"מוות לערכים"? - על הסתה ברשת

מה נחשב להסתה, איזה עונש צפוי לקבל מי שמסית ומה אפשר לעשות כשנתקלים בגילויי הסתה באינטרנט? עו''ד סער פלינר עם התשובות

21/10/2015
עו''ד סער פלינר קבלו עדכונים מעו''ד סער
  • RSS

hassata_facebook_plinner

כולנו עדים לכך שהשיח ברשת הולך ומקצין מיום ליום. העיתונים מדווחים על עלייה חדה בשימוש בביטויים מסיתים וכל מי שפותח את הפייסבוק לא יכול שלא לראות את עוצמת הרגשות והאלימות המובעים בקבוצות שונות ובתגובות לדעותיהם של הכותבים. אמנם לא מדובר בתופעה חדשה, אולם הימים האחרונים והשתוללות הפיגועים מעלים את רף החרדה מצד אחד ואת עוצמת הביטויים המסיתים ברשת מצד שני.

נכון, חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואזרחי המדינה זכאים ורשאים לבטא דעותיהם בכל נושא, אבל האם חופש זה הינו ללא גבולות או שהשיח ברשת איבד קשר עם ערכי יסוד של סובלנות, הקשבה וכבוד לזולת ולדעתו? ואם קיימים גבולות לחופש הביטוי – היכן יש להניחם?

שאלות כבדות משקל אלה נדונו לא אחת בבתי המשפט, שמנסים לתחום את גבולות השיח ה"חוקי". אדם שיימצא אשם בעבירות של הסתה, אלימות או לשון הרע צפוי לעונשי מאסר ותשלום פיצוי כספי בסכומים גבוהים מאוד.

בעיתון "הארץ" דווח על עלייה חדה במספר הביטויים המסיתים נגד ערבים ובמספר הלייקים שקיבלו עמודי פייסבוק שבהם מובעות עמדות ימניות קיצוניות. דעות של גולשים הנחשבות שמאלניות (אורנה בנאי, רונה קינן ועוד) זוכות אף הן לקיטונות של לעג וקללות.

כפי שדווח – בשעות שאחרי פיגועים קיימת עליה חדה בהיקף הביטויים המסיתים. רוב השיח האלים נעשה בפייסבוק, אולם כמות נכבדת קיימת גם בטוקבקים, בכתבות ובפורומים. מתברר כי בניגוד לעבר, התגובות מועלות לא באופן אנונימי אלא באופן גלוי וברור תחת שמו האמיתי של הגולש.

אחד הפוסטים, שזכה למעל 20 אלף לייקים, היה של החיילת עדן לוי שפרסמה תמונה של כף היד שלה ועליה כתבה "לשנוא ערבים זו לא גזענות, זה ערכים". תמונה זו הוסרה יחסית במהירות על ידי פייסבוק. מצד שני, כשנתנאל אזולאי פרסם בתגובה תמונה דומה ועל כף ידו כתב "אהבת חינם וסובלנות, אלה ערכים!" הוא קיבל מאות תגובות נאצה עד שעמוד הפייסבוק שלו נחסם עקב תלונות גולשים (ומאז כבר חזר).

בnrg פורסם כי בפעילות סמויה של המשטרה נעצרה דארין טארטור לאחר שהביעה רצון להיות שהידית ואף קראה לחבריה, בדף הפייסבוק שלה, להתקוממות ומרד. מנגד הקים משרד החוץ יחידה שתפיץ מידע נגדי ותפנה לפייסבוק וגוגל כדי שיסירו סרטונים ופוסטים מסיתים מהרשת.

בחודש מרץ השנה נעצר חייל שכתב בדף הפייסבוק שלו איום מפורש ברצח אם בראשות הממשלה יעמוד איש שמאל ואף העלה סטטוסים הכוללים הסתה לאלימות.

ידיעות נוספות התפרסמו על מעצר של צעירים שהביעו תמיכה או הביעו כוונה בפייסבוק להתאבד בפיגועים, על פיטורי עובדים שהביעו תמיכה במחבלים וגם דיווחים על אתרי שטנה המפרסמים תמונות של נבחרי ציבור במדים נאציים או עם כאפייה.

אבל לא רק בנושאים של בטחון ופוליטיקה קיימת הסתה. התאבדותו של בכיר רשות האוכלוסין אריאל רוניס בתחילת השנה והתאבדותו של הנער דוד-אל מזרחי ששם קץ לחייו בשנת 2011 לאחר שסבל מסכת התעללויות והסתה מצד חבריו לכיתה מהווים גם הם חלק ממכלול השיח המקצין והאלים ברשת.

מהי בעצם הסתה? 

הסתה היא הבעת דעה בניסיון לשכנע ציבור שלם. לעתים יש בה קריאה ישירה לביצוע מעשה כלשהו ("מוות לערבים" או "מוות לשמאלנים") ולעתים הקריאה לפעולה הינה מרומזת ומשתמעת (הקריאה לנשיאת כלי נשק, שימוש בתמונות במקום מלל).

עקב מדיניות ההסרה של פייסבוק, הנוהגת להסיר פוסטים הקוראים להסתה, ניתן לראות כי הגולשים מאמצים שיטות של "הסתה פאסיבית" דהיינו שיתוף תמונה או סטטוס או קישור לדברים שנכתבו על ידי אחרים. לפעמים ההסתה היא על ידי הצבת תמונות פורנוגרפיות או פוגעניות ושימוש בביטויים קשים.

בישראל הסתה (למשל במקרים של עדן לוי או הצעירים שתמכו בפיגועים) היא עבירה פלילית לפי חוק העונשין שדינה עד חמש שנות מאסר. קיימת הסתה להשתמטות משירות צבאי, הסתה לגזענות והסתה לאלימות או טרור.

יחד עם זאת, לשם הוכחת העבירה יש להראות כי המסית התכוון מפורשות לתוצאה הפלילית אליה הסית. בשנים האחרונות דווח על הרשעות בעבירה זו ועל עונשים שבין 10 חודשים לשלוש שנים שנגזרו על המסיתים.

עבירת ההסתה נתונה, מעצם טיבה וטבעה, במחלוקת ציבורית על עצם קיומה והיקפה. זאת כיוון שהעמדה לדין בגין עבירה שכזו יכולה להוות פגיעה קשה בחופש הביטוי המהווה אחת מזכויות היסוד בישראל. ונשאלת השאלה האם זה ראוי שחופש הביטוי יגן על קריאה למעשי אלימות.

ראוי להזכיר בעניין חופש הביטוי כי חוק איסור לשון הרע מהווה אף הוא כלי חשוב להתמודדות עם הכפשה כנגד אדם פרטי (ולא כנגד ציבור רחב) ששמו, מקצועו או עיסוקו נפגעים עקב בריונות המופנית כלפיו ברשת. הפיצוי המירבי על פי חוק לשון הרע עשוי להגיע ל-100 אלף שקל ללא הוכחת נזק, אולם מוכרים גם פסקי דין במאות אלפי שקלים. למשל במקרה של פגיעה והסתה כנגד נבחרי ציבור.

בנוסף, כשמדובר באיומים המופנים כלפי אדם מסויים, למשל במקרה האיומים על אורלי וגיא, מדובר בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר.

עוד נציין כי האתרים החברתיים דוגמת פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואחרים מפעילים מנגנוני תלונה והסרה כחלק מפעילותם השוטפת. ניתן לעשות שימוש במנגנונים אלה במקרה של פגיעה עקב בריונות, הסתה או הוצאת לשון הרע.

* האמור אינו תחליף ליעוץ משפטי.

* עו"ד סער פלינר הוא מתמחה בדיני האינטרנט.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך