הניסוי: חודש בלי קפה

מיכל מנסה את מה שרבים יאמינו שהוא בלתי אפשרי – להתנזר מקפה למשך חודש שלם. מה היו תופעות הלוואי של הגמילה, ושאלת השאלות – משתלם להיגמל? כל התשובות בכתבה

חודש בלי קפה (צילום: שאטרסטוק)

זאת נראתה לי משימה קלילה במיוחד. מה זה בשבילי חודש בלי קפה? אני הרי שותה רק 2-3 כוסות ביום, ועוד של נס קפה עם כפית שטוחה. הסימן הראשון לכך שאולי זה לא יהיה כל כך פשוט הגיע כששיתפתי את חברי הפייסבוק שלי בדבר הניסוי. "משוגעת", אמרה התגובה הראשונה. "זה כאילו כתבת עכשיו 'אני משתתפת מיום ראשון בניסוי שבו אתאבד'", אמרה תגובה נוספת קצת אחריה, וגם "אני כל כך מקווה שמשלמים לך המון כסף על זה. המון!!!", "תתכונני לכאבי ראש מהגיהנום" ועוד שלל תגובות מעודדות בסגנון הזה.

אבל עדיין לא התייחסתי לכל הנשמות הטהורות האלה ברצינות גדולה מדי. ואז התחיל השבוע. ערב קודם הכנתי שלט שמזכיר לי לא להכין קפה בבוקר, כי הקפה של הבוקר זה הדבר הראשון שאני עושה בבוקר, עוד לפני שהמוח שלי ממש מתעורר.

11148612_10153218878677346_2431888054535243560_n

שבוע ראשון: מזל שאני אישה של אתגרים

את הקפה החלפתי בתה רויבוס נטול קפאין, שאותו אני שותה עם מעט חלב. שכנעתי את עצמי שזה מה שיתן לי הרגשה שאני שותה קפה, אבל זה לא ממש עבד. היום הראשון לגמילתי התאפיין בפיהוקים ענקיים בתדירות גבוהה ועייפות שגרמה לי לנקר קלות מול המסכים. זה היה קשה, אבל משחק ילדים לעומת היום השני.

ביום השני קמתי עם כאב ראש מהסוג שמצריך להשאיר את הראש על הכרית. צריך לומר שסיבת המיגרנה לא היתה היעדר הקפאין, אלא שבדרך כלל כשאני קמה עם כאב ראש חזק, אני שותה קפה ואז הוא עובר. גם בכדורים כמו אקמול פוקוס ודומיו, שנועדו להקלה על מיגרנה, אחד המרכיבים הוא קפאין. כיוון שהניסוי כולל הימנעות מקפאין לא לקחתי כדור, ובקיצור – היה יום קפה מנשוא, כלומר קשה מנשוא.

הקושי לא מסתיים רק בפיהוקים ענקיים ובכאבי ראש. הוא מתפרץ ובוער בעצמות ברגעי היום המתים האלה, שבהם הולכים בעצלתיים להכין עוד כוס קפה במטבח. יכולתי להכין תה, אבל מישהו עדיין חושב שזה תחליף ראוי? התגעגעתי לכוס הקפה שלי, פשוטה ומספקת.

ובכל זאת, לא נשברתי. בעיקר בגלל אגו. אחרי הכל כבר הודעתי לכל 1,000 חברי הפייסבוק שלי על הניסוי, ולפרוש עכשיו בבושת פנים היה משהו שלא יכולתי לעשות לעצמי.

אז פיהקתי עוד פיהוק בולע זבובים והמשכתי בדרך.

שבוע 2: רגע של חולשה

השבוע השני התחיל בסדר. כבר לא פיהקתי כל כך כמו בהתחלה. אבל אז הגיע יום שני ושוב קמתי עם כאב ראש. מכיוון שחיכה לי יום ארוך ולא היתה לי כוונה לסבול בו. סיננתי קללה ו… הכנתי קפה. ומה אתם יודעים? כאב הראש עבר.

כן, מדובר ברגע של חולשה. אבל נהנתי מכל רגע. כוס קפה אחרי שבוע של גמילה הייתה פתיחה מרעננת לבוקר של יום שני – כאבי הראש נעלמו, ואני חייכתי לעצמי בסיפוק. אין ספק שהמשבר הזה גרם לי לתהות – מה יצא לי מזה?

מלבד טפיחה על השכם ואימון של כוח ההתמדה שלי, לא מצאתי סיבות ממשיות להתנזרות המייסרת מהקפה, אז הלכתי קצת לקרוא באינטרנט על גמילה מקפאין ולמה זה טוב. ובכן, לא יודעת איך להגיד את זה, אבל רוב המאמרים שמצאתי בנושא טענו שאין שום בעיה בצריכה מתונה של קפאין. רק במקום אחד היו כתובים המון דברים מפחידים על קפאין, מתוך ספר שיצא לפני כמה שנים. בין השאר נכתב שם שקפאין גורם לעצבנות ולחוסר מנוחה. אז קודם כל אני רוצה להגיד שלעצבנות ולחוסר המנוחה שלי יש סיבות טובות, שאינן קפאין, ובכלל, לכאבי הראש, העייפות ואובדן שמחת החיים שליוו את תקופת הגמילה שלי, הייתה השפעה גדולה בהרבה על שמחת החיים שלי.

שבוע 3-4: תחושת סיפוק ותו לא

לא במקרה צירפתי את שבוע 3 יחד עם שבוע 4. הם פשוט היו מאוד דומים ונטולי אירועים מיוחדים. כבר התרגלתי לחיות בלי קפה וזה אפילו לא הציק לי יותר מדי, אז אולי הגמילה עשתה את שלה, אבל אני כבר מזמן השתכנעתי שלהיגמל מקפה זה בהחלט נחמד, אבל הרבה לפניו מחכים לי דברים שהרבה יותר טוב להיגמל מהם. את השפל האמיתי רשמתי בזמן שצפיתי בסדרת טלוויזיה, שם הקפה נראה מגרה במיוחד, על אף שהיה מדובר בקפה אמריקאי דלוח. כל כך קינאתי בשחקנים האלה, ששותים את האמריקנו שלהם בכוסות גדולות. לקנא באנשים ששותים קפה? יש לי דברים הרבה יותר חשובים לקנא בהם. במהלך השבוע השלישי, אגב, גיליתי סופסוף יתרון להתנזרות מקפה: עובר יותר זמן מהרגע שבו אני יוצאת מהבית ועד שאני צריכה לללכת לשירותים. מצד שני, אין לי שום בעיה לחפש את השירותים הקרובים, בתמורה לכוס קפה של בוקר.

חודש הגמילה הסתיים ומלבד תחושת הסיפוק הקלה על זה שהצלחתי לעמוד באתגר (חוץ מהנפילה הקטנה בתחילת השבוע השני), לא ראיתי שום יתרון או שינוי בחודש הזה או בהתנזרות מקפה. לא גיליתי את האור, לא מצאתי בתוכי כוחות חדשים, לא החלקתי קמטוטים ולא מצאתי את עצמי מתעוררת לקול שירת ציפורים.

כמו שכבר אמרתי, להיגמל מקפה זה יכול להיות נחמד, למי שמתכנן קריירה של נזיר שמתקיים מאורז ופירות העונה. לנו בני האדם הפשוטים, יש עוד כמה הרגלים שדחוף יותר להיפטר מהם, טרם נגיד שלום למשקה המעורר.

וכן, את השורות האלה אני כותבת תוך כדי שתיית כוס קפה.

מה אומרים המחקרים?

חודש בלי הקפה (שאטרסטוק)

למרות שכבר ביססתי את עמדתי על שתיית קפה ויותר חשוב, על הגמילה ממנו, בכל זאת ביקשתי לוודא מה דעת המומחים בעניין. פניתי אל אסנת בוברוב, דיאטנית 'לייף' מבית סופר-פארם כדי להבין האם שתיית קפה באמת מזיקה.

" הקפאין הוא חומר הגורם לתחושת התעוררות, ויש לו יכולת להיקשר לרצפטורים הנמצאים בקצות העצבים, ומכאן גם ההתמכרות ותופעות הלוואי בזמן הגמילה. ששתיית קפה היא אחד מההרגלים המושרשים והנפוצים בעולם ואכן מתלווים אליו סממנים המעידים על התמכרות – שתיית קפה בבוקר, ייחוס של תכונות חיוביות לקפאין וקישור של שתיית קפה להרגלים ממכרים אחרים כמו עישון".

"עם זאת, במחקר שנעשה בחסות המוסד האמריקאי לבריאות הלב, שהתפרסם בכתב העת הרפואי Circulation, נבדקו למעלה מ-200 אלף גברים ונשים. תוצאות המחקר הצביעו על נתונים מפתיעים – שתיית 1-3 כוסות קפה ביום דווקא מעכבת תהליכי הזדקנות ואפילו מוות".

"אז איפה הבעיה מתחילה? כאשר הקפה מלווה הרגלים מגונים אחרים – כוס קפה עם סיגריה או עם פרוסת עוגה למשל. בנוסף, קפאין נוכח לא רק במשקאות הקפה שאנחנו מכירים, אלא גם במשקאות נוספים. משקאות אנרגיה מכילים כמויות גבוהות במיוחד ממנו, שעלולות להביא אפילו להרעלת קפאין המאופיינת בדופק מואץ, נשימות כבדות, וחום גבוה. הרעלת קפאין עלולה לסכן חיים וחשוב להיות ערים לתסמיניה. קבוצת הסיכון העיקרית היא ילדים, שמשקל גופם נמוך יותר, והם מתקשים להתמודד עם כמויות הקפאין."

"לסיכום, שתייה של כוס עד שלוש כוסות קפה ביום אינה מזיקה ואפילו מומלצת. אך חשוב להקפיד להתייחס למשקאות נוספים המכילים קפאין ולהקדיש תשומת לב לטקסי הקפה שלכם. האם הם מלווים בסיגריה? בעוגה? האם הקפה הוא בעצם רק תירוץ לערבב לתוכו כמויות גדולות של סוכר או תחליפי סוכר? בנוסף, כמו בכל התמכרות אנו עלולים לחוש צורך עולה וגובר בכמויות נוספות של החומר הממכר. חשוב להקפיד על הכמויות הנורמליות, ולהימנע מיצירת ריטואלים לשתיית הקפה שיחזקו את תחושת התלות במשקה".