כאן יולדים בכיף

בזמן שנדרשתי לבקר עם התינוקת הטרייה בביה"ח תוך 24 שעות מהלידה, רק כדי להיות זכאית ל-300 ₪ מענק לידה, היה ביה"ח אמור לקבל 8000 ₪, ממש כאילו ילדתי בין כתליו

12/01/2011
אבישג רבינר קבלו עדכונים מאבישג
  • RSS
» הרבה אהבה. תמונת אילוסטרציה: Natashalatrasha, פליקר

WOMAN IS THE NIGGER OF THE WORLD שר ג’ון לנון, אלא שמאז חלפו שנים ומרטין לותר קינג יכול לנוח על משכבו בשלום. לפחות באמריקה, השחור הוא אוטוטו הלבן החדש, ואוי למי שיקרא לו NIGGER.

אבל ג’ון היקר התכוון בשיר דווקא אלינו הנשים- הדפוקות בכל מקום על פני הכדור, וככל שאני מתבגרת, אני מבינה עד כמה הוא צדק, עד כמה הדיכוי הוא עמוק.

כמו חיפושית זבל גוססת

אבל לפני שאעבור למקרו, אפתח באקספוזיציה לחיי הפרטיים: ארבעה ילדים ילדתי בבית החולים איכילוב. לכאורה היו הלידות שלי נפלאות, כך על פי הממצאים הרפואיים. הילדים בריאים וטובי לב, האם לא פרוסה לפרוסות ותפורה לה יחדיו, ובשתיים מתוך שלוש הלידות גם לא נקובה ומסוממת (ולא שיש לי התנגדות לסמים, אני פשוט משתדלת לא לערבב שמחה בשמחה).

בכל זאת, ואולי לכן, החלטתי שאת הפינאלה מתחשק לי לחוות אחרת. רציתי בפעם הזו, האחרונה, ללדת ממש תוך שמחה ובלי הפרעות. כמי שמוגדרת מולטי-פרה במילון המונחים הגינקולוגיים (בחיי) וילדה ללא קושי, האמנתי שאין סיבה שלא אלד בהצלחה מחוץ לגבולות בית החולים, כלומר בבית. כבר למדתי על בשרי שהיריון זה לא מחלה ולידה היא בדרך כלל לא אירוע טיפול נמרץ, ובנוסף, בהחלט חיזקה את בטחוני העובדה שהמיילדת שאתה בחרתי ללדת- רונית קופליס, היא מוותיקות מיילדות הבית בארץ.

הלידה הייתה באמת נהדרת, שונה מקודמותיה בעצם העובדה שלא התנהלתי מול מערכת. הפעם לא נאלצתי לשמש צד בדיאלוג אגרסיבי דפנסיבי, להתפלל לצירים מול איום בפיטוצין, לבקש שלא יחתכו, להילחם על זכותי ללדת בעמידה או להיכנע ולשכב על הגב כמו חיפושית זבל גוססת, להגניב את הנולד אל מחוץ לאקווריום כדי שישן עליי, או להתעקש מול אחות נעלבת ששמה לה למטרה לרחוץ את הילד/ה בשמפו ריחני עשר דקות אחרי הלידה.

ילדת בבית? אין מענק לידה

היה נפלא בבית, באמת שווה כל שקל, ובכל זאת שמחתי לגלות שביטוח הפרימיום שרכשתי חצי שנה מוקדם יותר בקופת חולים מעניק לי באופן חד פעמי 2500 ₪, מחצית ממחירה של לידת הבית. וזה המקום להוסיף כמה מילים על מענק הלידה של הביטוח הלאומי, להבדיל, עליו החלטנו לוותר.

הוועדה שדנה ב-2010 בתביעת זכות קבלת מענק לידה למי שילדה בבית, טענה שגם היום יש לעודד את היולדות בישראל לבחור בלידת בית החולים, כיוון שאין בארץ תשתית ארגונית לתמיכה ופיקוח על לידות בית. השיטה הזו, למנוע מיולדות בית את מענק הלידה, משולה בעיניי להורה המטיח בילד: "אין בעיה, אל תכין שעורי בית, אבל גם ארוחת ערב לא תקבל!".

"אין בישראל תשתית ארגונית לתמיכה ופיקוח" הוא למעשה ניסוח עדין לאמירה הברורה והמוכרת: "אין תקציב". ומדוע? או כמו שבני בן השנתיים מרבה לשאול בזמן האחרון: "למה?".

משום שבזמן שאני נדרשתי לבקר תוך 24 שעות מהלידה בבית החולים עם יצור זעיר טרי ושברירי במשקל 3 ק"ג, רק כדי להיות זכאית למענק לידה ע"ס כשלוש מאות שקלים (ככה זה בילד חמישי), היה בית החולים אמור לקבל בזכותי 8000 ₪, ממש כאילו ילדתי בין קירותיו וניצלתי את כל זמן האשפוז המותר ולא רק באתי להתפקד (ואולי גם לחטוף שפעת בין כתלי בית החולים).

השינוי קורה, המהפכה מתרחשת

מסקנה? יש תקציב ועוד איך, ואם הממסד חושש כל כך לי ולבתי, הרי שניתן היה להשתמש בתקציב הזה ולהעמיד מחוץ לכל בית בו מתרחשת לידת בית, אמבולנס. יש תקציב והוא מתועל בחוסר הגינות למקום הלא נכון. האמת היא שהממסד הרפואי וחבריו בפאניקה מריבוי לידות הבית וממספרן ההולך וגובר. במקום להכיר בעובדה שמשהו גדול קורה כאן, מעדיפים בעלי השררה לאטום את אוזניהם נוכח השינויים החלים בתפיסת הלידה, ולנסות להפעיל כל כוח אפשרי כדי למנוע את זרימת המעיין המתגבר.

מאז שנות החמישים חלפו 50 שנה, עכשיו חוזרות הנשים ולוקחות את המושכות בתחום הלידה, בבתי החולים ומחוצה להם. למרות ההתנגדות והקשיים, השינוי קורה, המהפכה מתרחשת, ובמקביל ממשיך הממסד הרפואי בשיתוף עם מערכת המשפט והמחוקקים לשדוד אותי- היולדת.

נכון, הבת שלי כנראה תסתדר גם בלי שלוש מאות השקלים של מענק הלידה. יש לה בגדי מעצבים עד גיל שמונה עשרה שירשה מאחותה בת השש וחברותיה, וצי עגלות ומנשאים שלא היה מביש את אנג’לינה ג’ולי וששת ילדיה. חוצמזה, במהלך השנים, למדתי שבכלל לא צריך כל כך הרבה אביזרים ומכשירים. בעגלה אין צורך כל עוד נישאים במנשא, בלול מניחים רק כביסה, כשמניקים אין בקבוקים, וגם בלידה, על פי אותו היגיון, יש צורך בהרבה פחות כוחות גדולים, אלימים, גבריים ומכשירניים וביותר תמיכה רגשית ונשית. ובהרבה הרבה אהבה. בעיקר אהבה.

מתוך הבלוג של אבישג רבינר

גם גלית גורא-עיני בחרה ללדת בבית. קראו פה על המלחמה שלה במוסד לביטוח לאומי
צילום:

http://www.flickr.com/photos/ladouseur/446307266/sizes/m/in/photostream/

http://www.flickr.com/photos/bbaltimore/43110851/sizes/z/in/photostream/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית esther 13/01/2011

    קודם כל מזל טוב. באנגליה ( בהנחה שלידות קודמות עברו טוב) מעודדים לידה בבית, וכל תהליך ההריון מלווה במיילדות ולא ברופאים, ישנה תחושה שהאישה היא במרכז העינינים וכל החלטה היא לחלוטין של האישה כניראה שבישראל הרחם הוא עדיין רחם לאומי וציבורי..

  • תמונה אישית ח ל י גולדנברג 13/01/2011

    מזל טוב יקירתי.

    שאפו על הבית ובעיקר על החמש לידות.

    שהדרך שלך עם זו החמישית תהיה מרגשת ומפתיעה כאילו היא הראשונה, מגיע לשתיכן :)

בחזרה למעלה