פרשת ראש עיירית אור יהודה: נשים, למה שתקתן?

כתב אישום שהוגש נגד ראש עיריית אור יהודה, דויד יוסף, מייחס לו לכאורה שורה של עבירות של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בעובדות העירייה לאורך שנים. שגית פסטמן, תושבת העיר, כועסת, אבל לא רק עליו

15/07/2015
שגית פסטמן קבלו עדכונים משגית
  • RSS

דויד יוסף, ראש עיריית אור יהודה. צילום מתוך יוטיוב

בתור מי שמתגוררת כבר למעלה מעשור בעיר, אני מודה שזו לא גאווה גדולה בזמן האחרון להיות תושבת אור יהודה.

כתב האישום שהוגש אתמול נגד ראש העיר, דויד יוסף, הוא לא פחות ממבחיל, אבל זה לא כל הסיפור. אני עוקבת אחרי הפרשה כבר כמה שבועות ומפרסום לפרסום הכעס והתסכול הולכים ומצטברים בתוכי. אני חושבת על כל עשרות ואולי מאות הנשים שחיו לכאורה תחת ידו המתחככת של מי שניהל את העיר וכולי צמרמורת.

אבל לא על ראש העיר אני כועסת - ברור שגם אם רק חלק מהפרטים שמוזכרים בכתב האישום נכונים, הוא אדם עם הרבה בעיות ולא רק פליליות - אני כועסת וגם מאוכזבת מכל הנשים בעיר שסבלו או שידעו על כל מה שמתרחש ובחרו לשמור על קשר השתיקה במשך 8 שנים ארוכות.

פעמיים הצבעתי לדויד יוסף בבחירות המוניציפליות. פעמיים שבהן לכאורה, לאור כתב האישום, נראה שזרקתי לפח זכות אזרחית משמעותית שיש במשטר הדמוקרטי. נתתי אמון באיש קטן שעשה צל גדול, אבל זה עדיין רק צל.

מתחשק לי להסתובב בחוצות העיר ולצרוח עליכן, הנשים שסבלו, הוטרדו, הושפלו, שתקו או בחרו להעלים עין:
תגידו, למה שתקתן במשך 8 שנים? למה נשארתן בסביבה לעוד סיבוב ועוד סיבוב? אנחנו הרי חיות בשנת 2015 במדינה ליברלית-מערבית שומרת חוק ולא בימי הביניים. בעיני, בהתנהגות שלכן, בחרתן ללעוג ליותר ממאה שנות מאבק פמיניסטי.

אני יודעת שזה לא הוגן לשפוט אתכן אבל גם לא יכולה שלא לתהות: במשך 8 שנים יכולתן לפנות לכל מיני גורמים - נעמ"ת, תא העיתונאיות, חברות כנסת כמו מירב מיכאלי או אורלי לוי אבקסיס, מבקר המדינה, אולי אפילו להגיש תלונות למשטרה. הרי תחנת מסובים נמצאת פחות ממאה מטרים מחוץ לעיר! איפה הסולידריות המקצועית שלכן כעובדות עירייה? איפה האחווה הנשית?

אני מדברת עם אנשים בשכונה על הפרשה והם אומרים לי שבטח פחדתן אבל אני קצת מתקשה לקבל את הטיעון הזה; הרי את הנורא מכל חייתן ביום יום, שנה אחרי שנה אחרי שנה. אפשר לחשוב שאנחנו חיים בתקופה הקומוניסטית וחששתן שיזרקו אתכן לגלות בסיביר אם תעזו לפטפט?!

המורה שהוטרדה, הפקידה שהושפלה - הרי פגשתי אתכן בארועים מקומיים וכשהזכרתי כמה ראש העיר נהדר ואיך העיר נראית מטופחת ונקייה, רק חייכתן והנהנתן. לפעמים אפילו הצטרפתן למחמאות.

ושוב, יהיו מי שיגידו שחששתן להחשף אבל היום בעידן הטלפונים החכמים המקליטים והמצלמים באיכות גבוהה, יכולתן בקלות לאסוף כמה התבטאויות דוחות שלו ולהעביר לאיזושהי מערכת חדשות או תכנית תחקירים כמו "עובדה". אין הרבה עיתונאים שהיו מוותרים על כזה סיפור צהוב ועסיסי, אבל לא - אתן בחרתן לשתוק ובמשך 8 שנים ארוכות ארוכות.

אז בזמן שראש העיר המשיך, לכאורה, במעשיו הנלוזים ואף התרברב לגביהם בחוגים המקורבים לו, אתן נהגתן באימפוטנטיות מוחלטת. בסיפור הזה, בעקבות שתיקתכן, לא רק אתן נפלתן קורבן אלא גם תדמיתה של העיר כולה, שקשה לבחור לאיזה משתי הערים העצובות היא היתה יותר דומה בשנים האחרונות - חלם או סדום.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה