השעון הביולוגי מתקתק לאט או מהר?

האם יש לנשים סיבה למהר להביא ילדים? האמנם תקתוקו של השעון הביולוגי מאיים על סיכוייהן להפוך לאימהות? ומה הקשר בין גיל האישה ליכולת הפיריון שלה? פרופ' יעקב אשכנזי עונה על כל השאלות הבוערות

26/08/2015
zap doctors קבלו עדכונים מzap doctors
  • RSS

פוריות האישה. צילום: שאטרסטוק

מאת: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

אם חצית את גיל שלושים ואת מצליחה בחייך המקצועיים - לומדת, עובדת, מתקדמת ועושה חיל - בוודאי גם את אוזנייך מחריש התקתוק ההולך וגובר של השעון הביולוגי. הרעש הזה, שמפריע את מנוחתך הוא מנת חלקן של נשים רבות בעידן המודרני, כאלה שרוצות להגשים את עצמן ולפתח קריירה ולכן אינן ממהרות להקים משפחה וכאלה שלא מצאו זוגיות או שנכנסו ל"זוגיות מאוחרת".

רוב הנשים הללו מתחילות לדאוג כאשר מתגנב אל ליבן החשש מירידה ביכולת הפריון שלהן. חשש זה מוזן ללא הרף כאשר מכל עבר: בתקשורת, בארגוני הבריאות ובקרב מומחי הפוריות - מדברים על הירידה התלולה בפריון הנשים, מראשית שנות השלושים לחייהן. לאחרונה החלו להישמע קולות המבקשים להרגיע את הפאניקה וקוראים למצב שנוצר "בהלת תינוקות", בטענה כי ההפחדה מיותרת ונגועה באינטרסים, או לכל הפחות שגויה - ולא מעודכנת, מכיוון שבפועל פריון האישה יורד רק במידה מעטה אחרי גיל 35 ואפשר להירגע. האמנם?

במאמר זה, ננסה בעזרתו של פרופ' יעקב אשכנזי, לשעבר סגן מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים בילינסון וממומחי אתר zap doctors, לשפוך אור על הנתונים העדכניים הרלוונטיים להכרעה בוויכוח: האם יש לנשים סיבה למהר? האמנם תקתוקו של השעון הביולוגי מאיים על סיכוייהן להפוך לאימהות?

פרופ' אשכנזי, האם יש קשר בין גיל האישה לבין יכולת הפריון שלה?

"בוודאי. פוריותן של הנשים הולכת ופוחתת עם השנים, למרות שמתקיימים ביוצים סדירים. בגיל 35, השינוי בפוריות מהותי יותר, כפי שעולה מהנתונים הבאים: שיעור הנשים שאינו נכנס להריון, למרות יחסים בלתי מוגנים הוא 6% בגילאים 20-24; 9% בגילאים 25-29; 15% בגילאים 30-34; 30% בגילאים 35-39; ו64%- בגילאים 40-44".

"כמו כן קיימת ירידה חדה בשיעור ההריונות עם העלייה בגיל - ובו זמנית הסיכון להפלה ספונטנית גובר עם הגיל. שיעור הכישלון להרות עולה מ-14% בגילאים מתחת ל-35 ל-19% בגילאים 35-37, ל-25% בגיל 38 ,ל-40% אחרי גיל 40".

חלון זמן הפוריות הנשית הוא אינדיבידואלי

דעתו של פרופ' אשכנזי היא אולי חד משמעית, אבל היא אינה גורפת. במאמר מתורגם שפורסם לאחרונה באתר אלכסון מאת ג'ין טוונגי, חוקרת פסיכולוגית שהחליטה ללכת למקור: היא סקרה מאגרי נתונים של מחקרים רפואיים ולמדה את הסטטיסטיקות: "מיליוני נשים בעולם מקבלות ייעוץ לגבי הגיל המתאים להיריון בהתבסס על סטטיסטיקות מתקופה שבה עדיין לא היו חשמל, אנטיביוטיקה או טיפולי פוריות".

יש הטוענים כי נתונים אלה אינם מדויקים, מאחר שהם מבוססים על מחקרים שבחנו רשומות לידה מצרפת, מהשנים 1830-1670. ואם כן, איך זה שמסיקים מסקנות לגבי יולדות מודרניות, בהתבסס על אוכלוסיות היסטוריות?

"לדאבוני, אין אלה פני הדברים. הנתונים הללו מתבססים על מחקרים אחרונים ועדכניים. לא במקרה, האגודות לפוריות ברחבי העולם ממליצות באופן גורף לקחת בחשבון נתונים אלה - ולא לדחות את גיל הכניסה להריון, משום שדחייה זו מחבלת בסיכוי להרות ו/או ללדת".

"בעולם המערבי קיימת תופעה חברתית של דחיית גיל הכניסה להריון, בגלל נסיבות חברתיות ואחרות. נשים רבות לא לוקחות בחשבון נתונים אלה שהם עוד יותר חמורים, אם מתחשבים גם בפתולוגיות ברחם הנלוות להתבגרות (שרירנים, פוליפים, אנדומטריוזיס) וגם ירידה בפוריות הגובר עם השנים, בשל השפעות סביבתיות".

אחד המחקרים המהימנים והמעודכנים שנעשו בתחום, בראשות דיוויד דאנסון (Dunson) פורסם ב-Obstetrics & Gynecology ב-2004, בחן את סיכוייהן של 770 נשים אירופאיות להיכנס להיריון. הוא מצא שכאשר הן מקיימות יחסי מין לפחות פעמיים בשבוע, 82 אחוז מהנשים בגילאי 39-35 נכנסות להיריון תוך שנה, בהשוואה ל-86 אחוז מהנשים בגילאי 34-27 (שיעורי הפוריות של נשים בסוף שנות ה-20 לחייהן ונשים בסוף שנות ה-30 היו כמעט זהים).

יש מחקרים שמראים שהירידה בפוריות האישה עם הגיל היא מינורית - מהם הגורמים לירידה?

"ישנן מספר סיבות לירידה בפוריות בגילאים אלה: ירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת עם העלייה בגיל האישה ובמקביל ישנה פגיעה הולכת וגוברת באיכות הביציות, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה גנטית. הפגיעה בביציות מתבטאת בהפרעה בסיבי הכישור, החשופים לפגיעות לתהליכי חמצון על ידי רדיקלים חופשיים הנוצרים בביציות - ושיעורם גדל ברבות השנים".

"פגיעה של רדיקלים אלה מתחילה מראשית החיים ומתגברת עם השנים, עד שפגיעותיהם הופכות מהותיות יותר וכוללות, בין היתר, פגיעה בחלוקת ההפחתה של הביציות ובמיטוזה שלהן. בשל כך, נוצרות ביציות עם מטען גנטי פגום, עם גרעין תאי פגוע ועם מספר כרומוזומים בלתי תקין. כמו כן, ישנה פגיעה בגופיפי האנרגיה של הביצית. אלה הם המיטוכונדריות. ישנו דלדול של המיטוכונדריות וישנה פגיעה ב-DNA, מה שמוביל לירידה בשיעור ההשתרשות של הביציות ולעליה בשיעור ההפלות של העוברים".

"מאמר חדש שהופיע בחודש יוני 2015 במגזין החשוב ביותר בתחום הפוריות Fertility and Sterility מספק את התאוריה השופכת אור על אחד ממנגנוני ההזדקנות של הביציות והנזק המצטבר לאיכותם וכושרן הפריוני. לא מעט מחקרים מצביעים חד משמעית על חשיבותן של הביציות בהתהוות עובר תקין ובעל פוטנציאל השתרשות טוב יותר, בעוד שלרחם ישנה משמעות פחותה בירידה בשיעור ההשתרשות".

"אחת העבודות המדעיות החלוציות, על נפלים צעירים ביותר של עוברים, הצביעה על העובדה שקיים שיעור גבוה בהרבה של אובדן עוברים בעת ההשתרשות, מאשר הפלות שנצפו בפועל. אובדן זה בהחלט קשור בפגמים כרומוזומליים בביציות. פגמים אלה יכולים להיווצר בגרעין הביצית במהלך המיוזה או המיטוזה, או כתוצאה מפגיעה בגופיפי האנרגיה של הביצית ו/או פגיעה ב-DNA המיטוכונדריאלי של הביצית, הפוגם בכושר ייצור חלבונים מהותיים לרבייה ולהשתרשות".

בשורה התחתונה, אישה בגיל 35 שטרם ילדה: האם עליה להילחץ ולמהר להביא ילדים?

"המלצתי היא שאישה שהגיעה לגיל 35 ומעוניינת להיות אמא צריכה להתחיל לחשוב ולפעול בכיוון זה. זוהי גם עמדתן של האגודות לפוריות העולמיות, עמדה המבוססת על הכרה עמוקה וידע רב שהצטבר ברבות השנים על נזקי הגיל אל מול הסיכוי להביא ילדים".

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה