ייצוג ראוי במפלגות החרדיות. המפץ הגדול אירע בבחירות האחרונות; נשים נוספות הצטרפו ונחשפו בתקשורת והביעו את קול המחאה הגדול שסחף את הציבור כולו.

אסתי שושן. צילום מהאלבום המשפחתי

הקבוצה יזמה פעולות שונות במגזר החרדי, החל מחלוקת עלונים ובהם שאלות ותשובות הלכתיות בנושא בחירת נשים, תליית פשקווילים, מפגש עם פוליטיקאים חרדים, ראיונות רבים ועבודה תקשורתית נרחבת שהעלתה את הנושא לסדר היום החרדי והכללי באופן חסר תקדים.

על אף שלא הצליחו בקלפי, פעילותן הובילה נשים חרדיות להעז ולהתנגד למחסום המגדרי שנכפה עליהן בשם הדת, וגם להתמודדות בבחירות במועצות המקומיות. בהמשך נוסדה מועצת הנשים בש"ס.

כיום מקיימת התנועה כנסים לנשים חרדיות, מהווה קול פמינסטי מרענן ופועלת ליצירת שיח בנושא והעלאת מודעות.

בנוסף, אסתי מנהלת קבוצה וירטואלית חרדית מחתרתית סגורה בשם "פמיניסטיות מתחת לפיאה", שם עולות ונדונות סוגיות טאבו חשובות. רחלי מייסדת ומנהלת 'מובילות' - תוכנית מנהיגות תעסוקתית לנשים חרדיות, התכנית מלווה עשרות נשים אקדמאיות מצטיינות

.

תחקיר: יעל סילמן

* המועמדות נבחרו בשיתוף מרכז מדיה נשים

ועדת ההיגוי שתבחר את הזוכות בפרס "נשים בחזית"




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה