"מרגלת": שמנה, רווקה וכוכבת

הסרט, בכיכובה המבריק של מליסה מקארת'י, עוסק בדיון ער על אודות הקריטריונים הנדרשים מנשים בהוליווד ובכלל, בלי לזנוח לרגע את הדאגה להנאתה הצרופה של הצופה מההומור הנהדר

02/07/2015
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

מליסה מקראתי בסרט "מרגלת". צילום: יחצ

"מרגלת", סרטו של פול פיג בכיכובה של מליסה מקארת'י (כוכבת "מסיבת רווקות") הוא סרט מפתיע מאוד ביחס למה שהיינו מצפים מהשם שלו, ומפתיע מאוד בייחוד בטיפול שלו בנשים, מתח ופעולה. אם הרגילו אותנו למציאות שבה כשחושבים על סרטי "אקשן" חושבים על גברים אקרובטים ובלונדיניות חטובות, הנה באה "מרגלת" ומפריכה לנו את המחשבות ובענק.

סוזן קופר (מליסה מקארת'י) היא בוגרת ההכשרה של סוכנות הביון האמריקאית. אך כאישה שמנה ולא אטרקטיבית היא ויתרה על ה"חזית" והפעילות בשטח לטובת המחשב. שם, מאחורי הקלעים, היא אנליסטית סמויה המשמשת כמדווחת פעילה מתוך אוזנייה ועינית שמחוברות למרגל חתיך העונה לשם ברדלי פיין (ג'וד לאו). בגלל שקופר צמודה אל פיין באופן וירטואלי, היא מתחברת אליו מהלב והרגש, והרצון שלה לגונן עליו נע בין החובה המקצועית לתשוקה אל אהוב בלתי מושג. כשמתנתקים מהחיבור הווירטואלי, המראה של סוזן הוא גם המחסום הרגשי שלה, עליו היא מנסה לכפר בהרבה הומור.

קופר מדויקת בעבודתה ומתוזמנת מדהים, אבל כאישה רווקה ושמנה שאיננה צעירה, המציאות האכזרית ניטחת שוב ושוב בפניה, כשאת התהילה קוטפות בלי הרבה מאמץ הנשים החטובות.

נקודת התצפית הזו של קופר על החיים היא נקודה מעוררת מחשבה, פסיכולוגית וניתנת לפירוק - המחשבה על האופן שבו דנים נשים, או מהם הקריטריונים והסטריאוטיפים סביב נשים היא מרתקת ומעוררת עניין, בד בבד עם הנאה מהומור צרוף. הסרט לא נעצר בכך - הוא משתמש בנושא הזה כמנוף, הופך את החיסרון ליתרון כשבדרך לא דרך (נדלג מעל הספוילרים בקלילות ובחן) סוזן קופר יוצאת לשטח ומצליחה להפוך את הבנאלי בסרטי האקשן ל"פאסה".

מליסה מקראתי בסרט "מרגלת". צילום: יחצ

היופי הפנימי של סוזן, שמקבלת זהויות בדויות ומתעמתת על הדרך עם טייפקאסט ורבדים של גברים רבים, ביניהם עמית מתוסכל (ג'ייסון סטיית'ם- הנפלא!) שמגיח איפה שלא צריך ומאצ'ו חרמן ששולח ידיים לאן שלא צריך, רוקמים פרופיל מרתק של אנטי גיבורה מבדרת ושובת לב, שנע על הרצף בין גסות ושנינות לעדינות נשית ומקסימה.

"מרגלת" הוא סרט מצחיק, קליל ומפתיע. אין רגע שבו את לא שבויה באסוציאציות כאישה או צוחקת ממתחים וגבולות בין גברים שהם קולגות למשימה או פשוט מבודרת מאישה שמנה שמצליחה בזכות הרבה מוטיבציה וכוחות נפש להתגבר על המשקל שלה ולא מתביישת (בהומור רב) לצחוק על עצמה.

הדמות של סוזן כמרגלת מצטיירת כמדויקת בייחוד בשל הדמויות הנרקמות סביבה- כמו חברתה הטובה, איתה היא חולקת את תסכוליה, הבוסית שלה, או ריינה ה"מבוקשת" (רוז ביירן שיופיה עוצר נשימה) שהיא מודל הפצצה הקטלנית שסוחרת בפצצה קטלנית.

הסרט מספק לצופה בין השאר שלל לוקיישנים מרהיבים וטכנולוגיה אקטיבית של רכבים ואמצעי מדיה בדומה למשחקי מחשב, מייצר סצינות "פנטזיה קומיקיישן" כמו שתי נשים שהולכות "פייט" אקרובטי ואלים ב...מטבח! הצבתה של מקארת'י, על שלל יכולותיה הקומיות והמראה שובר הסטריאוטיפיים במרכזו של סרט המתאפיין  כז'אנר גברי, היא הברקה.

ויחד עם זה, הסרט לוקה בחזרתיות ולעיתים גם ב-over acting, כי מה לעשות שאפשר להסתמך שוב ושוב על הטיזר הראשוני של שבירת הטייפקאסט.

הסוף, על אף היותו מפתיע, מעט רדוד, והומור ללא עומק בקרקעיתו סופו שייגמר מהר ויתאדה ברוח. הסרט מהנה אך לא שורט וצובט במקומות הכואבים שצורבים לי כאישה ודורשים טיפול יותר מעמיק על הקרקע הבטוחה והלא צופיה של הקומדיה.

בנוסף, הוא פותח פצעים ו"מוגלות" בתפישה שלנו את הנשיות ומקומה בז'אנר הגברי, אבל לכאורה לא מתעכב על טיפול יסודי אלא פותר את מרבית השאלות בבדיחות הדעת ובהסתת המוקד של הצופה לעניין האסתטי - ופחות לעניין הפנימי והאותנטי שהסרט מציף באופן מיידי עם תחילתו.

>> לצפיה בטריילר:

***

מרלנה-עובר++++לגמרי עובר!

כוכבים: 3.5




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה