"החדש של עומרי גורדון": יודה לוי הוא לא

על אף שהיא סובלת לפרקים מחוסר אמינות בתסריט ואפילו שעידו רוזנבלום מתגלה דווקא כחוליה החלשה שלה, הסדרה החדשה שלו מפתיעה לטובה ומתהדרת בקאסט מעולה וברגעים מצחיקים ושובי לב

19/08/2015
נגה גילעם קבלו עדכונים מנגה
  • RSS

עידו רוזנבלום. החדש של עומרי גורדון. צילום: יחצ

גילוי נאות (ועכשיו המחשבה הקטנה הזו שמנקרת באחורי הראש, "הו, מדובר בעיתונאית רצינית! הרי היא פותחת בגילוי נאות, זה בטח לפחות גדעון לוי. רגע, זה לא ההוא ממחוברים?"): אני אוהבת את עידו רוזנבלום.

טוב, מה ז"א "אוהבת" - אוהבת. לא בת 17 פוסטרים על הקירות אוהבת - יותר, יו מי יחליף את גורי בגב האומה הערב? פליז שזה יהיה הוא (ורותם אבוהב! ובראבא!).

כזה אוהבת.

לכן, אל "החדש של עומרי גורדון" הגעתי עם שמץ פרפרים.

חלקם שרדו, חלקם אינם איתנו עוד, חלקם מחכים בדריכות לפרק הבא.

"עומרי גורדון", חי נפשי, ולמרות הציפיות הציניות המושחזות היטב מסדרות ישראליות חדשות,  לא רעה בכלל, טובה קוראים לזה לא ב"ספקנית" - היא קלה לפרקים, מצחיקה לפרקים, אפילו מרגשת לפרקים די נדירים, סה"כ שני פרקים; נאמר בסצנה שבה עומרי (הלא הוא רוזנבלום) משתכשך עם מיכאל התינוק באמבט ומגלה שהוא לא האבא - ואז גילינו שהוא בעצם כן. האבא.

אמא שלו, אמנית הפרינג' ("מה זה פרינג' בגרמנית? מביך"), מגולמת על ידי רבקה נוימן, עשתה עליו שיגוע.

האמת? חינני.

לא שברור איזו אמא באיזה יקום תעבוד על הבן שלה ("חה! אני שחקנית! האמנת לי!") שהוא כן, שהוא לא, אב לילד אתיופי. קצת כמו שלא ברור באיזו להקה עידן רייכלית באיזה חניון, הנגנים מנפצים את חלון המכונית עם אלה, ובעצם לא מאוד ברור באיזה יקום הנגן בלהקה נכנס בטבעיות לבית של המוסיקאי שסו קולד בנה אותו, בזמן שהוא במקלחת עם אישה מרהיבה, ומשאיר לו תינוק מאחותו האתיופית ופתק "אתה האבא", ונעלם.

לא יודעת, חשבתי שבטח לא כאן.

ואולי כן?

ב"חדש של עומרי גורדון", עליה חתומים אסף שלמון, עידו רוזנבלום ועמליה רוזנבלום, מגלם רוזנבלום מוסיקאי מצליח בן 30, נטול דאגות ורווי כסף, מוביל הרכב של נגנים אתיופים (עידן רייכל, השראה), לא שוכח ככל הנראה לנצל אותם, או לפחות כך עד הפרק השני (הימור: במהלך הסדרה נגלה את ליבו הרחב שלא מבחין בין דם לדם, מין, דת וגזע) – עד שמתברר לו שהוא אבא לתינוק אתיופי.

האמא היא אחות של אחד הנגנים, היא לא בתמונה, וכבר יש לנו כאן איזה "כבוד המשפחה", בקטנה, והנה הקיץ הקץ על סקס, סמים ומוסיקה ישראלית-אמהרית-אותנטיקה על הסטאר טוב הלב, לאן ילך מכאן?

כן, יש חורים לא אמינים בעלילה, וגם לא מעט רגעים צפויים וסטריאוטיפים (השכנה החיילת היפה, החברה שלה השמנמנה "אבל היא מצחיקה", צמד הבטלנים שרובץ לילות כימים בביתו של האליל ועושה לרוב - כלום, אני לא מבינה אף פעם ממה הם חיים בסדרות האלה, גברים שאבודים מול תינוק בוכה, גברים שאבודים מול תינוק באמבט, גברים שאבודים, וכהנה וכיוצ"ב).

- אבל! וזה אבל משמעותי, ל"עומרי גורדון" יש - הו הא - רגעים טובים ומלהקת נפלאה; אודי כגן כאילו נולד זינגר, המנהל של גורדון ובעלה של אחותו (נטע ריסקין), גם יובל מנדלסון עושה את זה לענין (מה איתו היום?), רומי אבולעפיה, הבטחתי שלא אכתוב יפהפייה, אבל היא נהדרת ויפהפייה (מה איתה היום?), אפילו שלמה יידוב הבליח לרגע, ולקראת סוף השני קיבלנו גם את שרון אלכסנדר. עד כאן, חגיגה.

ודווקא רוזנבלום, הפנים של הסדרה, החיים והציר שלה, רוזנבלום הכריזמטי, החריף, המקסים מלשון הקסם, האינטיליגנט והלוהט, הוא הוא החוליה החלשה. ובטלויזיה, כמו בחיים, הכול הוא ביחס אל; אולי כי ההשוואה ליודה לוי בלתי נמנעת (ב"איש חשוב מאוד") וזה לא כוחות, האחד שחקן מנוסה, השני פחות, ואולי בלי לתלות בהשוואות - רוזנבלום הוא כל טוב, אם כי על המשחק יש עוד מה לעבוד.

נדמה שעומרי גורדון עוד לא החליטה סופית מה הז'אנר שלה - סדרת רוקנרול? (כי אם כן היא מדשדשת מאחורי הפה הגדול של "תעשה לי ילד"), דרמה קומית? קומדיה דרמטית? אפשר להניח שזה יתבהר בהמשך, כמו תינוק, אתיופי או לא, שתוויי הפנים שלו מתחדדים מיום ליום וקווי המתאר הופכים ברורים ככל שהוא גדל, ועד שזה קורה, מדובר בינוקא חמוד, שכיף לשבת מולו, לחייך אליו, ולהגיד "תראה, חמוד, אז מה אם הוא אתיופי, דומה לך, לא?".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה