לא כפרה עליהם: על האכזריות של מנהג השחיטה

אם מישהו חושב שהתרנגולת הגיעה לכאן כדי להשלים את התיקון שלה שהוא לכפר על חטאיו ושהיא רצה לסכין השחיטה מיוזמתה בכדי להגשים את תכלית ייעודה - שיחשוב שוב. רות קוליאן בטור דעה חשוב ליום כיפור

21/09/2015
רות קוליאן קבלו עדכונים מרות
  • RSS

לא כפרה עליהם: על האכזריות של מנהג השחיטה. צילום: דיוויד סילברמן, GettyImages

ילדים תמיד אומרים את האמת. ילדים הם גם רגישים וכראיה, כשהיינו ילדים כאשר סובבו מעל ראשנו תרנגולת "וזו התרנגולת תלך לשחיטה ואת תלכי לחיים טובים ולשלום..." עוד שניה, והתרנגולת כבר מוטלת לרגלנו. כילדה, המראה הזה היה מזעזע ואף הביא לבכי, איזה מזל שהיה בסביבה מבוגר אחראי שהסביר בטון של מבוגרים, שאם היה עליי גזירות קשות, חלילה, אז עכשיו הם עברו לתרנגולת, וש"אם היינו צריכים למות (שוב חלילה) אז עכשיו היא מתה במקומנו". האח, מה נפלא, נולדנו מחדש.

מדי שנה חזר על עצמו טקס הכפרות, אך כל שנה משהו מוזר קרה: הכאב הלך ופחת, הרגשות קהו, במקום החמלה והרחמים, הגיעה השלמה ולאחר מכן ההודאה על המזל שנפל בחלקנו, וקצרה היתה הדרך עד שנרוץ עם ילדינו "להדר" במנהג הכפרות. כשהיינו ילדים לא נדרשנו לאחריות, לחמלה, לרחמים או להפעלת היגיון ישר. לא באמת עניין אותנו שהתרנגולים דחוסים ופצועים זה על זה במשך שעות על גבי שעות. לא שינה לנו איך הם מרגישים כבעלי חיים עם רגשות; האם הם רעבים, צמאים? הרי הם מושלכים ונזרקים משל היו חפץ, שרק אולי, בשעת השחיטה, הם מרגישים שעם ייסורים כאלה וצער כזה, טוב להם מותם מחייהם, האם לכך הם נבראו? אם מישהו חושב שהתרנגולת רוצה או הגיעה לכאן כדי להשלים את התיקון שלה שהוא לכפר על חטאיו, והיא רצה לסכין השחיטה מיוזמתה ובשמחה בכדי להגשים את תכלית ייעודה - שייקח דקה למחשבה.

במקום שחיטה, צדקה לעניים

אם מישהו חושב שהוא נקי מחטאים, רק כי הוא שחט תרנגולת ומימן עבירות על צער בעלי חיים דאורייתא, הרי הוא שוטה. "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". לא חייבים לשחוט תרנגולות. את מנהג הכפרות, אפשר לבצע גם בכסף, בצדקה לעניים. אפשר לקיים מצווה דאורייתא, במקום לעבור עבירה דאורייתא. אפשר להחיות נשמות בכסף הזה, שכן, "עני חשוב כמת" במקום לשחוט נפשות. האם יש הידור מצווה גדול מזה? האם העניים החיים בקרבנו יוצאים נשכרים כאשר נשחטות מאות אלפי תרנגולות בימים הללו, או כאשר ניתן להם צדקה, שתביא את הפת אל ביתם? והאם כאשר לפתחנו מונחת האמרה "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין". האם לא כדאי לנו להרבות במצוות הצדקה?

להבחין בכאב של האחר

כשבא הנביא אל חזקיהו המלך ובישר לו כי הוא עתיד למות באותה שנה, ענה לו חזקיהו: "מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". אם נתחיל להרבות באהבת חינם, ונחדל להרע, אחד לשני, אם נתייחס בכבוד לכל אדם, אם נתרחק מהשקר ומהרכילות, נרבה בצדקה ובתפילות ובתחנונים ביום כיפור הקדוש, אז, וודאי, שניחתם לחיים טובים ולשלום, כי הקב"ה "לא חפץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה".

ומי שלא מנצל את יום הכיפורים לחרטה על מעשיו הרעים וימשיך להקשות עורף ולא יקבל על עצמו קבלות לעתיד להתרחק מהם - גם אם הוא ישחט לול שלם - איני רוצה לתאר מה תהיה אחריתו. אז אני מציעה לכולנו, בואו נגלה חמלה ואחריות, בואו נראה את הכאב של האחר, גם אם הוא בעל חיים שלא יכול לדבר קל וחומר, אם הוא אדם, בואו ונחזור להיות רגישים כשכואב לנו שמישהו סובל מולנו, כמו פעם, כשהיינו ילדים, זוכרים?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה