איך השתחררתי מהמכות והתחלתי לכתוב

מירב אשכנזי נלכדה בגיל צעיר בחיי נישואים אומללים עם בעל אלים. היום, לאחר שהצליחה בכוחות אדירים להיחלץ מהסבך, היא מוציאה את ספר הביכורים שלה, רומן אירוטי ששמו "משוחררת"

16/07/2015
מירב אשכנזי קבלו עדכונים ממירב
  • RSS

 עטיפת הספר "משוחררת" של מירב אשכנזי

בגיל 17 מצאתי את עצמי בבית לא מוכר, בעיר אחרת רחוקה מבית הורי, ועם גבר שמבוגר ממני ב-15 שנים שקוראים לו בעלי. התחתנתי מכל הסיבות הלא נכונות, ככה זה בגיל הזה. בתכל'ס לא מבינים כלום, אבל חושבים שרק אנחנו יודעים, והכי טוב. מי יכול עלינו?

מבחני הבגרות היו בשבילי לחץ אטומי, ופחדתי שלא אעמוד בלחץ ואכשל. אני לא אדם של כישלון, אז העדפתי לברוח ולהתחתן. באותה תקופה נפרדתי גם מהחבר שהיה לי, שכל כך אהבתי אותו, אז התנקמתי בו... והתחתנתי.

הלחץ בבית, המצב הכספי שהחל להתדרדר, כל אלה גרמו לי להתחתן בגיל כל כך צעיר מתוך אמונה שאני מצילה את עצמי, ועל הדרך גם את בית הוריי. אבל בחיים, כמו בחיים, חלומות לחוד ומציאות לחוד.

המכה הראשונה שחטפתי מבעלי, הייתה עוד לפני שנישאתי לו. כל הסימנים היו שם, כל האזהרות, הכל היה, אבל אני חושבת שגם אם היו מדליקים את אותן אזהרות בשלטי חוצות ובאור נאון זוהר, גם אז הייתי מתעלמת מקיומם, כאילו אינני רואה אותם.

המציאות טפחה על פניי, בעלי שהיה אמור להגן, לשמור, לכבד, להאמין, לא האמין בכל הסיסמאות האלה. הוא האמין שעליו לחנך אותי, כי חשב שהוריי לא ידעו איך לעשות זאת.  לכן אם היה מבקש ממני דבר מה, כל העולה על רוחו, היה עלי לבצע בלי שאלות ובלי להתווכח.

ואני דעתנית הייתי כל חיי, מרדנית לא קטנה, לא מקבלת עלי מרות. התנגשנו אחד מול השנייה, פנים מול פנים, ועל כל המכות שהוא היה מכה אותי הייתי מחזירה לו ולא נכנעת, למרות שזה לא היה כוחות, הוא היה חזק ממני.

עם המכות התמודדתי, כוח סבל יש לי, אבל המילים שלו פצעו לי את הנשמה. למילים יש כוח רב פי מיליון ממכה שחוטפים. המילה חודרת את העור, עוברת בין הוורידים, משוטטת לתוך העורקים, ונכנסת ישר ללב, הפציעה היא מאוד קשה, ממנה קשה יותר להתגבר.

מהר מאוד נכנסתי להריון, ועוד בטרם מלאו לי 18 הפכתי לאימא. מנערה מתבגרת שבקושי מחזיקה את עצמי, עכשיו גידלתי גם תינוקת. כשנה וחצי לאחר מכן נולדה בתי השנייה ורחוקה מבית הוריי, גידלתי שתי ילדות קטנות ומדהימות, עם בעל מכה ולב שבור.

מירב אשכנזי על רקע עטיפת הספר. צילום: יחצ

ככל שעבר הזמן, הבנתי שאני עם בעלי לא נשארת. ביקשתי ממנו גט. "על גופתי המתה" הוא ענה. "אין לי בעיה עם זה" החזרתי לו, הוא נעלב, הוא דאג להראות לי עד כמה הוא נעלב, הוא היכה אותי מכות נמרצות, ואני שלא הצלחתי להתגונן, צעקתי בקול רם. ניידת משטרה הגיעה הביתה, מצאו אותי בוכה והוא יצא מהבית.

כשהמשטרה כבר היתה מעורבת והכל התפוצץ, אמרתי לו שאני לא מתכוונת להמשיך לחיות איתו. הוא איים שירצח אותי ואת הבנות ויתאבד. הסתכלתי בעיניו והשבתי: "אותי כבר רצחת, זה שאני עדיין נושמת לא אומר שאני חיה, איבדתי את שמחת החיים שלי, את הטעם לחיות, אז אם אתה תרצח אותי אתה רק תעשה לי טובה ענקית, ועדיף שגם הבנות לא יהיו חלק בחיים בלעדיי. ואתה...תמות? תחיה? זה ממש לא מעניין אותי". הוא הסתכל בי והבטיח  כי ימשיך למרר את חיי.

כל הבטחותיו במהלך שנותינו המשותפות לא התממשו, אבל את ההבטחה הזאת הוא בהחלט קיים. מהמקום הכי נמוך בחיי, מצאתי את הכוחות דרך בנותיי הקטנות, הן היו האור שהוביל אותי והרים אותי. לא הסכמתי להיכנע לקושי העצום, ללא כסף, ללא ביטחון, ללא עבודה.

בספר הביכורים שלי "משוחררת" שיוצא לאור בימים אלה בהוצאת "ספר לכל", נטע, גיבורת הרומן האירוטי הגיעה לאותה נקודה נמוכה בחייה. היא חיפשה את מקור האור שלה, מושפעת מפגעי העבר היא שמה את מבטחיה במקום מסוכן ולא יציב.

היא מכירה את ברק, גבר כריזמטי ונאה במיוחד, ונשוי, אשר נותן לה את תשומת הלב לה היא נזקקת. היא נגררת לתוך רומן סוחף וחושני במיוחד, במהלכו הוא מכיר לה את נפלאות הסמים, והיא בלי לחשוב פעמיים נופלת לתוך עולם לא מוכר.

המילים אותן שמעה נטע בעבר מאמא, והטראומה אותה חוותה בילדותה עקב גירושי הוריה גורמים לנטע, גיבורת הספר לטעות שוב ושוב מבלי שיהיה לה את הכוח והשכל להבין זאת. אני, לעומת אותה גיבורה, השכלתי לעצור את הרכבת ולרדת ממנה לפני שיהיה מאוחר מדי. ואין מאושרת ממני על כך.

הכותבת היא מחברת הרומן החדש האירוטי "משוחררת" בהוצאת ספר לכל.

>> לרכישת הספר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה