הורים למתבגרים - מקברניט לחדרנית

פעם הם היו ילדינו החמודים ואנחנו היינו הורים נערצים ואהובים. היינו מרכז עולמם. עכשיו הם מרוחקים ולא מתעניינים. איך מתמודדים עם ילדים בגיל ההתבגרות? 5 טיפים שיכולים לעזור

23/08/2015
איל ברנר קבלו עדכונים מאיל
  • RSS

ילדים מתבגרים. צילום: שאטרסטוק

איך מצליחים בעבודה? איך נכנסים לכושר? איך מתחזקים חברויות? כמעט כל דבר מושג על ידי עבודה קשה, התמדה, עקביות ונחישות. כך גם בהורות - אם תפעלו כך אל מול המתבגר הלא חברותי, המתנגד, המרוחק, התוקפני והמסתגר שלכם, אפילו הוא ייאלץ להשתנות

פעם הם היו ילדינו החמודים ואנחנו היינו הורים נערצים ואהובים. היינו מרכז עולמם. הם נאבקו על כל פיסת תשומת לב שלנו. עכשיו הם מרוחקים, לא מתעניינים, לא רוצים להצטרף לבילויים המשפחתיים ואנחנו הפכנו להיות מבוגרים משעממים וטרחנים, שלא מבינים בכלום, שעושים פדיחות.

מילה או דעה שלנו נתקלת במשיכת כתף והתעלמות. איפה הילד המתוק שהיה מצטרף למיטה ומחבק אותנו? הוא נעלם ואנחנו נשארנו עם בחור מגודל גוף ושיער, שמשאיר סימני נוכחות בכל הבית, נוהם לעברנו מדי פעם מילים לא ברורות ורוב הזמן שקוע עמוק במאורתו.

לא קל להיות הורים למתבגרים. הם נמצאים בעיצומן של השנים הכי רגישות, פגיעות, ומבלבלות בחייהם. הערך והדימוי העצמי שלהם נמצא בבחינה מתמדת, בזמן שהעצמי שלהם עדיין אינו מגובש וחזק דיו להתמודד עם כל כך הרבה לחצים.

מצד שני, הם לא מאפשרים לנו לתמוך בהם. הם לא מספרים שום דבר. אי אפשר לדעת מה עובר עליהם, מה הם מרגישים. "תפסיקו לחפור", הם אומרים. פעם היה לנו מודיעין מעולה. טלפון אחד לאמא של החבר, למדריכה ואנו יודעים בדיוק מי אמר מה למי. עכשיו אנחנו מגששים באפלה: "מה אתם בדיוק עושים שם בזולה שלכם? שותים? מעשנים נרגילות?". רואים אותם כל היום מתקתקים הודעות בחיוך מסתורי, או רוכנים על המחשב בדריכות.

הם מתנהלים בעולמות וירטואליים שלנו אין שום ידע או גישה אליהם. וכך, ממשתתפים פעילים בחיי ילדינו, אנחנו הופכים להיות צופים פסיביים ולא רלוונטיים.

פעם היתה לנו שליטה. איבדנו אותה. פעם היינו הקברניט, עכשיו אנחנו בקושי החדרנית. לא שאנחנו מוותרים על השליטה כל כך מהר, אנחנו נותנים פייט. אבל פעם המאבקים האלה היו קלים יותר. עכשיו המתבגרים שלנו גדולים, עקשנים, מתוחכמים ולא רואים אותנו ממטר. מה עושים כשהעימותים איתם מסתיימים בתבוסה צורבת? נפחיד אותם? נעניש אותם? נכריח אותם? הם רק יתרחקו יותר.

 ראשית, חשוב להבין שהמתבגרים זקוקים לנו, להורות שלנו ולנוכחות שלנו, יותר מתמיד, על אף שהם משדרים בדיוק את ההפך. ההנחה שהמתבגרים כבר גדולים ועצמאים ומדובר בקרב אבוד, היא מוטעית.

העבודה הנדרשת מול מתבגרים היא קשה ומורכבת. לבסס קרבה, יחסי אמון וחברות עם מתבגר זו עבודה יותר קשה מאשר עם ילד, כזו הדורשת מיומנות בינאישית גבוהה. לעיתים המתבגר הוא מופנם וסגור ולפעמים תשוקתו מושקעת בחברת השווים. קשה לעבוד על חולשותיו וקשייו, להציב לו גבולות ולהשגיח עליו.

אחד העקרונות החשובים ביותר בהורות הוא ההתמדה. ברגע שבחרתם קושי לעבוד עליו, עצם העבודה המתמשכת, החזרתיות והעיסוק החוזר והנשנה סביב הנושא, הוא סוד ההצלחה. בפגישותיי עם הורים למתבגרים במסגרת מרכזי headspace*, כשחושבים על צעדים פרקטיים לנקוט מול המתבגרים, רבים נוהגים לענות: "אה, כן, ניסינו את זה כבר פעמיים. זה לא עובד. שום דבר לא עוזר", אולם שינויי דפוסים בינאישיים אינם מתרחשים בין לילה אלא לאורך זמן, בתנאי שמתמידים.

 לדוגמא, אם ילדכם למד שלא נעים לספר לכם על "פאשלות" שלו כי הוא בד"כ יחטוף ביקורת ועדיף לשקר לכם, ייקח לכם חודשים ושנים עד שהוא יפנים שאתם ראויים לאמון שלו, ושבפעמים הבאות השיתוף יהיה חוויה מתגמלת ומחזקת עבורו.

 בתחומים חשובים אחרים בחיים הורים יודעים איך משיגים מטרות: איך מצליחים בלימודים? איך מצליחים בעבודה? איך נכנסים לכושר? איך מתחזקים חברויות? כמעט כל דבר מושג על ידי עבודה קשה, התמדה, עקביות ונחישות. כך גם בהורות - אם תפעלו כך אל מול המתבגר הלא חברותי, המתנגד, המרוחק, התוקפני והמסתגר שלכם, אפילו הוא ייאלץ להשתנות.

לסיכום, כדי לשנות גישה למתבגרים, ההורים צריכים:

1. למקד מטרות

2. לעשות סדרי עדיפויות

3. להיות מתואמים

4. לנהוג בסבלנות, ברוגע וביצירתיות

5. להתמיד, להתמיד, להתמיד

חשוב לזכור, שכל קושי של המתבגר הוא רק שיקוף של חלק פחות מפותח באישיות שלכם, ההורים. אני ממליץ להורים לפנות להדרכת הורים על ידי איש מקצוע כדי לברר את "החלק שלהם" בקשיים של ילדם. הרי אם ילדכם נוהג להתחצף, ייתכן וזה משקף את הקושי שלכם להיות סמכותיים, אם הוא נוהג לוותר לעצמו בהתמודדות עם תסכול אולי זה כי לכם קשה לדרוש, אם הוא חרד אולי זה כי אתם נוטים לגונן עליו או מתקשים להכיל את חוסר האונים שלו, ואם הוא חסר בטחון זה יכול להיות קשור לביקורתיות, לציפיות ולחוסר הקבלה שלכם את עצמכם.

אם, כהורים, נבין טוב יותר את החסמים, הפחדים, ההמנעויות והשחזורים שלנו נוכל להשתחרר מהם ולהביא לידי ביטוי את ההורות שלנו באופן מלא ומספק יותר.

 ..

 

* איל ברנר, פסיכולוג קליני מומחה והמנהל הקליני של מרכז headspace  בבת-ים

 במרכז headspace  ניתן מענה ללא תשלום לצעירים בגילאי 12-25 החווים מצוקות רגשיות, לחצים נפשיים, מצבי דחק או משבר ומעוניינים לקבל תמיכה מאנשי מקצוע, ללא הפניה.

>> לאתר headspace ישראל

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה