אנטי-ביוטיקה?

לא צריך חורף כדי לפתח מחלות חורף: דלקות, הצטננות, חום ושפעת. אבל האם אנטיביוטיקה היא התשובה לכל דבר? התשובה היא לא, ממש לא

24/01/2011
אלה מור-הומאופתית קבלו עדכונים מאלה
  • RSS
» אבא, אמא, אנטיביוטיקה! צילום: Photoexpress

ראשית, אני חייבת לומר שאיני מתנגדת לחלוטין למתן אנטיביוטיקה. יש מקרים רבים שבהם אין ברירה, והיא חיונית ומצילת חיים, אך לצערי יש מקרים רבים שבהם היא מיותרת וניתנת ללא סיבה מספיק טובה - ועל כך חשוב לתת את הדעת.

מחקרים מצביעים על עלייה דרמטית (כמעט ב-50%) במתן אנטיביוטיקה רחבת טווח במהלך העשור האחרון. בישראל ובארה"ב זוהי תעשייה בפני עצמה המגלגלת מיליונים על גבי מיליונים. אמנם השימוש באנטיביוטיקה יועיל ויציל חיים כאשר הוא מדויק למצב, אך שימוש לא נכון עלול לגרום לנזקים ארוכי טווח למערכת החיסון שלנו. רופאים רבים מזהירים כיום מפני שימוש היתר שנעשה בה ואנו רואים את הנזקים בעצמנו, בעלייה חדה בחיידקים וזנים חדשים שעברו מוטציות גנטיות אשר פתחו עמידות כנגדה.

לא לווירוסים ושפעת

הנה עובדה שחשוב לדעת: אנטיביוטיקה נועדה לחסל חיידקים, לא וירוסים ונגיפים. אין לה כל יכולת לכך, לכן אין כל טעם לקחת בזמן שפעת, למשל. הבעיה היא שבכל זאת כ-90% מהאנטיביוטיקה רחבת- טווח הנרשמת בארה"ב וישראל ניתנת לטיפול במחלות ויראליות-נגיפיות, לדוגמה כטיפול שגרתי בהצטננות ובדלקת הסמפונות. זה המון. וממש מיותר. למשל, גם אם יש לכם ליחה ירוקה וסמיכה, זה לא מעיד תמיד על זיהום חיידקי. וירוסים רבים יכולים לגרום לשינויים צבעוניים בליחה ולשנות את סמיכותה. לקיחה מרובה של אנטיביוטיקה מצמצמת את אוכלוסיית החיידקים הטובים, אשר בעצם מגנים עלינו מפני מי שמזיקים לנו. כך נוצר מעגל קסמים שבו החיידקים המזיקים נהיים יותר ויותר עמידים, ואז עוד יותר קשה להשמיד אותם בסבב האנטיביוטיקה הבא, ויש צורך בשימוש בתותחים כבדים ואגרסיביים יותר. אנחנו מאבדים קרוב ל-100 סוגים של חיידקים טובים בכל שימוש, ואז יש הזדמנות חדשה לחיידקים מזיקים ופטרת להתרבות ולמלא את החלל האקולוגי שנוצר, בעקבות נטילה חוזרת ונשנית של אנטיביוטיקה.

הורגת את החיידקים הטובים

החיידקים הטובים מסייעים לתהליך העיכול ופירוק המזון (לכן לאחר נטילת אנטיביוטיקה יש בדרך כלל בעיות עיכול, בחילה, כאבי בטן ושלשולים), יצירת ויטמינים והגנה מפני פטריות וחיידקים מחוללי מחלה. בנוסף, החיידקים הטובים גם גורמים להעצמה של מערכת החיסון. מה עושים החיידקים המזיקים? מייצרים רעלנים שהם גם מסרטנים, יוצרים מאגר של חיידקים פולשניים, גורמים להפרעות במערכת העיכול, מחלישים את מערכת החיסון ומעודדים התפתחות מחלות אוטו-אימוניות ודלקות.

בהומאופתיה קלאסית אנחנו מטפלים באדם, ואין זה משנה אם מדובר בחיידק או בנגיף. מה שמשנה זה האדם עצמו, עוצמת המחלה שלו, איך הוא חולה ומגיב- מה עושה לו טוב, מה מחמיר את מצבו, מהן השעות הטובות והקשות שלו, האם סובל מחום או קור, איך הוא מרגיש מבחינה נפשית (מיואש, עצבני, אדיש), מהו הטריגר שגרם לו להיחלש ולחלות. כל אלו דוגמאות קטנות לאופן שבו אני מטפלת בקליניקה בחולים. בין אם הם כרגע נמצאים בעיצומה של מחלה אקוטית חריפה (למשל התלקחות נוספת של דלקת גרון מלווה בחום גבוה ושקדים נפוחים), ובין אם זה טיפול כרוני באדם שחולה מדי חורף מספר פעמים בדלקת גרון ורוצה לשבור את הדפוס הזה.

לעצור ולעשות חושבים

אם אנחנו או ילדינו חיים במתח (בבית, זוגיות, לחצים בבית הספר, לחץ כלכלי ועוד), התזונה שלנו לקויה (מלאה בג'אנק, קפאין וחטיפים, לא מספיק פירות וירקות), ואיננו מטפלים בעצמנו טיפול מונע (למשל הומאופתיה, רפואה סינית, נטורופתיה או כל טיפול מחזק אחר)- סביר להניח שנפתח החורף הצטננות, שפעות, דלקות אוזניים, סמפונות וכדומה. הטיפול האנטיביוטי שככל הנראה ייתן לנו הרופא, ישמיד את רוב החיידקים הטובים בגופנו. בלעדיהם אנחנו וילדינו פגיעים יותר לזיהומים ופטרת וכן לזני חיידקים העמידים לטיפולים עתידיים. לכן, אני ממליצה ברגע כזה של תחילת חולי לעצור רגע, לנשום ולעשות חושבים.

הרי לכל אחד מאיתנו יש רגישות אישית (נאמר למשל במערכת הנשימה), ואם בנוסף יש מתח וסטרס בחיינו ותזונה לא מאוזנת, הרי שצריך לטפל בכך. עלינו לחזק את עצמנו גופנית ונפשית, לאזן, ובכך נתחזק ונתחסן יותר לכל החולי והמתחים. הרי מה הטעם להיכנס לתוך מעגל הקסמים שבו עוברים בין מחלות ודלקות עם מינונים הולכים וגדלים של אנטיביוטיקה? אני פוגשת בקליניקה לעיתים ילדים אשר קיבלו החורף את המרשם האנטיביוטי החמישי. לעיתים הורים אפילו מחזיקים בארון התרופות מלאי אנטיביוטי משל עצמם ונותנים על דעת עצמם.

אל תשכחו- לגוף יש כוח להירפא

למרבה המזל, גופנו הוא מכונה מופלאה המסוגלת להילחם במחלות ואף להחלים מהן. ממש כך. זה דבר שקצת נשכח, הכוח של הגוף להירפא. לפעמים ההחלמה יכולה לקחת מעט יותר זמן - ככה זה כשמאפשרים לגוף להחלים בקצב שלו ולא לפי דרישות- אך ההחלמה תהיה לרוב שלמה, עמוקה ומלאה יותר. הטיפול ההומאופתי נועד לחזק את יכולתו של הגוף להילחם ולהבריא בכוחות עצמו. אם להשתמש בדימוי, ה"רמדי" ההומיאופתית (הנרשמת באופן ייחודי לכל אדם ואדם) איננה מלאה ב"חיילים" הבאים להילחם בחיידק הפולש ולהשמידו, אלא מעודדת את הגוף להבריא בכוחות עצמו, לסלק את הפולש. לכן איננו יוצרים בה תלות. הגוף עצמו עושה את העבודה. ילד או מבוגר המקבלים תמיכה טובה ותזונה בריאה ומאוזנת ייהנו מהסיכוי גבוה להילחם במחלות היטב, ואף להיות עמידים יותר בפני סיבוכים ובעיות חמורות שיכולות להיגרם על ידי חיידקים. מעבר לכך, לדעתי, בריאות היא למעשה מצב של חופש. כשאנחנו חופשיים איננו מוגבלים על ידי מחלות ומגבלות נפשיות ומסוגלים להגשים את עצמנו טוב יותר, להיות במקום של הגשמה, שמחה וכוח.

לשלב בין סוגי הרפואות

כמטפלת, איני רואה לנכון לומר למטופלים "לעולם אל תיקחו אנטיביוטיקה". אני מאמינה בעבודה משותפת עם הרופאים, ואף עושה זאת בפועל, תוך שיתוף והפריה הדדית. אם יש צורך, אני מבקשת לגשת להיבדק אצל רופא ולקבל אבחנה. זה גם יכול להגביר את הדיוק במתן המרשם ההומאופתי. קרה ומטופל מגיע עם אבחנה שמצריכה טיפול אנטיביוטי וחשוב לו לטפל גם אחרת, אני מבקשת לשוחח עם הרופא ולבדוק כמה זמן הוא נותן לנו לטפל הומאופתית. פעמים רופא יאמר- "נסו 48 שעות אבל אם אין שיפור אז להתחיל את המרשם". היו מקרים בהם ניתן לנו מרווח זמן גדול יותר לעבוד, והיו מקרים שנאמר לנו: "יש לכם 6 שעות לעבוד עם הרמדי- אם אין שיפור אז אין ברירה" או "כל עוד החום ממשיך לרדת, אך אם יעלה מעל 38.0 חייבים לקחת". אפשר לעבוד ביחד בשיתוף פעולה, וזה עובד נפלא כי כך גם המטופלים וגם הרופאים לא חשים לחץ או חרדה.

מן הסתם, אם אין ברירה וצריך לקחת אנטיביוטיקה- החדשות הטובות הן שאפשר לחזק אח"כ עם טיפול הומאופתי ולמנוע את הסבב הבא. חשוב שהדפוס של החולי ישבר, ותהיה הבראה עמוקה וקבועה. כך אפשר לצאת ממעגל הקסם שבו חולים באופן תכוף וממשיכים לקבל מרשמים תרופתיים עם מינונים גבוהים.

תיעוד מקרה

רינת, אשה בגיל העמידה, סבלה כל חורף מאנגינות- לעיתים גם ארבע פעמים ברצף. לאחר שבפעם האחרונה נטלה אנטיביוטיקה במשך חודשיים שלמים ללא שיפור, הפנה אותה הרופא משפחה אליי. ישבנו יחד ועברתי על כל ההיסטוריה הרפואית והאישית והרגשית שלה, כפי שעושים בפגישת אבחון הומאופתית. היא סיפרה כי בזמן התלקחות הדלקת היא מקבלת חום שמרגיש לה כאילו הוא עולה מלמטה לראשה, כמו גלי חום. צד שמאל אצלה בגרון כאוב יותר ויש לה צורך בשתייה קרה כדי להקל על הסבל, הכי קשה לה ומכאיב הוא דווקא בליעת רוק ולא אוכל. כשראתה שאני לובשת צעיף, העידה כי לעולם לא תכרוך צעיף או תלבש משהו צמוד לצווארה, כי זה מרגיש לה כמו חנק. לאחר מכן רשמתי לה תרופה הומיאופתית בשם Lachesis אשר עזרה לה להבריא ולשבור את מעגל החולי. כאשר היתה חזרה מינורית של הדלקת שוב עבדנו עם הרמדי ולא היה צורך מאז באנטיביוטיקה.

רק בריאות

>> מתוך הבלוג של אלה מור- הומיאופתית

תמונת אילוסטרציה: Photoexpress




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה