אורלי וילנאי: ''הם לא ינצחו בלהפחיד אותי''

גם אחרי שיחת טלפון עם איום מפורש על בנה ואינספור קללות ואיחולי מוות, מסרבת אורלי וילנאי לנטוש את דרכה ומפצירה בכולנו להפסיק את השיח האלים, ועכשיו. לפני שיהיה מאוחר

12/10/2015
אורלי וילנאי קבלו עדכונים מאורלי
  • RSS

הסתה נגד אורלי וילנאי. צילום מסך: פייסבוק

באיזשהו אופן אבסורדי, דווקא הודעות ה"ניחומים" שזורמות מאז אתמול הן שמייאשות אותי. כמות המנחמים, המגוון שלהם והמקומות השונים שהם מגיעים מהם מעידים היטב על היקף התהודה של התופעה.

נדמה שאין אדם שאנחנו מכירים שאינו יודע עד כמה "שונאים אותנו ברשת", או "אילו ימים קשים אנחנו עוברים" וכמה צריך ש"נהיה חזקים". זה פחות או יותר המסר של מי שעוד רוצה בשלומנו.

אז האמת היא שאנחנו לא עוברים ימים קשים במיוחד במישור האישי. יש דברים גרועים בהרבה מלמצוא את עצמך מולבש בבגדים ערביים מסורתיים תחת שלל כותרות מבחילות ותגובות רוויות שנאה, כמו שקרה אחרי פרסום התמונה בפוסט פרי ''חסידי אומות העולם'' שנקראים בפייסבוק ''מדינת ישראל בנפשנו''.

כן. יש דברים גרועים פי כמה מאשר למצוא את עצמך על המוקד הווירטואלי, נרגמת באבנים מילוליות בצורת כל הטיה אפשרית של זנות, או סרטן באיברים שלא קיימים אפילו.

הסתה נגד אורלי וילנאי. צילום מסך: פייסבוק

לא חסרים דברים גרועים מלהיות השעיר לעזאזל התקופתי של מי שהאלימות מבעבעת ופורצת מהם החוצה בכל פעם שניתן האות: אנשים נשחטים ברחובות, הפחד שולט, אלפים ממשיכים לפנות אלינו לפתרון בעיות כלכליות או רפואיות אל מול הממסד.

אז הימים האישיים שלנו אינם קשים אבל אני מודה שהם קצת מייאשים. אתמול בלילה, תוך שאני משכיבה לישון את הילד הקסום שצירפנו למשפחתנו ומנסה לבנות בעבורו עולם מגונן למרות כל הייסורים שהוא ספג בחייו הקצרים, הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל ממספר חסום. בסוף עניתי, חרדה לאהוביי: ''אורלי תקשיבי'' אמר הקול. ''אני רוצה לדבר איתך על הילד שלך'', ונקב בשמו, ''או על ההורים שלך'', ונקב בשמותיהם, אח"כ סיפר מהי כתובת המגורים שלי כמו גם מספר תעודת הזהות שלי.

שאלתי אותו לרצונו והוא ענה שהוא מזהיר אותי ושאם לא אגיד מיד ''מוות לערבים'' כדאי לי להיזהר מאוד מאוד. בשלב הזה ניתקתי. הם לא ינצחו בלהפחיד אותי, אמרתי לעצמי, זה רק הייאוש הזה שכרסם בי נגיסה נוספת.

הסתה נגד אורלי וילנאי. צילום מסך: פייסבוק

הוא מכרסם כי מדינת ישראל בנפשי ולא במרכאות, כי אני מאמינה בעם הזה על סגולותיו ההומאניות, על עמוד שדרה מוסרי שיש רק לעם שעבר את מה שהוא עבר. אני מאמינה באדם למרות  כל מה שאני נתקלת בו לאורך 15 שנות עבודה בתחום הרווחה ולמרות הרוע.

ניסיתי לחשוב מה קרה הפעם שהצית את השנאה נגד גיא ונגדי באופן כל כך בוטה. בתוכנית הבוקר שלנו אתמול ארחנו את ח"כ ינון מגל מהבית היהודי. עמדתו מוכרת. בתקופות כאלה גם בורקות עיניו וזחיחותו מתעצמת. הוא הסביר שאין כזה דבר עם פלסטיני, שצריך לעשות להם עוד נכבה והכי חשוב לגדוע להם את התקווה. כשגיא שאל אותו מה הפתרון הוא ענה שאין כזה כי רבין אשם בהכל. אני מתמצתת. עוד קודם דיברנו על המחבלת בעפולה, מגל התפלץ מהעובדה שהשוטרים והחיילים הנבוכים עמדו דקה ארוכה סביבה עד שירו בה ואמר שצריך היה לדפוק לה כדור בראש.

הסתה נגד אורלי וילנאי. צילום מסך: פייסבוק

אני תהיתי אם לא אפקטיבי יותר להשאיר מחבלת כזאת בחיים כדי לנסות לבנות את פרופיל המחבל העכשווי, לנסות להבין למה אזרחית ישראלית, סטודנטית לביולוגיה בעלת תואר שני ואם לילד קמה להרוג.

כשעבדתי במכון לחקר הטרור באונ' תל אביב במהלך התואר השני שלי בלימודי ביטחון, ערכנו מחקר על פרופיל המחבלים המתאבדים כשהמטרה היא למנוע מהמחבל הבא לצאת לדרך, התחקות אחרי המוטיבציה שלו. אינספור מחקרים נערכו על פרופילים של רוצחים ופושעים ומחבלים במטרה להציל חיים. לרגע לא צידדתי במחבלת, אבל מגל וקהל המקהלה שלו כבר חגגו על גופתי הווירטואלית. הוציאו לי שם של מי שתומכת במחבלים ואפילו מבקרת אותם בבתי חולים.

הסתה נגד אורלי וילנאי. צילום מסך: פייסבוק

אני לא מתכוונת להצטדק או לנסות להסביר שוב למי שממש לא רוצה לשמוע, רק דבר אחד ברור כשמש לגיא ולי. אנחנו נמשיך לחפש כל משעול אפשרי לשלום, נמשיך לייחל ולקוות ולרדוף כל תקווה לדיאלוג ביננו לבין שכנינו, וביננו לבין עצמנו.

אנחנו הישראלים כועסים על החרם האירופי, מלינים על הסתה ועל אלימות הצד השני ועושים בדיוק את הדברים האלה אחד לשני כאן בתוך הבית. זה לא יהודי, זה לא אנושי וזה בעיקר לא מפחיד אותנו.

>> לצפיה בראיון המלא עם ינון מגל ששודר בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא אתמול, 11.10.15

***

אורלי וילנאי היא עיתונאית בערוץ 10 ועיתון ''הארץ''




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה