כחול וורוד: הקיטלוג המיידי של התינוקות שלנו

״אתה הבוס, תינוק יקר שלי! ואת בתי, את מושלמת, כיוון שירשת את יופייך ממני ואת כספך מאבא". למרות הניסיונות הנישתיים לצאת מהחלוקה המגדרית, השנה היא 2015 ורובנו עדיין שבויים בתדמיות מקובעות

12/10/2015
רוני זכאי קבלו עדכונים מרוני
  • RSS

מוצצים מגדריים. צילום: ליעד חלץ-סופרין

לא צריך ללכת רחוק, רק מעבר לפינה, כדי לגלות לאן מכוונים בשקט בשקט, מגיל אפס, את הפעוטות. עוד לא למדת לזחול, בני, אבל תלמד על ייעודך הרצוי. את עוד לא ישנה בלילה, בתי, אבל כדאי שתתחילי, שמא זה יהרוס לך את עור הפנים החיוני להשתלבותך בחברה. אז ״אתה הבוס״, תינוק יקר שלי, ואת, בתי, "מושלמת״, כיוון שירשת את יופייך ממני ואת כספך מאבא, בשנת 2015, שנים רבות אחרי שסבתא שרפה חזייה והזיעה במעלה הסולם החברתי הרעוע.

ולמה זה כה מקומם? כי זה ישיר, שקוף כל כך, שקוף כמו הפלסטיק שמגן על המוצצים, מגן על ילדינו מפני ייחודם, יכולתם ורצונם. מגן על סדר חברתי ומגדרי מעלה עובש וריקבון. מצמצם לכדי שביל כה צר, כה עלוב, של שאיפות ואפשרויות. הקיטלוג המיידי של התינוקות שלנו. אתה תהיה חכם, ואת תהיי יפה. אתה תהיה בוס ואת תהיי מושלמת. אתה כחול ואת וורוד. אתה מטוס ואת שמלה.

בוקר טוב לך, את מושלמת

ואפשר לומר: אלו רק מוצצים! מה עם קצת הומור...? אך למי בעצם מיועד הכיתוב הזה, את מי הוא משעשע? את האב, שמתנפח בגבריותו, או מתבייש ומתבאס על זה שאולי, הוא לא בוס, לא גאון, אולי הוא גנן בגן ילדים? אולי רוקח בקופת-חולים? כלוא בתוך תדמית גברית רצויה שהחברה הכפיפה עליו מינקות.  והאם - מה איתה? האם היא שמחה וגאה בהצהרתה על החלק שתרמה היא להיותה של בתה "מושלמת"? או שאולי היא סתם חוטפת את חבילת המוצצים הנגישה, בין צרחה לחיתול, למשמרת לכביסה, וכל העניין די נכפה עליה, כי זה מה שיש, והיא הרי, לא תשנה את העולם, כי מה היא בסך הכל? רק אמא (עי)יפה ומ(ו)שלמת?

מעניין לראות כיתובים על מוצצים במדינות אחרות. אפשר ללמוד מכך הרבה, על החברה ועל שאיפותיה. אנחנו מלבישים את ילדינו בהצהרות האלו, הסלוגנים השטוחים, המקובעים האלו ובעצם, מגחיכים ומקטינים אותם. נותנים להם למצוץ את לשד המידע הדלוח הזה על מקומם בעולם. ואני לא מאמינה שבתפקיד "סופרי המוצצים", או ה"קופיריטריים של הינקותאים" יושב מישהו עם כוונת זדון. אלא סתם, מישהו שנסחף עם הזרם הרדוד וחושב שזה ישעשע. לא אמרו לו שזה לא חוכמה לצחוק על קטנים?

מי גאון של אמא

והפלסטיק השקוף, הסטרילי, המשקיט והמבודד הזה, שמסרב להתכלות מחיינו מתריע: זהירות ילדים, הישמרו מהשוליים! הירוקים, הכתומים, הזוהרים,  אלו שלא שייכים, שלא, חלילה, תהיו אחרים, שונים, מיוחדים! חלילה לא מושלמות, חלילה, תהיו גאונים, ולא פחות! מגיל אפס תתלבשו במדי מגדרכם, תחלמו את אותם חלומות, צמצמו את הקשת המפוארת לצבע אחד, מיועד וצפוי, כי זה הכי נוח, וזה לא מבלבל את העוברים והשבים, כי אם את לא וורודה, אז מה את בעצם, בוס?

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה