קינואה המלכה!

הסלט הזה התברר בפה כעשיר במיוחד, למרות שאין בו: לא גבינה, לא בשר ולא דג. הבנתי מיד שאני אוהבת אותו. עכשיו אפשר להגיד בקול רם - "נעה אוהבת קינואה"

23/01/2011
Noah Rozenfeld קבלו עדכונים מNoah Rozenfeld
  • RSS

בוקר חשוך וחורפי אחד מצאתי את עצמי בדרך למצפה רמון, נוסעת בצפיפות רבה לצלם כתבות לפרקים החדשים של "שגב בא לפנק". ביום הזה צילמנו את המלון הבוטיקי המדהים של יאיר וארנו, צילמנו רוכבי אופניים בבארי, את שביל הסלט שבתלמי יוסף, את המכתש הרמוני שלנו (ההכי גדול בעולם, כבוד) וגם חזרנו הביתה בשעה די סבירה, עייפים אך לא רעבים. טוב, רק קצת. זה היה אחד הימים היותר טעימים של הבבושקות (חי, מה זה הפסדת...!).

הגעתי הביתה ורציתי משהו קטן, מהיר ומפנק. לא יודעת איך, אבל איכשהו נחו ידיי על חבילת קינואה. הוצאתי אותה והסתכלתי על האריזה. היא הסתכלה עלי בחזרה. אני חייבת להודות שאני מגיעה לסלט הזה לא מאהבת השעועית השחורה, אלא משנאת הקינואה. טוב, שנאה זאת מילה די קשה, אז נחליף אותה ב"לא מתה על זה (עם פרצוף כזה...)". עוד לא טעמתי מאכל קינואה כלשהו שהיה לי טעים ונעם לחכי. בקיצור, עוד לא מתתי על קינואה. היא תמיד השתלטה בדרכה הדרום אמריקאית, גם כשהיתה חבויה בתוך לחם מצויין.

אז הכנתי לעצמי סלט קינואה, עדשים שחורות וחמוציות, לפי המתכון החדש של שף יאיר פיינברג  (כן, זה מהמלון).

הסלט יצא ממש כמו במתכון המצולם: מלא צבעים, מרקמים וריחות. הפירות אמנם יבשים, אבל הסלט הזה רטוב וסקסי, והתברר בפה כעשיר במיוחד, למרות שאין בו: לא גבינה, לא בשר ולא דג. הבנתי מיד שאני אוהבת אותו. עכשיו אפשר להגיד בקול רם כי "נעה אוהבת קינואה". טוב, אהבה זאת מילה קצת מוגזמת...

זה הפקשוט במבט טופי (topi=מלמעלה):

סלט שמתחיל בשחור ולבן ונגמר בצבע.

והנה בספליט:

סלט קינואה, עדשים שחורות וחמוציות | יאיר פיינברג

לקערה גדולה צריכים:
  • 2 כוסות קינואה מבושלת
  • 2 כוסות עדשים שחורות מבושלות
  • 1 חופן חמוציות
  • 1-2 בצל ירוק
  • 1 חופן נענע טריה
  • רבע כוס שמן חמניות
  • 2 כפות חומץ שרי
  • 2 כפות דבש
  • 2 כפות רכז רימונים
  • קורט מלח
  • קורט פלפל
  • 1/2 בצל אדום קצוץ דק
  • חופן אגוזי ברזיל
ככה מכינים:
  1. מבשלים במים עם מעט מלח את הקינואה והעדשים, מצננים ושופכים לקערה.
  2. קוצצים את החמוציות, הבצל הירוק והנענע, ומוסיפים לקערה.
  3. מתבלים בשמן, חומץ, דבש, רכז הרימונים, מלח ופלפל.
  4. מערבבים ומוסיפים את הבצל האדום, מערבבים היטב.
  5. מגרדים מעל את אגוזי הברזיל ומגישים.
היום בבוקר, לפני השיננית, עשיתי עליו עוד סיבוב קטן.
אז ככה אוכלים:

מילון cookeat

פקשוט (אתם כבר אמורים לדעת אבל אני אזכיר לכם) זאת המנה המוגמרת מוכנה לצילום. שוכבת באלגנטיות אך בנונשלנטיות על צלחת ההגשה, הפרזנטציה הכי טובה של השף. עלה מיקרו של בזיליקום, שמן זית כתית מעולה, מלח גס וחבריהם, מוכנים ל"הישפך" ברגע שישמע האות. "רצים", "אקשן", 2-3 ליטופי מצלמה ו"יש לנו פקשוט!".

צילום טופי – כשהמנה די שטוחה, הכי יחמיא לה מבט עילי. הרבה פעמים פשוט מניחים את הצלחת על הרצפה, קצת מתקנים תאורה וקליק. יותר בטוח מלעלות על כיסא, כי אז צריך שיחזיקו אותך וזה עושה צללים.

הבבושקות – חן דוידוף, שותפי לדרך הטלוויזיונית ונתב-במאי מוכשר בזכות עצמו. בקיצור, לא ברור איך עד עכשיו לא הזכרתי את הבבושקות, אבל זה מה שאומרים כשמתכוונים לחן ונעה.

חי – שותפי לדרך האינטרנטית, האבא הרוחני, המייסד והמפיק של cookeat. בזמנו הפנוי הוא מנהל עסק משפחתי של פריכיות אורז והוא גם, כמו שנפתול מכנה אותו, "הרס"ר של הבבושקות".  בלי חי זה אף פעם לא אותו דבר.

צילום:

סטילס - טלי אלעד

עריכת וידאו- א.א. מחשבים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה