''אני קייט'': חשובה בערך כמו דני רופ בקיץ

סדרת הריאליטי החדשה של קייטלין ג'נר מספקת אמנם את הסחורה האסקפיסטית, ואפילו מעלה כמה נקודות חשובות על סובלנות, אבל לא כל כך ברור איך לעזאזל היא תצליח למלא בתוכן 7 פרקים שלמים

03/08/2015
נגה גילעם קבלו עדכונים מנגה
  • RSS

אני קייט. צילום: יחצ

מחשבה: למה בעצם משקיעים כל כך הרבה בתחזית? שקופיות, אולפן וירטואלי, גרפיקה טקסטואלית, צ'יט צ'אט מתוסרט היטב עם המגישה, נסיון של עשרים שנה והכל כדי להגיד לנו שאעפס, חם. או הו, כמה חם. והלחות. אמש החזאי אמר שיהיה לילה "נוראי", למען השם. "נוראי" לא נשמע מדעי כל כך, נשמע יותר כמו "חאלאס, נמאס, אנחנו לא אירופה, תולים תמפתחות, ומתחפרים במזגן".

בתיאום מושלם עם השרב הגיהנומי עלה בערוץ E הפרק הראשון של "אני קייט" - אסקפיזם שאין שני לו, את המוח המיוסר אפשר להפקיד בכניסה. הפוליטיקה והמצב, והגאווה ורדיפתה, אין בהם צורך כאן. ב"אני קייט" לא חושבים, בוהים. ושלא תבינו לא נכון, לא בהכרח מדובר בדבר רע.

הז'אנר "ריאליטי" תואם את התכנית קצת כמו בלרינה ענוגה בפאב של מטאליסטים, קצת כמו הצל בשיעור פילאטיס, כמו - הרעיון ברור. הוא לא. הדמויות מדקלמות תסריט מדוד היטב, וכל רגע בתכנית מתוכנן לעילא ולעילא. נכון, תגידו, אין כבר ריאליטי אמיתי היום, מה את ילדה, הכול מתוסרט ומבוים ומתוכנן, רק עושים כאילו, א לה פיתום ובובותיו. ואיכשהוא, בכל זאת, ב"קייט" הכל נראה אקסטרה נון ריאליטי. ומאופר. בקפידה.

לא רק קייטלין (מי שהיה ברוס ג'נר והפך לאישה, הסדרה בעצם עוקבת אחריו, למקרה שנחתתם עכשיו מקפלר), כל נשות הצילומים מאופרות, מסורקות, מולבשות וזיעתן שושנים. Dude, ככה לא נראית מציאות, ו"ריאליטי", איך אומרים, בתרגום חופשי משמעו - "מציאות"? מזכיר מאוד את רייצ'ל זו הסטייליסטית ובעלה ברבי קן – מי שעקב בדריכות אחרי הסדרה ההיא, יאהב גם את "קייט".

>> באותו נושא: ברוס ג'נר מציג - קראו לי קייטלין

ויש חשיבות לנושא שהסדרה מציפה – עם כל הציניות ומיליוני הדולרים שהחליפו ידיים בסיפור – עם המשפטים שכמו לקוחים משיעורי חינוך בסיסיים לסובלנות ("הדבר הכי חשוב הוא להיות נאמן לעצמך", "לי יש קול עבור הטרנסים שאין להם" ועוד כהנה וכהנה).

גם ההשלמה של האמא (שדומה באופן חשוד לאמו של ריימונד מ"כולם אוהבים את ריימונד"), שקורית תוך חצי שעה אל תוך הפרק הראשון, ולא תוך חיים שלמים של התמודדות עם בנך שהפך לבתך, כל קשר בינה לבין תהליכים מציאותיים מורכבים קלוש עד תלוש.

אז אולי דווקא באקלים אנטי טולרנטי וא-סבלני, שמתכחש ל"בי", ורודף את השונה, התכנית מנסה להראות את הנורמליות החדשה (מה, אני לא נורמלי להיות נורמלי?), וקייטלין מתחבבת על הצופה בקלות מעוררת תמיהה – היא מודדת בגדים, ועושה פן ומתאפרת והכל מאוד גירלי סטאף, כאילו חתכנו את האיבר, חתכנו את האישיות – דווקא עכשיו יש חשיבות לקלילות.

אז הפכת מגבר לאישה, או אה, אז מה. אז היית גבר, עכשיו את אישה. כן, לא בהכרח מדובר בדבר רע. ואם כולם קיבלו אותה, וחיבקו אותה, ואהבו אותה, והכל הושלם ונחתם וצולם, כבר בארבעים וחמש הדקות הראשונות של הסדרה – מה יהיה בשבעת הפרקים הבאים? מחשבה.

>> הסדרה "אני קייט" תשודר בערוץ E! בימי שישי ב-16:00. לצפיה בטריילר:




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה