כבר לא BFF: שברון לב בגלל החברה הכי טובה

האם ניתן בכלל לצלוח את הקרחון הנקרא ''גבר שעבר בין חברות''? שירלי כבר לא הרגישה שום דבר כלפיו ושמחה שדניאל מאושרת איתו, אבל המרחק ביניהן כבר היה שם, יחד עם איזה טעם לוואי מר בפה

26/08/2015
מיכל מנדלביץ קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS

חברות הכי טובות. צילום: שאטרסטוק

דניאל היא מהבחורות האלה שכובשות אנשים בקלות. היא אמנם לא מאלו שישר שומעים או רואים אותם כשהם נכנסים לחדר. אם כבר ההפך הוא הנכון, דניאל נוהגת ללבוש סמרטוטים, להחביא את היופי שלה בכל מיני טריקואים ופיג'מות. כששירלי פגשה אותה לראשונה היא הביטה בה כמו בתופעת טבע שאי אפשר להסביר. דניאל היתה אחת שלעולם לא מתאמצת. בניגוד לכולנו, הפשוטים, היא לא טיפסה על ההר כל בוקר לגלגל את האבן, שיתפוצץ העולם מבחינתה.

הן התחברו מייד. שתיהן חלקו מלנכוליה קיומית. שירלי התמודדה עימה על ידי התערבבות בעיר ורדיפה עיקשת אחרי חלומות אמנותיים, ואילו דניאל גילגלה ג'וינט בג'וינט וכאמור, חיכתה לחיים שיגיעו עד אליה. שירלי סחפה אחריה את דניאל לתוך חייה והכירה לה הרבה אנשים. היום כשהיא נעצרת לחשוב על זה, היא נזכרת שאם היתה יוצאת עם מישהו וחושקת בו, ישר הביאה את דניאל שתכיר אותו גם. דניאל מעולם לא שפטה אותה כמו חברות אחרות, גם כשהביאה גברים שהיו מבוגרים ממנה בשנים או שהיה להם ריח של צרות.

שיעורי הריקוד הראשונים ששירלי העבירה היו בביתה של דניאל, היא היתה הראשונה שהאמינה בה ובהמשך גם צילמה את כל הסדנאות שלה. הן היו בלתי מנוצחות, משפחה אלטרנטיבית שמביאה אושר והבנה אינסופית אחת לשנייה. השיחות שלהן הגיעו לעומקים גם בלי פורפליי. הן אהבו אחת את השנייה כמעט כמו שאוהבים בני זוג. שירלי חוותה את דניאל כקול ההיגיון והחוכמה בתוך עולמה הסוער ודניאל העריכה את הנחישות של שירלי להשיג את מטרותיה הלא סטנדרטיות ואת הרגישות העצומה שלה.

כשדניאל איבדה את אהבת חייה, שירלי הייתה שם לצידה, היא היתה על הקרשים, לא אכלה כמעט. בכלל, דניאל היתה מהאנשים המעצבנים האלה ששוכחים לאכול, אבל כשהתחשק לה משהו היא היתה יכולה להרשות לעצמה גם לזניות מוקרמות ופנקייקים. שירלי לא אכלה פנקייק מאז כיתה ב'.

הפרידה שינתה את דניאל, היא רצתה להעלם, להפסיק ולו למעט, את הנוכחות הכואבת והבלתי פוסקת של העולם הזה. ניסתה למלא את החור שנפער בחייה בכל מיני קורסים ויצאה עם גברים שנמאסו עליה כעבור שבועיים במקרה הטוב. שלוש שנים תמימות המשיכה לקוות שאותו גבר שאהבה בטירוף יתחרט ויחזיר לה באותו מטבע. שירלי התבוננה בה מתייסרת, ניסתה להניא אותה מליצור איתו קשר וייחלה ליום בו תתפכח ותעבור הלאה. ההתפכחות אכן הגיעה.

ואז הגיע גיא

גיא היה בחור נאה מאד שהיה צעיר משירלי בשמונה שנים, היא התאהבה בו מיד, בקלות הבלתי נסבלת הזאת שלה ובמהרה הכירה לו את דניאל. אחרי שלושה חדשים, כשהבינה שהיא המאוהבת היחידה בסיפור הזה והוא רק מעביר איתה זמן ואין לו שום רגשות כלפיה היא קטעה את הקשר. בניגוד לבני זוג קודמים, גיא דווקא נשאר בחיים שלה, אך כעת ניסה להתקרב לדניאל. שניהם ניסחו את הקשר כידידות בלבד וגם האמינו בזה. דניאל היתה מומחית בלגרום לגברים שהיו מאוהבים בה להשאר במשבצת הידיד הארורה. שירלי חשבה שזה בולשיט, אבל כל כך אהבה את דניאל שקנתה את זה. חודש לאחר ששירלי נפרדה מהחבר שבא אחריו, דניאל סיפרה לה שהיא וגיא התנשקו.

השבר בינהן היה עמוק וקשה. שירלי כמהה לתשומת לב ולעבד את הדברים ביניהן, ואילו דניאל רצתה פשוט להתפייד ללאב סטורי שלה שלימים יהפוך לבעלה, ולתת לבעיות לדהות עם הזמן. שירלי בכתה בלי הרף, ודניאל עם האדישות השלווה שלה חרצה: "כך גם לך יתפנה מקום להכניס בן זוג אמיתי לחיים. וגם ככה, הקשר שלנו לא היה בריא".

שירלי התעקשה על החברות שלהן ונתנה פייט כדרכה. לא היתה מסוגלת להאמין שחברת האמת שלה, מי שחשבה שלנצח תהיה חלק מחייה, הולכת להיות בסך הכל זיכרון עמום עוד כמה שנים. הן התרחקו לזמן מה וחזרו שוב לקשר, אבל בשנה האחרונה זה כבר היה קשר אחר. השיחות שלהן הלכו והתמעטו.

לדניאל הייתה את הפריבילגיה לקום כל בוקר ולהחליט מה היא עושה עם היום שלה, שלא כמו שירלי, לא היתה לה איזו מטרה לקום אליה כל בוקר ומאבק החיים פסח עליה. דניאל כאבה את זה ורצתה כבר שילד ייכנס לחייה ויסתום את הבאר העמוקה של הכלום. הילד הזה עוד פחות מחודש ייצא לאויר העולם. באותה עת החברוּת שלהן עומדת על פי תהום.

"זוכרת שהייתי עושה לך עיסוי פנים ומלטפת את שערך והיית עפה לשמיים מזה?"היישירה שירלי את עיניה לדניאל שחשה חוסר נוחות משאלתה. בטח שהיא זוכרת. אז מה. דברים משתנים. "כל כך הרבה ימים בכינו וצחקנו ביחד", המשיכה שירלי. "התרסקתי לידך ואיפשרתי לחיבוק שלך לאחות אותי בחזרה. כל כך אהבתי לשתף אותך בניואנסים שלא העזתי לשתף אף אחד אחר". דניאל הנהנה בעוד עייניה מתרוצצות: "גם אני אוהבת אותך, שירלי".

טעם מר בפה, מחנק בגרון

אוהבת הא? שירלי מעולם לא הזדהתה עם אנשים שגם אם לא ראו חבר כמה חודשים ואף שנים, יטרחו לומר "זה האדם הכי קרוב אליי, כאילו לא עברה דקה מאז שהתראינו!", עבורה, חברוּת היא אהבה אקטיבית, שמישהי היא חלק פעיל בחייך ולא איזו התרפקות נוסטלגית על ימי הפאן שהעברתן בשנות העשרים (רק כדי לברוח מהעובדה שכעת אינכן חולקות דבר במשותף). שתיהן כבר עברו אוקיינוסים וקרחונים בקשר שלהן. האם ניתן בכלל לצלוח את הקרחון הנקרא 'גבר שעבר בין חברות'? שירלי כבר לא הרגישה שום דבר כלפיו ושמחה שמאושר לדניאל איתו, אבל המרחק ביניהן כבר היה שם, יחד עם איזה טעם לוואי בפה.

"אולי סתם קשה לי לקבל את זה שנותר לי מקום מצומצם בחייך", אמרה שירלי ודניאל השיבה לה באותה נימה חכמה ואדישה להכאיב: "לא יודעת מה הפתרון במצבים כאלה חוץ ממרחב של זמן, שבו הפרספקטיבה תשתנה", שירלי מבינה שאם יתפצלו דרכיהן כעת, זה יהיה לתמיד. " אולי זה הדבר הנכון לעשות", אמרה שירלי עם דמעות בעיניים. כי היא עדיין אוהבת אותה מאד.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך